מי ישלם את המחיר על מס קרקעות?
מאמר שכותב בכיר ברשות המקומית ובו מתייחס לחוק המיסוי שעבר בקריאה ראשונה בתמיכת ובגיבוי הקואליציה והסיעות התומכות. "הציבור הדרוזי, למוד המכות והאכזבות, כבר אינו סומך על חברי הכנסת הדרוזים שבכל פעם מאכזבים מחדש".
גזירת מס הרכוש חוזרת
האם בעלי הקרקעות בכרמל בדרך לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה?, בזמן שתושבי הכרמל עסוקים בהישרדות יומיומית, מתברר כי במסדרונות הכנסת כבר נסללה הדרך לפגיעה אנושה נוספת בזכויות הקניין של המגזר.
הברית הפוליטית בין מפלגת הליכוד לבין רשימת "המחנה הממלכתי" בראשות גדעון סער היא זו שהעניקה את הגיבוי הנדרש להחזרת אחת הגזירות הכלכליות הקשות ביותר: מס הרכוש על קרקעות פנויות.
הקריאה הראשונה שהכשירה הלכה למעשה את תקנות מס הרכוש
חשוב שהציבור ידע: הגזירה הזו לא "נחתה" עלינו במקרה. בהצבעה הגורלית על הקריאה הראשונה של חוק התקציב, היו אלו חברי הכנסת מהליכוד וחברי הכנסת מרשימת גדעון סער שהרימו את ידם "בעד" ובכך סללו את הדרך להחזרת המס. בעצם הצבעתם, הם נתנו למשרד האוצר את המנדט להטיל "קנס" שנתי על כל מי שמחזיק פיסת אדמה שטרם נבנתה גם אם המדינה היא זו שמונעת את הבנייה עליה.
המלכודת: 1.5% מס בכל שנה
על פי החוק שקודם בתמיכת הליכוד ומפלגת גדעון סער, כל בעל קרקע המוגדרת כ"פנויה" יידרש לשלם בכל שנה מס בגובה של 1.5% משווי השוק שלה. במציאות של הכרמל, שבה מחירי הקרקעות גבוהים אך התכנון תקוע, מדובר בסכומי עתק:
על מגרש ששוויו מוערך ב-1 מיליון ש"ח, תשלמו 15,000 ש"ח בכל שנה.
על קרקע בשווי 2 מיליון ש"ח, המס יקפוץ ל-30,000 ש"ח בשנה.
עבור משפחה בדליית אל-כרמל או בעוספיא, מדובר בהוצאה חודשית של אלפי שקלים שתצא ישירות מהנטו : מס רכוש שפוגע במי שאין לו יכולת תכנונית לבנות, והופך את האדמות הפרטיות לנטל כלכלי כבד.
המדינה תוקעת – המדינה גובה
האבסורד זועק לשמיים: מוסדות התכנון מעכבים כבר עשורים את התוכניות המפורטות ומונעים מהתושבים להוציא היתרי בנייה כחוק – ואותה מדינה, בגיבוי הקואליציה והסיעות התומכות, מטילה כעת מס על כך שהקרקע נשארת ריקה.
הכתובת על הקיר: "הצגות" שמעוררות גיחוך וסלידה
הציבור הדרוזי, למוד המכות והאכזבות, כבר אינו סומך על חברי הכנסת הדרוזים שבכל פעם מאכזבים מחדש. הזיכרון הציבורי אינו קצר: אחרי הטראומה של חוק קמיניץ שחנק את הבנייה ביישובים, ואחרי העלבון של חוק הלאום, מגיעה כעת גזירת מס הרכוש.
כל "הצגות ההתנגדות" שאנו רואים כעת מצד נציגי הציבור, לאחר שהחוק כבר עבר את המשוכה של הקריאה הראשונה בתמיכת המפלגות שלהם, רק גורמות לציבור לגחך עליהם. התחושה ברחוב היא של פארסה מתוזמנת: מצביעים בעד במליאה, ואז זועקים נגד בוועדות. הציבור בכרמל כבר מזמן לא קונה את ההצהרות הלוחמניות הללו שמתבררות כריקות מתוכן ברגע האמת.
נראה כי בעוד הנציגים עסוקים במשחקים פוליטיים ובניסיונות נואשים להציל את כבודם האבוד, בעלי הקרקעות בכרמל מתעוררים למציאות שבה הם נאלצים לשלם "דמי שכירות" למדינה על האדמה הפרטית שלהם, ירושת אבותיהם, רק בגלל שהמדינה עצמה כשלה בתכנונה.
