התמונה החינוכית הארצית המגזר הדרוזי נכשל בעברית

 

תוצאות האמת של כל הכפרים הדרוזים בכרמל הגליל והגולן יפורסמו אחד אחרי השני בפורטל הכרמל והצפון.

 

נתוני "התמונה החינוכית הארצית" בחטיבה העליונה והשקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ד (2024), שר החינוך, יואב קיש: "שנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים, הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית.

אני מבקש להודות למורות ולמורים, ליועצות וליועצים, למנהלות ולמנהלים שמובילים קהילות חינוך שלמות, למנהלי המחוזות שמכוונים את העשייה בשטח, לאנשי המטה שפועלים במסירות יומיומית, ולהנהלה הבכירה של המשרד – על האחריות, הגמישות והחוסן שהפגינו לאורך תקופה מאתגרת, ועל היכולת לשמור על מערכת חיה, לומדת ומשיגה – גם בתנאים המורכבים ביותר".

 

משרד החינוך מפרסם היום (ג') את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ"ד (2024). הנתונים מציגים תמונת מצב עדכנית של מערכת החינוך בישראל, ובוחנים את הישגי התלמידים, מגמות השיפור, רמות ההתמדה והנשירה, וכן את היקף התקצוב הדיפרנציאלי והשקיפות התקציבית.

 

מדובר במדדים מרכזיים להבנת מצבה של מערכת החינוך ולמדידת ההתקדמות בתחומי השוויון, המצוינות וההשקעה בפריפריה.

 

הממצאים משקפים את המחויבות והעשייה הרבה של מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה, שפעלו גם בשנת לימודים מאתגרת לשמירה על רצף לימודי והעלאת הישגים בכל המגזרים.

 

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "מאחורי המספרים האלה עומדת מציאות אנושית של עבודה יומיומית בשטח של מורים, מנהלים ואנשי מטה שהמשיכו ללמד, לתמוך ולכוון גם בתנאים מורכבים. העלייה בזכאות למצטיינים, הירידה בנשירה והצמצום בפערים הם עדות לכך שהמערכת לא רק החזיקה מעמד, אלא גם התקדמה. זו תוצאה של שיתוף פעולה, הקשבה לשטח וניהול שקול שמאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו".

 

עיקרי הנתונים:בשנת הלימודים תשפ"ד למדו בחטיבות העליונות (כיתות י'–י"ב) 446,365 תלמידים, מתוכם 126,674 תלמידי י"ב במסגרות חינוך המגישות לבגרות. כ־39.4% מהתלמידים למדו במגמות טכנולוגיות בכללן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.

 

עלייה בשיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות:סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה י"ב כ־97 אלף תלמידים עלה מ־76.3% בשנת תשפ"ג ל־76.6% בשנת תשפ"ד.

 

לשם השוואה, בשנת תשע"ט (2019) שיעור הזכאים עמד על 69.7% בלבד עלייה של כמעט 7% בתוך חמש שנים.

 

עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי:מ־26.2% בשנת תשפ"ג ל־26.7% בשנת תשפ"ד עלייה של 0.5% בשנה אחת, ושל יותר מ־8% בעשור (בהשוואה ל־18.6% בלבד בשנת תשע"ה).

 

הפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי נסגר:בשנת תשפ"ד שיעור הזכאות במגזר הערבי (78.3%) עבר את זה שבמגזר היהודי (77.8%) פער של 0.5% לטובת המגזר הערבי, לעומת פער של 6.4% לטובת היהודים בשנת תש"ף.

 

הפער בין בנים לבנות הולך ומצטמצם:בשנת תשפ"ד הפער עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% בשנת תש"ף.

 

צמצום פערים חברתיים־כלכליים:הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ־22% בשנת תשע"ט ל־13.8% בשנת תשפ"ד ירידה של יותר מ־8 נקודות אחוז תוך שש שנים.

 

עלייה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות:מ־12.4% בשנת תשפ"ג ל־13.1% בשנת תשפ"ד (16,538 תלמידים מצטיינים).

 

מגמות לימוד ברמה גבוהה:אנגלית עלייה מ־46.2% ל־46.8% ב־5 יח"ל. מתמטיקה ירידה קלה מ־16.2% ל־16.0% ב־5 יח"ל. הזכאים לבגרות טכנולוגית ברמה גבוהה (מדעים/פיזיקה/מחשבים) – 10.8%, בדומה לשנה הקודמת.

 

הסמכות טכנולוגיות:שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות עלה מ־58.2% ל־59.8%. שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות כלליות – מ־71.8% ל־72.5%.

 

נשירה והתמדה:שיעור הנשירה הארצי ירד ל־0.9% בלבד (6,272 תלמידים ותלמידות), לעומת 1.5% בשנת תשע"ה.  שיעור ההתמדה נותר גבוה – 81.0%.

 

שקיפות תקציבית:תקצוב דיפרנציאלי מחזק את הפריפריה: תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב ב־18% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים ב־20% יותר. בממוצע, תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב ב־26,045 ש"ח לעומת 22,047 ש"ח בלבד במחוז המרכז.

 

תלמידים מהחמישונים החלשים מתוקצבים ב־26% יותר: ביסודי 26,385 ש"ח לעומת 20,906 ש"ח בחמישון החזק.בחטיבת הביניים  29,342 ש"ח לעומת 23,369 ש"ח בהתאמה.

 

פערי התקצוב בין אשכולות חברתיים־כלכליים:ביסודי תלמיד באשכול 1–2 מתוקצב ב־25,867 ש"ח לעומת 20,855 ש"ח באשכול 9–10. בחטיבת הביניים 29,523 ש"ח לעומת 23,207 ש"ח.

 

צמצום פערים בין המגזר הערבי ליהודי:העלות הממוצעת לתלמיד ביסודי במגזר הערבי גבוהה יותר (24,177 ש"ח) לעומת המגזר היהודי (23,650 ש"ח). בחטיבה העליונה שיעור השינוי בשנים האחרונות (מתשע"ט לתשפ"ד) גבוה ב־14% לטובת המגזר הערבי.