משמעות הפרדת החינוך הדרוזי מהערבים

הדרוזים מעצם היותם משרתים בצבא רצו הפרדה ואוטונומיה עצמאית וכל זה נבע בעקבות תקרית שהתרחשה עם חייל מילואים שהגיע למשרד הפנים והיה צריך לעמוד בתור וזה קומם אותו.

בזמנו היתה בקשה של חבר הכנסת המנוח שיך גבר מועדי והוחלט להקים את הועדה הציבורית של פרופסור בן דור ויו"ר ועדת החינוך פרופסור שכטמן, הועדה אישרה את הפרדת הדרוזים לאגף נפרד מהחינוך הערבי בישראל.

נסיבות רבות נשמעו בתחקיר על הסיבה האמיתית להפרדת החינוך הדרוזי.

ביקשנו את התייחסותו של עו"ד זכי כמאל נשיא המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל-חיפה לסוגיית ההפרדה בחינוך, עו"ד זכי מתייחס לבקשתנו ושופך אור על דוחות הפרופסורים בן דור ושכטמן.

עו"ד זכי כמאל:" בהתאם לבקשתך מיום 7/1/2014, הריני לציין כי שאלת "החינוך לדרוזים" בנפרד מהחינוך הכללי ו/או מהחינוך הערבי לא שירת את האוכלוסייה של העדה הערבית הדרוזית נהפוך הוא התוצאה המצערת הינה "החינוך הדרוזי" לא סייע להעלאת ההשכלה הגבוהה בקרב כלל הדרוזים ונותרו הדרוזים בהשוואה ליהודים ברמה פחותה מבחינת ההשכלה הגבוהה ובמיוחד בלימודי מדעים מדוייקים ומקצועות רפואה למיניהם.".

"אין כל ספק שמה שצוין כלימודי "המורשת הדרוזית" לא סייע לבני העדה לרכישת השכלה גבוהה או הכרת רזי הדת ויסודותיה אשר היה ראוי שיילמדו אצל אנשי דת בעלי השכלה גבוהה וידע בדת הדרוזית ולא על ידי מורים שהכשרתם במורשת הדרוזית הייתה קורסים או באמצעות ספרים מוזמנים".

עו"ד זכי כמאל:"מדינת ישראל עשתה וממשיכה לעשות את הטעות הקשה בקיומם של זרמי חינוך שונים, דתיים (חרדים) חילוניים, מיוחדים ובפועל החינוך בישראל מופרט ועניין זה הינו בכייה לדורות".

"מדינה אשר רוצה שתושביה יחושו כי הם חלק בלתי נפרד ממנה ויתנהלו בהתאם, לא ניתן להפריד ביניהם בחינוך אשר הינו העיקר בכל חברה וחברה ובוודאי למדינה חפצת חיים היא כמו ישראל".

"מדינת ישראל לא נתנה את הדעת להשלכות החמורות של הפרטת החינוך והעברתו לידים פרטיות אשר הינן חפצות מטריאליזם ורווחים כלכליים ולאו דווקא חינוך לערכים ולרכישת השכלה וידע בעיקר".

עו"ד זכי כמאל: "הפרדת" החינוך בין זרמים שונים וקיומם של מחלקות שונות על בסיס אתני ולאומי במשרד החינוך הינה טעות וראוי לתקנה.
 השונות בהשתייכות איננה עילה לקיומם של זרמי חינוך בגילאים של גן עד תיכון כפי שמתקיימים בפועל בארץ..

"העדה הדרוזית חייבת לראות בראש מעייניה שני עניינים השכלה גבוהה במדעים ובמקצועות הייטק ורפואה והשני קידום כלכלי ולצורך זה יש לחנך למצוינות מגיל הרך ועד המוסד להשכלה גבוהה באם אכן עדה זו חפצה השתלבות בחברה המודרנית".

עו"ד זכי כמאל:"אכן האישה הדרוזית התקדמה במישור ההשכלה הגבוהה לעומת הגבר הדרוזי אך הפער בין ההשכלה של שני המינים עלול לגרום להרבה השלכות שליליות על מבנה התא המשפחתי ומכאן הצורך בעידוד כלל האוכלוסייה ללימודים גבוהים ולמצוינות בחינוך ואזי נוכל להתמודד עם יתר תושבי המדינה שמקבלים חינוך איכותי ומצוין עד שהגיעו להיות מדענים, חוקרים ומרצים במוסדות להשכלה גבוהה ויזמים במיזמי הייטק ותעשייה ובאם לא יקבלו אזרחי המדינה אותה הזדמנות לקבל חינוך מצוין לא נוכל לבנות את האדם החוקר, המדען ואיש ההייטק ללא כל זיקה לדת, לאום, גזע ומין אלא המבחן הינו השכלה ורק השכלה". 

תזכורת לפרוטוקול הישיבה הארבעים ושלוש של הכנסת השמינית ( יום רביעי, ט"ז אייר תשל"ד ( 8 מאי 1974 ירושלים, הכנסת, שעה 11.02

א. הצעה לסדר

טגן ראש הממשלה י. יגאל אלון: כבוד היושבראש, כנסת נכבדה, אילו הסתפקו חברי הכנסת הנכבדים בהסתייגות מן התופעות השליליות אשר ליוו את הרצח המתועב בקריית שמונה, כאשר אזרחים יהודים בקריית שמונה עצמה ובמקומות אחרים פסלו כמעט כל אדט לאיהודי, לרבות דרוזי, כבלתי נאמן לבטחונה של ישראל, הייתי יכול להוסיף עוד כמה דברי הסתייגות משלי ולהציע את אשר אציע, אבל כיוון שידידי חבר הכנסת לין וגם חברי לסיעה, חבר הכנסת ג'בר מועדי, סגן שר התקשורת, ניסו, אם ברמז ואם בדברים מפורשים, להטיל את האחריות על התנהגותו של כל אזרח וכל קבוצת אזרחים פה ושם על כתפיה שאליה היא חותרת. לדעתי, אמנם מחלקות אלו אינן בבחינת מטרה לעצמן.

הן אמצעי להשגת מטרות של קידום העדות הלא יהודיות, והשגת יתר שילוב בין כל חלקי האוכלוסיה בישראל. מבחנן העיקרי יהיה כשיבוא יום והן יבואו לראש הממשלה ויאמרו: את תפקידנו סיימנו. אבל עם כל ההתקדמות הגדולה גם בתחום האינטגראציה, עוד מלאכה רבה לפניהן.

גם אני זוכר יפה את הודעתו של ראש הממשלה המנוח לוי אשכול הייתי אפילו קצת שותף לגיבוש המדיניות הזאת שהאזרחים הדרוזיים, כיוון שהם משרתים בצה"ל, באופן רצוני עלפי חוק שירות חובה, יש לנתק אותם מהמחלקות הערביות במשרדים ולהעביר את הטיפול בהם למחלקות הרגילות של כל משרד ומשרד.

ואמנם במקרים רבים כך נעשה הדבר. ובמקרים לא מעטים יש דרוזים רבים שמעדיפים עדיין לפנות למחלקות הערביות. אין להן מונופולין בלעדי לטפל באוכלוסיה הדרוזית, אבל בצדק אין הן מגיפות את דלתותיהן בפני אזרחים דרוזיים הפונים אליהן, ולו רק כהוראת שעה, כתקופת מעבר.

הנה, למשל, זה לא מכבר קיימה הממשלה שתי ישיבות ארוכות בדבר מצבן של האוכלוסיה הערבית והעדות האחרות, לרבות הדרוזית, במדינת ישראל. הקשבתי יפה כיצד הוצגו הבעיות, ההישגים, ובעיקר הקשיים שעדיין ניצבים בדרך, עלידי יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים: רמה גבוהה, דאגה עמוקה, הצעות טובות, חלקן מתבצעות, חלקן מתגבשות.

חבר הכנסת לין שאל מה תפקידו של יועץ סגן ראש הממשלה ויועץ שר החינוך לענייני ערבים. יש לי עוזר כזה, דיוקה משום שאני רוצה שמשרד החינוך והתרבות ינקוט צעדים מיוחדים להדביק פיגור גדול בתחום החינוך במגזר הערבי, פיגור של דורות ופיגור של שנים גם בתקופת קיומה של מדינת ישראל. אבל הוא גם יד ימיני בטיפול במערכת החינוך בשטחים המוחזקים, מערכת גדולה ומסועפת ומתפתחת, והוא מייצג את משרד החינוך והתרבות בוועדת המנכ"לים לענייני השטחים, ואפשר גם לזקוף לזכותו כמה וכמה הישגים מרשימים.

אולי אינכם יודעים, אבל מערכת החינוך מקדישה תשומת לב רבה ליחסי יהודים, ערבים ודרוזים במדינת ישראל גם על ידי הפגשת תלמידים בבתי הספר מכל העדות, ועריכת ביקורים הדדיים, וגם על ידי הוצאת חוברות לימוד למען יכירו אלה את אלה, ולפי הנחיה שלי עומדות לצאת לאור כבר בימים הקרובים שתי חוברות שנכתבו על ידי מלומדים הנהנים מחירות אקדמית גבוהה. החוברת האחת מציגה את העם היהודי לפני התלמידים הערביים, והשנייה מציגה את העם הערבי לפני התלמידים היהודים. כל זה בנוסף ללימודי המזרח התיכון ותולדות ארץישראל וכוי.

אני הגבר אשר פניתי לכמה מלומדים דרוזים צעירים, היסטוריונים, והצעתי להם לכתוב ספר על תולדות העדה הדרוזית או העם הדרוזי כולו.

צריכים הייתם לראות באיזה זעם נתקבלה הצעה זו, לא אצל המלומדים הצעירים אלא אצל כמה מראשי העדה שראו בכך ניסיון לחדור למסתורין שבמורשת הדרוזית. יש גם בעיה כזאת. מי כמוכם, חבר הכנסת ג'בר מועדי וחבר הכנסת אמנון לין, יודעים זאת, לא פחות ממני.