"המרחק מהאקדמיה לדרישות של הייטק רק הולך וגדל"

עינב חיים סייג, מנכ"לית Place-IL: "אנשים זקוקים להכשרה מעשית והמרחק מהאקדמיה לדרישות של הייטק רק הולך וגדל. אם האקדמיה וההכשרה לא ייצרו באמת הייטקסים כמו ש-8200 מייצרת סייבריסטים, המדינה צריכה לייצר תוכניות השמה של הכשרה מעשית ממומנות לעסקים".

ניר רייס, סמנכ"ל הון אנושי בתעשייה האווירית: "העבודה המדהימה שאנחנו עושים בשיווק המוצרים שלנו להרבה מאוד לקוחות בחו"ל גם משמרים את הקשרים של מדינת ישראל וגם מביאים כסף שמאפשר לנו להחזיק את מוקדי הידע לטובת הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. עקב כך אנחנו צריכים לגייס המון עובדים מנוסים שייכנסו ישר לעבודה".

סא"ל הראל גורן, ר' מנט"א- מנהל טכנולוגי אקדמי ציין בנוגע לפריפריה החברתית והגיאוגרפית: "הייתי רוצה הרבה יותר נשים בטכנולוגיה. זה מתחיל מבית הספר, אני בגן של הבת שלי מעיר לגננת למה את מסלילה אותה לשם ולא לשם. המעבר של צה"ל דרומה יעזור מאוד לאקו סיסטם בדרום- כשילד או ילדה בדרום יפתחו את החלון מהבית שלהם ויראה אקדמיה, צבא, תעשיה וחינוך איכותי אז יהיה להם באמת לאיפה לשאוף להתפתח".

בדבריה התייחסה חיים סייג גם לסוגיית התעסוקה בפריפריה ואמרה: "במחשבה קדימה אנחנו לא רוצים שהבוגרים שלנו יצטרכו לעבור לתל אביב כי הם התקבלו לעבודה טובה אלא שיהיה הייטק גם בשדרות וקרית שמונה ואופקים והמדינה צריכה לפעול כדי לפתח את זה גם בדרום, גם בצפון וגם בירושלים".

מיכל אופיר, מנכ"לית חברת הילמ"ה- הייטק למען החברה, אמרה בנוגע לתעסוקת חרדים: "החרדים באים עם המון חשיבה לוגית ויכולה למידה, היה ראוי שילמדו מלכתחילה לימודי ליבה. ויש חשש מאוד גדול, מי יפתח  במדינה את הפיתוחים הללו בעתיד, ומי ילחם בשבילנו? אבל יש תוכניות מדהימות שלוקחות את אלה שרוצים ללמוד ומלמדים אותם ליבה".
 

על הפער בין הלימודים לעבודה בפועל אמרה: "חוסן הוא מורכב מביטחון, חברה, ותעסוקה והמדינה חייבת להבין שהיא חייבת להשקיע בזה גם ברמה של להשקיע בהכשרות וגם להשקיע ולשנות את מערכת החינוך במדינת ישראל כדי שההכשרות האלה לא יצטרכו כל פעם ממש להתחיל מאפס ותלמידים יגיעו עם יכולות".

צילום: לירון מולדובן