לקראת דיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה

 

ממצאים של עבודה חדשה של המשרד להגנת הסביבה, העבודה מראה שאפשר להגיע ליעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030 מבלי להרחיב את הפגיעה בשטחים חקלאיים ופתוחים.

 

 

לקראה הישיבה הכין המשרד להגנת הסביבה עבודה שעשתה הערכה של הפוטנציאל הפוטו-וולטאי בתחום הדו-שימוש בשטחים מבונים כרכיב המרכזי בהגעה ליעדים של 30% ו-40% בשנת 2030. 

 

 

על פי הממצאים, אפשר לממש את ההגעה ליעדים של 30% ייצור אנרגייה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030 על פי יעדי הממשלה. אפשר גם להגיע ליעד של 40% בלא חריגה מהחלטת המועצה הארצית שקבעה שאפשר יהיה לאשר תוכניות מפורטות למתקנים קרקעיים בהיקף של עד 20,000 דונם עד לשנת 2030.

 

 

את העבודה עשו אילה גלדמן, פנינה קפלן, נעם בהט, ג'רמי בן-שלום מהמשרד להגנת הסביבה וגורמי מקצוע נוספים.

 

 

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "שינויי האקלים מחייבים אותנו להפסיק את השימוש בדלקים מזהמים ולעבור בהקדם לאנרגיות מתחדשות, וכן לשמור על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. גל החום בסוף השבוע והקריסה של מערכת החשמל הוכיחו לנו שוב את השפעות משבר האקלים ואת העובדה שעל ישראל להיערך בהתאם ולהמשיך לקדם אנרגיות ממקורות מתחדשים, יציבים ומבוזרים. העבודה שביצענו במשרד מראה כיצד ניתן לעשות שימוש במבנים ובמתקנים קיימים ושבתכנון, ולעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות – ללא כל פגיעה במערכת הטבעית ובשטחים הפתוחים".

 

 

משאב הקרקע בישראל הוא משאב מוגבל ובמחסור. קצב גידול האוכלוסין במדינת ישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD. לכן הוא מחייב את מוסדות התכנון במדינת ישראל לאזן בין השמירה על שטחים פתוחים לפיתוח מגורים ותשתיות. העבודה מראה כי שימוש נכון ויעיל במרחב המבונה לתוספת ייצור אנרגייה מתחדשת יוביל להגעה ליעדי הייצור מאנרגייה מתחדשת, מבלי לפגוע בשטחים פתוחים, בסביבה ובטבע.

 

 

משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו להפחית פליטות ממקורות אנרגייה מזהמים, במטרה לצמצם פליטות גזי חממה ולמנוע קריסה של המערכות הטבעיות. לצד קידום הפחתת פליטות, השטחים הפתוחים הם גורם משמעותי בספיחת פליטות גזי חממה.

 

 

על פי מדיניות התכנון הארצית של מדינת ישראל, קיימת עדיפות להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים על גבי גגות וחזיתות, כמו גם להקמתם בדו-שימוש כאמצעי להצללה או לקירוי מתחמים אחרים – על פני הקמתם על הקרקע ובשטחים פתוחים. 

 

 

עם זאת, בשלוש השנים שחלפו מאז החלטת מדיניות זו, לא הוכח שנעשו די צעדים לעמידה במדיניות התכנונית למתן עדיפות ליישום הקמה של מתקנים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בדו-שימוש בשטח המבונה.

 

 

כדי להגיע ליעד של 30% ייצור חשמל מאנרגייה מתחדשת, יש להוסיף הספק של 15,516 מגה-ואט. על פי העבודה, התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים על מאגרי מים, חממות, בניינים חדשים, מגרשי חנייה ואזורי תעשייה, לצד גגות ומחלפים קיימים והתייעלות אנרגטית בבנייה ירוקה – בעלת פוטנציאל ייצור 19,377 מגה-ואט עד לשנת 2030, מדו-שימוש בשטח מבונה. 

 

 

סך כל הפוטנציאל במכלל המגזרים הכוללים דו-שימוש מבונה ודו-שימוש קרקעי עומד על 26,552 מגה-ואט, בלא חריגה ממגבלת ה-20,000 דונם עד שנת 2030.

 

 

כדי להציג תרחיש שמרני עוד יותר בנוגע לשיעור המימוש, ביצע המשרד להגנת הסביבה הפחתה של 50% מחישוב הנתונים. תרחיש שמרני זה מראה כי יש כ-5,449 מגה-ואט יתרה מעבר ליעד הממשלתי של 30% ייצור אנרגייה ממקורות מתחדשים עד 2030 בלא צורך באישור מיזמים קרקעיים של יותר מ-20,000 דונם.

 

 

המשרד להגנת הסביבה סבור שאין לאשר הרחבה של המגבלה הקיימת לתוכניות פוטו-וולטאיות קרקעיות אלא לאחר יישום מוכח של הצעדים שננקטו לקידום הקמת מתקנים לייצור אנרגייה מתחדשת בדו-שימוש במרחב המבונה.

 

 

 

מתקנים פוטו-וולטאיים קרקעיים גורמים לפגיעה חמורה בשטח הפתוח, בחקלאות, ברציפות האקולוגית ובמגוון הביולוגי. לכן, המשרד מדגיש שיש להתנות תכנון והקמה של אתר סולרי קרקעי שנועד לייצר אנרגייה נטולת פליטות גזי חממה בשמירה על המערכות האקולוגיות ועל תרומתן לוויסות ההשפעות של שינויי האקלים. זאת אפשר לעשות על ידי קישור המיזמים האלה לפיצוי ולשיקום של שטחים פתוחים.