המשבר בחינוך המיוחד בגני הילדים

 

כל המספרים, הפערים והנתונים, מרכז טאוב מפרסם מחקר חדש ומקיף על המשבר בחינוך המיוחד בשנים 2020 עד 2024 תשפ"א עד תשפ"ד, הממצאים מראים בין היתר זינוק במספר הילדים המקבלים שירותי חינוך מיוחד בגנים, לצד פערים בין מגזרים ובין אשכולות חברתיים כלכליים.

 

גידול חריג במספר תלמידי החינוך המיוחד בגנים, לצד ירידה בחינוך הרגיל
 

המחקר מצביע על עלייה חדה במספר הילדים המקבלים שירותי חינוך מיוחד בשנים הנבדקות, מכ-42,000 בתשפ"א לכ-57,000 בתשפ"ד. כלומר, בתוך ארבע שנים בלבד גדל מספר הילדים המקבלים שירותי חינוך
מיוחד בכ-36%.

 

​זוהי עלייה חדה במיוחד ביחס לגידול האוכלוסייה באותה תקופה, והיא מתרחשת לצד ירידה של כ-3% במספר הילדים בגני החינוך הרגיל ללא תלמידי שילוב. לדברי החוקרים, גידול זה הוא לא רק תוצאה של שינויים דמוגרפיים אלא הוא מעיד גם על בעיות מערכתיות באבחון ובהפניה לשירותים.

 
למרות מדיניות השילוב בגנים, מרבית הילדים עם צרכים מיוחדים עדיין לומדים במסגרות נפרדות
 

במהלך התקופה הנבדקת נרשמה עלייה דרמטית בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים באמצעות תמיכה אישית מותאמת (סל אישי) – מספר התלמידים המקבלים תמיכה זו גדל פי שניים. אף על פי כן, מדגישים החוקרים, גנים נפרדים של חינוך מיוחד הם עדיין המסלול העיקרי, והם משרתים כ-50% מהילדים בחינוך המיוחד.

 
אי-שוויון מערכתי: פערים חמורים בהרכב תלמידי החינוך המיוחד בין מגזרים וסוגי פיקוח

ממצאי המחקר מראים כי 60% מהילדים בגנים הנפרדים של החינוך המיוחד שייכים לחינוך הממלכתי העברי, לעומת 34% בחינוך הרגיל – ייצוג יתר משמעותי המעיד על פערים בין המגזרים בנגישות לשירותים אלו. לעומת זאת, מגזרים אחרים מיוצגים פחות ונשענים יותר על הסל המוסדי – תופעה שעשויה לנבוע ממחסור במסגרות נפרדות של חינוך מיוחד, מחסמים תרבותיים או מנגישות מוגבלת לאבחונים.

 

 

פערים דרמטיים בין תלמידים על הרצף האוטיסטי

70% מהילדים על הרצף האוטיסטי בחינוך המיוחד לומדים במסגרות בחינוך הממלכתי העברי, רובם מאזורים מאשכולות חברתיים-כלכליים בינוניים וגבוהים ומיעוטם מאזורים חלשים (אשכולות 1–2). לפי מחקר עדכני של מרכז טאוב על השגת אבני דרך בהתפתחות השפתית, ילדים למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך נמצאים בסיכון גדול יותר לעיכובים שפתיים, כך שלדברי החוקרים מדובר למעשה בפער כפול: האוכלוסיות שבסיכון הגבוה ביותר לעיכוב שפתי ולהתפתחות חריגה הן גם אלה שמיוצגות הכי פחות בחינוך המיוחד. 
 

 

החוקרים ממליצים על נקיטת הצעדים הבאים: חיזוק הקשר בין משרד הבריאות למשרד החינוך כדי לאפשר מעקב רציף אחר התפתחות הילדים מגיל לידה ועד הכניסה לגן.
 

שימוש בנתוני טיפת חלב לחיזוי מוקדם של צרכים חינוכיים ולאיתור אוכלוסיות בסיכון.
 

הרחבת הנגישות לשירותי אבחון והתערבות מוקדמת באזורים מוחלשים במטרה לצמצם את הפערים באבחון ובתמיכה.
 
 

ד"ר שרית סילברמן, מעורכות המחקר, אומרת: "גן הילדים הוא חלון הזדמנויות קריטי להתערבות מוקדמת, אך מצאנו שלא כל הילדים מקבלים גישה שווה לשירותי חינוך מיוחד. הפערים שמצאנו דורשים תשומת לב ברמת המדיניות כדי להבטיח שכל ילד יזכה לתמיכה שהוא זקוק לה, בלי קשר לרקע שממנו בא".
 

 

מחקר זה, שנערך בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ון ליר, יד הנדיב וקרן משפחת שעשוע, הוא הראשון מסוגו המתמקד בילדים בגילי הגן התקופה הקריטית ביותר להתערבות מוקדמת. עורכי המחקר, ד"ר שרית סילברמן ונחום בלס, עומדים על הנקודות הספציפיות המחייבות שינוי מדיניות.

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.