זכאות לבגרות הישגים ופערים

משרד החינוך מפרסם את נתוני ״התמונה החינוכית הארצית״ בחטיבות העליונות ואת נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ״ה (2025). הנתונים מצביעים על המשך העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות ובמדדי המצוינות, לצד צמצום פערים חברתיים־כלכליים, עלייה בהתמדה וירידה בשיעור הנשירה.

 

בשנת הלימודים תשפ״ה למדו בחטיבות העליונות כ־461 אלף תלמידים בכיתות י׳–י״ב, מהם 130,070 תלמידי כיתה י״ב במסגרות המגישות לבגרות. כ־39.3% מהתלמידים למדו במגמות טכנולוגיות, ובהן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.

 

עלייה בזכאות לבגרות

שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתה י״ב עלה מ־76.6% בשנת תשפ״ד ל־77.9% בשנת תשפ״ה, עלייה של 1.3 נקודות אחוז בתוך שנה. בסך הכול, כ־101 אלף תלמידים זכאים לתעודת בגרות.

בהשוואה לשנת תש״ף (2020), שבה עמד שיעור הזכאות על 73.4%, מדובר בעלייה של 4.5 נקודות אחוז בתוך חמש שנים.

 

צמצום בפערים

במקביל, נרשם צמצום של כ־31% בפערים החברתיים־כלכליים בשיעורי הזכאות לבגרות. הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ־17.5 נקודות אחוז בשנת תש״ף ל־12 נקודות אחוז בשנת תשפ״ה.

גם במדדי המצוינות נרשמה עלייה: שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת עלה מ־13.1% ל־14.4%. מספר המצטיינים גדל מ־16,538 ל־18,743 תלמידים, תוספת של 2,205 תלמידים בתוך שנה.

 

החברה הערבית והבדואית: עלייה בשיעורי הזכאות

בחברה הערבית נרשמה עלייה משמעותית בשיעור הזכאות לבגרות, מ־78.3% בשנת תשפ״ד ל־83.9% בשנת תשפ״ה, עלייה של 5.6 נקודות אחוז בתוך שנה.

גם בחברה הבדואית נרשם שיפור: שיעור הזכאות עלה מ־71.1% ל־73.7%. בהשוואה לשנת תש״ף, שבה עמד שיעור הזכאות על 58.1%, מדובר בעלייה של 15.6 נקודות אחוז בתוך חמש שנים.

בחינוך החרדי עלה שיעור הזכאות לבגרות מ־26.7% ל־27.6%. בהשוואה לשנת תשע״ו, שבה עמד השיעור על 18.5%, נרשמה עלייה של 9.1 נקודות אחוז.

נתון נוסף נוגע לפערים בין בנים לבנות. בשנת תשפ״ה עמד שיעור הזכאות לבגרות על 78.4% בקרב הבנים ועל 77.4% בקרב הבנות. זאת, לעומת שנת תש״ף, שבה נרשם פער של 3.4 נקודות אחוז לטובת הבנות.

 

יותר תלמידים במסלולי מצוינות וטכנולוגיה

הנתונים מצביעים גם על עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה.

באנגלית עלה שיעור הזכאות מ־46.8% בשנת תשפ״ד ל־48.7% בשנת תשפ״ה. במתמטיקה נרשמה עלייה מ־16% ל־17.1%.

גם במסלול ״בגרות־טק״ נרשם שיפור. שיעור הזכאים שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה, בחמש יחידות באנגלית ובחמש יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב עלה מ־10.8% ל־11.6%.

במקביל, שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות עלה מ־59.8% ל־62.7%. שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות כלליות עלה מ־72.5% ל־72.8%.

 

יותר התמדה, פחות נשירה

לצד השיפור בהישגים, נרשמה עלייה בשיעור ההתמדה במערכת החינוך. שיעור ההתמדה עלה מ־81% בשנת תשפ״ד ל־83.5% בשנת תשפ״ה, עלייה של 2.5 נקודות אחוז.

במקביל, שיעור הנשירה הארצי ירד מ־0.9% ל־0.8%, שהם 6,272 תלמידים ותלמידות. לשם השוואה, בשנת תשע״ה עמד שיעור הנשירה על 1.5%.

גם בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי נרשמה ירידה בעשור האחרון. בחינוך היהודי ירד מספר התלמידים הממוצע בכיתה מ־29 בשנת תשע״ה ל־26.9 בשנת תשפ״ה, ירידה של כ־7%. בחינוך הערבי ירד הממוצע מ־27.2 ל־25.9 תלמידים בכיתה, ירידה של כ־5%.

 

השקיפות התקציבית: יותר משאבים לפריפריה ולאוכלוסיות מוחלשות

נתוני השקיפות התקציבית של משרד החינוך מצביעים על המשך מדיניות התקצוב הדיפרנציאלי, שבמסגרתה מוקצים משאבים רבים יותר לתלמידים בפריפריה ולתלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש.

לפי הנתונים, תלמיד בבית ספר יסודי בפריפריה מתוקצב בממוצע בכ־17% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת הביניים הפער מגיע לכ־19.6%.

בחינוך היסודי הרשמי הרגיל, העלות הממוצעת לתלמיד במחוז ירושלים עומדת על 26,299 שקלים, לעומת 22,471 שקלים במחוז המרכז.

גם ברקע החברתי־כלכלי ניכרים פערי תקצוב. בחינוך היסודי עומדת העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש על 27,145 שקלים, לעומת 21,341 שקלים בחמישון החזק, פער של כ־27%.

בחטיבות הביניים העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש מגיעה ל־29,871 שקלים, לעומת 24,325 שקלים בחמישון החזק, פער של כ־23%.

פערים דומים נרשמו גם בין רשויות מקומיות באשכולות חברתיים־כלכליים שונים. בחינוך היסודי עומדת העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות באשכולות 1–2 על 26,198 שקלים, לעומת 21,295 שקלים ברשויות באשכולות 9–10.

בחטיבות הביניים העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות באשכולות 1–2 מגיעה ל־30,135 שקלים, לעומת 23,931 שקלים ברשויות באשכולות 9–10.

 

צמצום פערי התקצוב בין החברה הערבית ליהודית

נתוני משרד החינוך מצביעים גם על צמצום פערי התקצוב בין החברה הערבית לחברה היהודית.

בחינוך היסודי העלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית עומדת על 24,263 שקלים, לעומת 24,250 שקלים בחברה היהודית, נתונים המעידים על שוויון כמעט מלא בתקצוב הממוצע.

בחטיבה העליונה נרשם בין השנים תש״ף לתשפ״ה גידול של 38% בעלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית, לעומת עלייה של 22% בחברה היהודית.

לפי משרד החינוך, הנתונים משקפים מגמת שיפור בהישגים הלימודיים, במצוינות ובהתמדה, לצד המשך הקצאת משאבים דיפרנציאלית שנועדה לצמצם פערים ולחזק תלמידים ואוכלוסיות הזקוקים לתמיכה נוספת.