דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך

ההסכם צמצם פערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים שכרם הממוצע של מורים בחמש שנות הוותק הראשונות עלה בכ-28%, והשכר הממוצע שלהם ביחס למורים עם ותק העולה על חמש שנים עלה מכ-65% לכ-72%.

01.09.2025 מאת: פורטל הכרמל והצפון
דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך

 

דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנת תשפ"ג - תשפ"ד הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מפרסם היום, דו"ח על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית בשנות הלימוד תשפ"ג ותשפ"ד.

 

הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין: "מערכת החינוך הממשלתית היא מהמרכזיות שבמערכות השירות הציבורי, ואבן יסוד למשק ולחברה הישראלית. דו"ח זה מתמקד במאפייני השכר והתעסוקה של כ-150,000 עובדי ההוראה, אשר מהווים כ-18% מהמגזר הציבורי, ומציג תובנות למקבלי ההחלטות באשר למדיניות הנדרשת לשמירה על יציבותה ופיתוחה של מערכת החינוך".

 

עיקרי הממצאים בדו"ח: מספר העובדים והשכר הממוצע והחציוני: מערכת החינוך הממשלתית כוללת כ-150,000 עובדי הוראה. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה הוא 16,622 שקלים, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 14,672 שקלים. מערכת החינוך הממשלתית הינה אחד השירותים הציבוריים המרכזיים והיא כוללת כ-18% מהעובדים במגזר הציבורי.


הסכם השכר משנת 2022: הסכם השכר שנחתם ב-2022 העלה משמעותית את משכורות עובדי ההוראה: השכר הממוצע משנת תשפ"ב לשנת תשפ"ד עלה בכ-16% והשכר החציוני בכ-18%.
 

השוואה בינלאומית בשכר: לפי ניתוח השכר הסטטוטורי בהשוואה בינלאומית, נכון לשנת 2023, היחס בין שכר המורים בישראל לבין השכר הממוצע במשק דומה לממוצע במדינות ה-OECD. פער השכר בין מורים בתחילת הוותק לבין מורים בשיא הוותק השתפר ועומד על כ-45% לעומת 41% בשנת 2020. ואולם, פער השכר בישראל עדיין גבוה ביחס למקובל: ממוצע ה-OECD עומד על יחס של כ-61%, ומסלול התקדמות המורה הינו הרבה פחות "תלול" ביחס למצב הקיים בישראל.
 

 

שיעורי משרה: שיעור המשרה של עובדי ההוראה בתחילת הקריירה הינו נמוך: בשנה הראשונה שיעור המשרה הממוצע עומד על כ-65% ובשנה השנייה על 77% בלבד. גם בהמשך הדרך שיעור זה עולה באופן הדרגתי ומתקרב ל-100% רק לאחר שנים רבות במערכת. 
 

 

יחס מספר תלמידים ועובדי הוראה: מגמת הירידה ביחס תלמידים למשרות הוראה נמשכת, ובשנת תשפ"ד עמדה על כ-11 תלמידים לכל משרת הוראה. בתוך עשור (משנת תשע"ה לשנת תשפ"ד) גדלו מספרי המשרות והעובדים במערכת בכ-31% לעומת מספר התלמידים שגדל בכ-14.8% בלבד.
 

 

שיעור עובדי ההוראה מכוח העבודה במשק: לאור פריון הילודה הגבוה בישראל נדרשים באופן מובנה יותר עובדי הוראה ביחס למדינות אחרות. מעבר לכך, בעשור האחרון שיעור עובדי הוראה מכוח העבודה במשק עלה מכ-5.48% לכ-6.46%, מקום שני ביחס למדינות ה-OECD.
 

 

השוואה בינלאומית בשעות וימי לימוד: בדומה לשנים קודמות, נתוני ה-OECD מראים כי כמות השעות והימים שלומדים התלמידים בתכנית הלימודים המחייבת, במהלך שנת לימודים, הינה גבוהה ביחס ליתר המדינות בארגון, הן ביסודי והן בחטיבת הביניים. 
 

 

ביצוע שעות מילוי מקום: ביצוע שעות מילוי מקום במערכת עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות: משנת תשע"ט לשנת תשפ"ד מספר שעות מילוי המקום שבוצעו עלה בכ-29%, והתגמול עבור שעות אלה עלה בכ-65% (ללא עלויות מעסיק הנלוות לתשלום השכר). סך שעות מילוי המקום שוות בערכן לכ- 8,200 משרות הוראה. עליית כמות השעות נובעת הן משימוש מוגבר בממלאי מקום שאינם מורים פעילים, והן בהגברת העומס על מורים מצוות בית הספר מספר השעות החודשי למשרה עלה בכ-60% תוך שש שנים.

 

פערים מגדריים: במערכת החינוך 87% מעובדי ההוראה הן נשים, ורק 13% הם גברים. שכרה של עובדת הוראה הינו כ-96% ביחס לשכר עובד הוראה, והשכר למשרה עומד על כ-94%. גורם מרכזי לפערי השכר הינו העובדה כי גברים משמשים יותר בתפקידי ניהול כ-30% מהמנהלים הם גברים, פי שניים משיעורם באוכלוסיית עובדי ההוראה.

 

תגובות

מומלצים