תלמידי ירכא מגאר בתחתית דוברי עברית

הדברים שאנו מעלים בכתבה הם תוצאות בשטח והנתונים שמפרסם משרד החינוך באופן כולל ובאופן פרטני לפי בתי ספר מהכרמל עד לרמת הגולן, הבעיה העיקרית שעולה חולשה בשפה העברית, חולשה באישיות, חולשה במקצועות, חולשה באזרחות וחולשה באישיות של הצעיר הדרוזי.

 היום בפועל מתוך 750 תלמידים שהם היום בכיתה י"ב מתברר ש 57.4 לא יודעים לדבר עברית, נתונים אלו מעידים שבכפר הדרוזי ירכא ובעיר מג'אר לא יוצאים החוצה יותר מדי, לא מתערבבים עם אוכלוסיות דוברי עברית ולשם כך הם נמצאים בתחתית הסולם בשפה העברית.

כזכור התלמידים הדרוזים מצליחים באנגלית יותר ונשארים אחרונים בעברית, אי הבנת הנקרא והדיבור בעברית משפיע על כל מסלול הלימודי של הצעירים הדרוזים ומקשה עליהם להתקדם ולפרוץ קדימה, אפילו לעבור את מבחני הדפ"ר, דירוג פסיכוטכני שמשפיע על המשך הדרך.

פעם הדרוזים עמדו על 60 אחוז הצלחות, האחוז הזה אפשר לתלמידים הדרוזים להשתלב ולהתקדם בצבא ואפילו להיות קצינים כולל תפקידי מפתח, האחוזים 50-40-30-10 מדורג בתחתית ולא יכולים להתקדם לשום תפקיד בכיר ופיקודי.

הסיבה למצב הזה ולתוצאות השליליות תכנית משרד החינוך, על הממונה על החינוך הדרוזי במשרד החינוך היה להיות עם אופק תכנוני, הם היו צריכים לזהות את הפער ולהשקיע בצוות בתוכן ובעיקר במקצועות הנלמדים, כמו כישורי חיים, איך לעמוד מול קהל, איך לתפקד ואיך לבנות אישיות לתלמיד בכל המקצועות החשובים שקשורים, בסופו של יום כישורי חיים לא נמצא בשום תכנית לימודית בבתי ספר דרוזיים.

בבתי ספר יהודיים, לפני התוצאות בכימיה ומתמטיקה ומקצועות ליבה אחרים, עובדים על האישיות של התלמיד , בקרב התלמיד הדרוזי זה רק חומר וכל השאר לא נמצא, המערכת דואגת לציון בלבד ולא דואגים לעתיד הצעירים והמשך הדרך, המהלך הזה גורם לאישיות נחותה של התלמיד הדרוזי שבדרכו לצבא ולמקומות העבודה, כל מה שלא רכש במערכת החינוך מהווה מכשול בהמשך דרכו בחיים.

חשוב לציין שזכאות לבגרות איכותית בקרב בנים דרוזים עומד עם 4.8 אחוז בלבד בקרב תלמידים דרוזים, התלמידים נמדדים על אחוז זכאות הבגרות, אבל בתוך הזכאות לבגרות אף תלמיד לא נמדד על אחוז זכאות איכותית. מספיק שלתלמיד יהיו 3 יחידות במקצועות החובה והוא יהיה זכאי לתעודת בגרות, אבל התעודה הזו לא יכולה לקחת אותו לאקדמיה ואפילו לא יכול להתקבל לעבודה במכלל הכי פשוט.

הבנות הדרוזיות מצליחות ולומדות באקדמיה באחוזים גבוהים יותר מהבנים, ההצלחה הזו לא קשורה למחויבות כל שהיא, הבנות יותר חזקות ומובילות יותר מהבנים.

פסיכומטרי רבים בדרוזים לא עוברים בציון גבוה והם נאלצים לעשות קורסים או שנת מכינה כדי לעבור את הפסיכומטרי בשלום. מה שבפועל חסר בבתי הספר הדרוזים זה החוגים וההעשרה המקצועית לתלמידים, חלק מהצוות החינוכי לא כל כך בא להם להשקיע, הם מעדיפים להגיע לשעות לימוד וזה הכל, ללא השקעה ולא דורשים מהתלמידים מחויבות אישית, ולא שום דבר שנותן לתלמיד רצון להצלחה וחשוב לציין שלא כל המורים מתנהגים כך, ישנם טובים ומוערכים עם מוטיבציה והנעה, אבל המערכת לא מאפשרת להם להוביל.

פעם היו התלמידים הדרוזים בשני שליש טובים, היום שני שליש חלשים ושליש אחד טוב, בשנים האחרונות הכל התהפך, המפגש בין בתי ספר דרוזים ויהודים לא כל כך מועיל, כי זה לא בדיוק החיבור הנכון ובכל המקרים אין חיכוך ושיחות ישירות בין תלמידים דרוזים ויהודים, בפועל המפגשים הללו הם חשובים, אבל לא מקדמים כלום ולא תורמים לתלמידים בשיחה או בשפה.

מערכת החינוך הייתה אמורה למצוא שיטה של חיכוך בין שני המגזרים, כדי לתת מענה לתלמידים שאין להם שום מושג מה זה תרבות יהודית ותרבות דרוזית. המערכת לא מתאמצת להשקיע בשפה העברית בבתי ספר דרוזים, לא יתכן שבתי ספר דרוזים לומדים בספרים מתמטיקה לדרוזים, מדעים לדרוזים, אנגלית לדרוזים ועוד. במדינה בה השפה העברית שפת אם הדרוזים מלמדים סטטיסטיקה בערבית ומתמטיקה בערבית, האם זו דרך ללמד תלמידים דרוזים?

חשוב לציין, שבבתי ספר יהודים מנוהלת השאלת ספרים לתלמידים, לעומת הדרוזים שאין להם ולא ניסו לקדם השאלת ספרים בבתי ספר.

מורה בית ספר צריך להיות מנהיג לפני שהוא מורה, מורה צריך להשקיע בתלמיד ולא רק להעניק ציונים איך שהוא רוצה, כי אף אחד לא בודק אותו עד לציוני המגן והבגרות .

לפני שהיו מקבלים מורה היה מתבקש מהמערכת ובתי הספר שהמורה יעבור מבחן פסיכוטכני ומבחן אישיות ומבחן אמינות, היה עדיף לקחת את אותם מורים למסגרות עבריים, כדי ללמוד איך להוביל מערכות חינוך במגזר הדרוזי באיכות, המהלך הזה צריך לכלול את המנהלים שמתוך בתי הספר של הכפרים הופכים למנהלים מבלי שיהיה להם שום מושג על החינוך בבתי ספר עירוניים.

את הדברים ליקטנו מהרבה מעורבים במערכת החינוך הדרוזי, כולל תלמידים וכל מה שאנו מפרסמים ניתן לבדוק לגופו ולאמת את הנתונים אחד לאחד. המטרה בעיקר לדרוש לשיפור, למצוינות ולמחויבות אישית, ולא להסכים שהורים עמידים שיש ביכולתם הכלכלית להעביר את בנם למסגרות חינוכיות יהודיות בחיפה וערי הגליל לעשות את המהלך הזה.

לכל הערה או תיקון ניתן לשלוח הודעה למספר טל 0545823934 או למיל editor@karmel.co.il