מהבינה המלאכותית ועד החלל

החוט המקשר בין נימוקי הענקת התואר הוא תרומה ארוכת שנים להרחבת הידע, לקידום החברה וליצירת הזדמנויות לדורות הבאים. עבור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הבחירה במקבלי התארים משקפת גם את הקשרים שהיא מבקשת לטפח בין מחקר אקדמי, חדשנות, אחריות חברתית ומעורבות ציבורית.

 

ואלו מקבלי האות לשנת 2026: אות נשיא האוניברסיטה יוענק לדניאל חוסידמן, על תרומתו לחינוך, לבריאות ולחברה בישראל. חוסידמן, פילנתרופ ואיש עסקים יהודי ממקסיקו, תמך בשורה של יוזמות ומוסדות, ובהם מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע. לאחרונה הודיעה המשפחה על תרומה שנועדה לסייע בהקמת בית החולים השיקומי הגדול בישראל. בנימוקים להענקת אות הנשיא צוין כי הוא ניתן "לאות הוקרה על החזון מרחיק הראות ועל המחויבות העמוקה ורבת השנים למדינת ישראל ולעתידו של העם היהודי". עוד צוין כי האות ניתן "לאות כבוד על הנדיבות הרבה ועל התמיכה בהעצמת הדור הצעיר באמצעות מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע, המשרת עשרות אלפי ילדים מיישובי הדרום, ועל שותפותו לדרכה של האוניברסיטה ולבניית עתיד משגשג למדינת ישראל". 

תמונת דניאל חוסידמן. צילום: קנר הפקות קישור

 

תואר דוקטור לאות כבוד יוענק ל-7 אנשי ונשות רוח, מדע, קדמה ואנושיות, המייצגים מצוינות אנושית, הישגים יוצאי דופן ותרומה ניכרת לחברה ולאנושות כולה:

פרופ' רגינה ברזילי, אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום מדעי המחשב, שפיתחה כלים מבוססי בינה מלאכותית לאבחון מוקדם של סרטן.  מחקריה פתחו נתיבים חדשים ליישום ולעיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה בשירות המדע והרפואה. במסגרת פעילותה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס פיתחה מודל שאומץ בתעשיית התרופות והביוטכנולוגיה ומציע דרך מהירה ונגישה לחקר מולקולות ולפיתוח תרופות חדשות. עבודתה בתחום אף הובילה לזיהוי מולקולות חדשות בעלות פוטנציאל לשמש כאנטיביוטיקה. בנוסף, פרופ' ברזילי מפתחת מודלים שנועדו לסייע בהתאמת טיפול אישי לחולי סרטן תוך שילוב מידע רפואי לצורך שיפור הטיפול הקיים, העמקת ההבנה של הביולוגיה של הסרטן וסלילת הדרך לפיתוח תרופות חדשות. בנימוקי להענקת התואר נכתב כי ברזילי "בוגרת מצטיינת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המהווה דוגמה ומופת למצוינות וחדשנות מדעית ומקור השראה לעמיתים ולתלמידים. מתוך הוקרה עמוקה על דרכה המרשימה והישגיה יוצאי הדופן בחזית המדע, שתורמים להרחבת גבולות הידע האנושי ומשפרים, הלכה למעשה, את חייהם של בני האדם ברחבי העולם".

תמונת פרופ' רגינה ברזילי צילום Max Rousseau קישור

 
המנצח, הפסנתרן והמלחין קונסטנטין אורבליאן, הנחשב לדמות מרכזית בעולם המוזיקה הקלאסית והאופרה. כישרונו יוצא הדופן ופועלו התרבותי העשיר את עולם המוזיקה הקלאסית והאופרה והביא את המוזיקה לקהלים ברחבי העולם. אורבליאן, אמן עטור פרסים ומועמד לארבעה פרסי גראמי, עמד במהלך הקריירה בראש תזמורות והרכבים מוזיקליים על במות מרכזיות בעולם, ובהן האופרה של ניו יורק, התזמורת הקאמרית של מוסקבה והסינפונייטה הישראלית. " מתוך הכרת תודה לשגריר תרבות בינלאומי, אשר פועלו לחיבור בין מזרח למערב תורם להעלאת קרנן של האומנות והתרבות בעולם, מרומם את רוח האדם, ומבטא את כוחה של המוזיקה לאחד בין כל בני האדם באשר הם", נכתב בנימוקים להענקת התואר.

תמונת המאסטרו קונסטנטין אורבליאן, צילום: Vladimir Semenikhin קישור

פרופ' חגית מסר-ירון, מדענית ומהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, שמחקריה בתחום עיבוד האותות הניחו יסודות ליישומים חדשניים במערכות תקשורת וזכו להכרה בעולם. במקביל לפעילותה המדעית מילאה מסר-ירון שורה של תפקידי מפתח בשירות הציבור, ובהם נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, המדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה וסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. פרופ' מסר-ירון הייתה שותפה לתהליכים אקדמיים ומדעיים בעלי משמעות לאומית, ובין השאר תמכה בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עוד הודגש בנימוקי להענקת התואר, פועלה למען קידום נשים באקדמיה בכלל ובתחום הטכנולוגיה בפרט. "מתוך הכרה בפועלה הרב לקידום נשים באקדמיה ובמקצועות הטכנולוגיה ולחיזוק המנהיגות האתית במחקר, למען הרחבת גבולות המדע ולטובת החברה הישראלית והאנושות כולה", הודגש בנימוקים להענקת התואר.

תמונת פרופ' חגית מסר-ירון, צילום: Danielle Amy קישור

איש העסקים והפילנתרופ גארי דה בוד, כהוקרה על פעילותו הציבורית והחברתית ועל תרומתו לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל ובארצות הברית. דה בוד החל את דרכו בשירות הצי האמריקאי, ובהמשך פנה לעולם העסקים והיה ליזם ומשקיע. לצד פעילותו העסקית הוא מעורב בקהילה היהודית בניו יורק ופועל לקידום יוזמות חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר תוכנית צין למנהיגות, כיהן כנשיא ארגון ידידי אוניברסיטת בן-גוריון בארצות הברית ומשתייך לחבר הנאמנים של האוניברסיטה. בנימוקים להענקת התואר הודגשו נדיבותו, מחויבותו לקהילה ופעילותו לקידום הזדמנויות, חדשנות ואחריות חברתית. "מתוך הערכה לאדם רחב-לב ועתיר מעשים, התורם ביד נדיבה למטרות נעלות ברחבי תבל", נכתב.

תמונת גארי דה בוד, קישור

ההיסטוריון פרופ' דיויד נירנברג, שתרם לחקר ההיסטוריה של הרעיונות, יחסי הדתות בימי הביניים והבנת התפתחותה של החברה המערבית. מחקריו עסקו ביחס כלפי מיעוטים לאורך ההיסטוריה ובאופן שבו אפליה, ובכלל זה אנטישמיות, עיצבה את המחשבה החברתית, הדת והתרבות. פרופ' נירנברג מילא תפקידים אקדמיים בכירים באוניברסיטאות בארה"ב,  הוא חבר באקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים ושותף מחקרי ובעל תרומה מכרעת למרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עבודתו תרמה להבנת תהליכים היסטוריים ואינטלקטואליים ארוכי טווח ולהעמקת הדיון ביחסים בין קבוצות, דתות ותרבויות.  " לאות הוקרה להיסטוריון דגול, מחשובי החוקרים בתחום ההיסטוריה של הרעיונות, אשר מחקריו פורצי הדרך אודות יחסי הדתות בימי הביניים הותירו חותם בל יימחה על מדעי הרוח ועל הבנתנו את החברה המערבית וההיסטוריה האינטלקטואלית שלה", נכתב בנימוקים להענקת התואר.

תמונת פרופ' דיויד נירנברג, צילום: Sameer Khan-Institute for Advanced Study קישור

פרופ' תמר סבו-גנדלר, פילוסופית ומדענית שעסקה בחקר ההכרה, השיפוט והחשיבה האנושיים. פרופ' סבו-גנדלר היא אשת אקדמיה עטורת פרסים, שכיהנה כדיקנית הפקולטה למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת ייל. בתוקף תפקידה הובילה תהליכים בתחום ההשכלה הגבוהה ופעלה לטיפוח מצוינות אקדמית, הוראה ומחקר. "לאות הוקרה למי שעבודותיה החשובות בפילוסופיה של הפסיכולוגיה מגשרות בין קפדנות אנליטית לבין רוח הומניסטית, תורמות להעמקת ההבנה של האופן שבו בני האדם עושים שימוש בדמיון, ושופכות אור חדש על תהליכי השיפוט והחשיבה האנושיים", נכתב בנימוקים להענקת התואר ואף הודגש השילוב בין עומק אינטלקטואלי ליצירתיות במחקריה, המגשרים בין חשיבה שיטתית לבין גישה הומניסטית. 

תמונת פרופ' תמר סבו-גנדלר, קרדיט צילום קישור

 

הטקס להענקת תוארי הדוקטור לאות כבוד ואות נשיא האוניברסיטה נערך במסגרת המושב ה-56 של חבר הנאמנים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב המתקיים בימים אלו בקמפוס שדה בוקר ובקמפוס באר שבע בנגב.

 

"הוקרת פועלם של אנשי ונשות מופת אלו התורמים לאנושות ולעולם, מצטרפת לתמונה רחבה יותר של תמיכה בפיתוח הנגב, בקידום החינוך והמדע ובהרחבת ההזדמנויות עבור הדור הצעיר", ציין פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "זוהי הזדמנות עבורנו להאיר ולהודות להם ולהן על ההשראה והותרת החותם להם אנו זקוקים כל כך".