שליש מהצופרים בארץ מותקנים על גגות בתי ספר וגנים

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה דיון בנושא מתווה למידה בחירום בחינוך המיוחד. לפני כשנה דנה ועדת החינוך בנושא זה ואז מסר פיקוד העורף כי שליש מהצופרים בארץ מותקנים על גגות בתי ספר וגנים, כש- 24 מהם מותקנים מעל מוסדות חינוך מיוחד.

 

בדיון היום התברר שלא חל שינוי במספרים והוועדה קראה לתת משקל ראוי לצורכיהם הייחודיים של תלמידי החינוך המיוחד, הנמנים עם האוכלוסיות הפגיעות ביותר, בקבלת ההחלטות בדבר מיקום הצבת הצופרים וכן לבחון חלופות להסרת צופרי האזעקה מגגות מוסדות החינוך המיוחד.

 

ח"כ גלעד קריב שיזם את הדיון מחה: "דבר לא נעשה מאז הדיון הקודם פה לפני שנה. בלתי מתקבל על הדעת שב-24 מסגרות לתלמידים עם מוגבלות או צרכים מיוחדים יש צופרי אזעקה. תחושה של זלזול וחוסר קשב. אני מבקש ממשרד החינוך לא לשבת על הגדר, ולהודיע בצורה ברורה לרשות המקומית שאם הפעולה לא תבוצע, הם ינקטו צעדים. בימים הקרובים תונח הצעת חוק לאיסור הצבת צופרים במקומות מסוימים ואני בטוח שכל חברי הבית יצביעו בעדה." ח"כ משה טור פז הודיע גם הוא שאם יהיה צורך, הכנסת תתקן את המצב בחקיקה.

 

עינת גל, אימא של נער אוטיסט בן 17 שלומד בביה"ס המיוחד "הרים" בגבעת עדה: "ביה"ס נפתח בשבוע שעבר אבל קיומו של הצופר מונע מבני להגיע. אני פסיכולוגית ילדים התפתחותית וקובעת כי צופר אזעקה המוצב מעל גג בית ספר היא מחולל טראומה אקטיבית. עבור ילדים עם ויסות חושי עוצמת הרעש היא לא רק לא נעימה, אלא עינוי פיזי של ממש." לטענתה, מועצת בנימינה לא הציגה חלופות ואף סירבה לפניית פקע"ר לסיור משותף למציאת חלופות. גם לפי דברי נציג פקע"ר "היה ניסוי נקודתי בגבעת עדה להתערבות שלנו ברמה הפרטנית מול הרשות, אבל לא כ"כ הצלחנו להתקדם."

 

נציג פיקוד העורף אל"מ במיל' יטח לוי: "עפ"י תקנות ההתגוננות, אחריות הקמת המקרקעין היא של הרשות המקומית. פקע"ר רק בודק שמתקיימים התנאים, כמו המשקלים והבטיחות להקמת הצופר. אם המיקום שהציעה הרשות המקומית מתאים ונותן כיסוי, אנחנו מתקינים עליו. ככל שיהיו מוסדות לימוד חדשים, נתחשב ונפעיל רגישות, אבל הפניה לא צריכה להיות אלי." לוי התייחס גם לסוגייה האקוסטית: "ניסוי שעשינו עם הקב"ט באפריל 2025 הוכיח שככל שמתרחקים מהצופר, הוא מתפשט לצדדים ואז יכול להיות שאם נעתיק את הצופר מחוץ לביה"ס, אז תוך ביה"ס דווקא יקבל עוצמה חזקה יותר."

 

נציג השלטון המקומי עמוס תמם אמר שהם הוציאו מכתב לרשויות המקומיות לטפל בנושא הצופרים אבל "לפעמים אין דרך אחרת, למשל בפ"ת כשבדקנו אפשרות להרחיק את הצופר ואז התברר ששכונה שלמה לא היתה שומעת אותו."

 

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אכרם חסון: "חמור מאד שלא מכבדים את החלטות ועדות הכנסת. מצד שני הרשויות המקומיות לא צריכות להיות חותמת גומי. הוועדה תקיים דיון מעקב כדי לוודא שהמלצות הוועדה ייושמו".

 

המשנה למנכ"ל משרד החינוך ד"ר אייל בן זקן: "הצופרים לא צריכים להיות על גגות בתי ספר של חינוך מיוחד. אנחנו שומעים מה נאמר כאן בדיון ונשים את זה על סדר היום. ברמה משפטית ואחריות - זה לא אצל משרד החינוך. המשרד לא יכול לפרק צופר שהוא באחריות רשות מקומית." ח"כ חסון קרא למשרד החינוך לדאוג להסברה על המענים לילדי החינוך המיוחד.

 

ח"כ עדי עזוז: "בתקופה הזאת אני מקבלת אינספור פניות מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים שהם קורסים."

 

מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך תמי אומנסקי אמרה כי החינוך המיוחד יפעל בחופשת הפסח שתחל מחר, ככל שיתאפשר, והציגה נתונים מאחד הימים האחרונים: "כשפקע"ר אישר לנו לפתוח ברשויות צהובות, הגענו ב-19.3 ל-279 בתי ספר לחינוך מיוחד, 1184 גנים שנפתחו ו-920 כיתות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל." מדובר על בין שליש לחצי מהסך הכללי ולא רק מתוך הרשויות הצהובות שהתאפשרה בהן ההחרגה. עוד אמרה כי כ-60% מהתלמידים בעלי הזכאות לשירותי חינוך מיוחד דיווחו על נוכחות.

 

נהר, תלמידת י"ב בכיתת תקשורת שיתפה את הנוכחים בקושי של בני הנוער בימים אלה: "אין שיעור נורמלי. טילים רצים לי מעל הראש, אז איך אסתכל בנוסחאות? זה לא שיעור סטנדרטי, אבל מצפים ממני להצליח כאילו מדובר בלמידה בכיתה. יש אי ודאות גדולה - לא יודעים מתי יהיו בגרויות. בי"ס הוא קודם כל מסגרת חברתית, בטח בחינוך המיוחד. כבר 3 שבועות שאני מנותקת ממסגרת חברתית ולא פוגשת חברים. אני לא באה בטענות למורים שעושים מאמצים לעזור לנו אבל אין תוכנית מסודרת. אין ניסיון אמיתי להתאים למידה בחירום לצרכים של התלמידים. היו 7 שנים להתכונן לזה, מאז הקורונה, וגם למבצע הזה הגענו לא מוכנים. אי אפשר להגיע שוב למצב חירום ולפתור את זה טלאי על טלאי. כל התנהלות צריכה להיעשות בשיח עם התלמידים."