התרעה על מקרי כלבת בצפון הארץ
לאחרונה התגלו מספר מקרים של כלבת בבעלי חיים באזור הצפון, בירכא וחורפיש בגליל המערבי, בשדה אליעזר ובוקעתא, בישוב יונתן ברמת הגולן, ברמת סירין בגליל התחתון, חשוב להיות זהירים ולפעול על פי ההנחיות כדי לשמור על בריאותכם ובריאות חיות המחמד שלכם
משרד הבריאות מבקש: הורים לילדים מתבקשים לברר עם ילדיהם, אם היו במגע עם בעלי חיים חשודים ולפנות ללשכת הבריאות בדחיפות.
בעלי חיות מחמד באזור שבו התגלתה כלבת, מתבקשים ליצור קשר עם הוטרינר הרשותי לצורך וידוא מצב חיסונם.
משרד הבריאות מזכיר שוב למי שננשך או נשרט על ידי בעל חיים, לשטוף באופן מידיי את האזור במים זורמים וסבון, לחטא בחומרי חיטוי ולגשת ללשכת הבריאות לבדוק האם יש צורך בקבלת טיפול מונע נגד כלבת.
הציבור הרחב מתבקש לא לאסוף כלבים שאינם מוכרים להם מהרחוב, ולדווח לעירייה על כלבים משוטטים.
בעלי הכלבים נדרשים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה.
שחרור כלבים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב הביתי ולסכן את בני המשפחה.
כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית התוקפת את מערכת העצבים. לנגיפי הכלבת יש שני מאפיינים ייחודיים: הם אינם הופכים לפחות אלימים במהלך האבולוציה שלהם וטווח המאכסנים שלהם (מספר המינים שהם יכולים לתקוף) הוא רחב מאוד. המחלה תוקפת לא רק את הכלביים, כפי ששמה עלול לרמז, אלא את כל היונקים, כולל האדם.
הגורם למחלה הוא נגיף המועבר לרוב בנשיכה מבעל חיים נגוע לבעל חיים אחר. מגע עם רוק הוא דרך ההדבקה המשמעותית ביותר, לרוב דרך נשיכה אך ייתכן שגם בליקוק, במעבר דרך מגע רוק עם העין, האף או הפה. הנגיף מגיע ממקום הנשיכה אל המוח דרך תאי העצב המובילים אליו.
בטבע קיים מאגר של נגיף הכלבת בעיקר בתנים, זאבים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים, ובעלי חיים נגועים עלולים לשמש כווקטורים המעבירים את הנגיף ולהדביק גם בני אדם הבאים עימם במגע.
נגיף הכלבת מתקדם במעלה מערכת העצבים אל המוח. כל עוד הוא לא הגיע למוח, בעל החיים נקרא נשא. קצב התקדמות הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום. קצב התפרצות המחלה תלוי במיקום הנשיכה.
הנגיף מגיע אל מערכת העצבים המרכזית דרך האקסונים המובילים אליה, ושם תוקף אזורים במוח הגדול, האחראים להיבטים מסוימים של ההתנהגות.
אדם החולה בכלבת אחד הסימנים הראשונים של המחלה הוא שינוי התנהגותי. לדוגמה: כלב ידידותי הופך לתוקפני, ולהפך. חיות בר נזהרות בדרך כלל מבני אדם; אם חיית בר ניגשת לבני אדם מיוזמתה, היא עשויה להיות נגועה במחלה.
עם התקדמות המחלה מתפשט הנגיף דרך עצבי הפנים ומגיע לבלוטות הרוק. משלב זה החולה מתחיל להיות מדבק באמצעות הרוק (לדוגמה, דרך נשיכה). בשלב הבא הנגיף יורד לכיוון שרירי הבליעה. התוצאה היא פגיעה ביכולת הבליעה, וריור מוגבר. היות שמאוד כואב לחולה לבלוע, הוא יימנע משתיית מים למרות הצמא. לאחר מכן מתחיל להתפתח שיתוק בכל הגוף, שיתוק שרירי הנשימה ומוות.
הזמן שעובר מהדבקות במחלה ועד ההתפרצות נע בין מספר שבועות לשנה. את הכלבת ניתן לעצור אחרי ההדבקה, עוד לפני התפרצות הסימפטומים. זאת באמצעות חיסון.
