שיווקו במרמה קרקעות ציבוריות

 

על פי כתבי האישום, פעלו הנאשמים במסגרת תכנית מרמה שיטתית ורבת-היקף לשיווק קרקעות ציבוריות שבבעלות רשות מקרקעי ישראל באזור סכנין ויישובים נוספים, תוך הצגת מצגי שווא לרוכשים, זיוף מסמכים והסתרת מקורם של כספי המרמה.

 

לפי כתבי האישום שהגישו עו"ד לנא עואדיה, עו"ד אסיל קאסם ועו"ד סלים בשארה מפרקליטות מחוז צפון פלילי, עולה כי במהלך השנים 2016–2020 שיווקו הנאשמים, ביוזמת מוקארי ובאמצעות חברת "סאראי", קרקעות בסכנין הרשומות בבעלות רמ"י, ללא ידיעתה ובניגוד לדין. זאת תוך הצגת סיפור כוזב שלפיו בין מוקארי לבין רמ"י בוצעה עסקת חליפין, שבמסגרתה הוקצו לו הקרקעות לשיווק מיידי וללא מכרז.

 

הרוכשים, שסמכו על מצגי השווא, שילמו לנאשמים, במזומן, בשיקים ובהעברות בנקאיות, סכום כולל של לא פחות 65 מיליון ש"ח, שהועבר לחשבונות "סאראי".

 

כתבי האישום מייחסים למוקארי, לחברת "סאראי", לג'ראיסי ולחטיב זיוף שיטתי של עשרות מסמכים רשמיים של ועדת פטור של רמ"י הנחזים לאשור הקצאת קרקעות לרוכשים; מסמכי דיווח לרשויות המס ואישורי תשלום מס; וכן שטרי מכר הנחזים לשאת את חתימותיהם של בעלי תפקידים ברמ"י, שהועתקו ממסמכים מקוריים באמצעות תוכנת מחשב. מסמכים מזויפים אלה הוצגו לרוכשים, לרשויות המס ולבתי המשפט, במטרה להניח את דעתם בדבר אמיתות העסקאות ולמנוע את חשיפת תכנית המרמה.

 

ג'ראיסי שימש זרוע משפטית של התכנית ניסח הסכמי מכר כוזבים, הגיש דיווחים כוזבים למיסוי מקרקעין, זייף אישורי מס והיה מעורב בהכנת שטרי המכר המזויפים; חטיב, מצדו,  סייע בזיוף שטרי המכר באמצעות "השתלת" חתימות עובדי רמ"י במסמכים שונים. עוד מואשם מוקארי במסירת תצהיר שקר לבית המשפט במסגרת הליך אזרחי שיזמה רמ"י, כשהגיש תצהיר אליו צירף שטרי מכר מזויפים וטען, לכזב, כי נחתמו בפניו על ידי נציגת רמ"י.

 

מעבר להונאת הרוכשים, מיוחס למוקארי ולחברת "סאראי" מסכת נרחבת של עבירות הלבנת הון, שבמסגרתה הוסוו כספי המרמה ונבלעו בפעילות עסקית ונדל"נית: על פי כתבי האישום, לפחות 49.5 מיליון ש"ח מכספי המרמה הועברו לחשבונות החברה ותיק העוסק, ויובאו בחשבונות יחד עם כספים כשרים, כך שסך תנועות הכסף המעורבות ברכוש אסור הגיע לכ-206.5 מיליון ש"ח.

 

כספים אלה שימשו, בין היתר, למימון רכישת מקרקעין, בניית נכסים והעברת זכויות בנכסים שונים בקצרין, נוף הגליל, כפר כנא ונווה זוהר – לעיתים תוך שימוש באנשים קרובים כ"אנשי קש" ורישום נכסים על שמם, ובהמשך העברת הזכויות בחזרה למשפחת מוקארי.

 

כך, למשל, מכספי המרמה מימנו הנאשמים בנייה של שתי יחידות דיור בקצרין, בעלות של כ-3 מיליון ש"ח, וכן רכשו ושיווקו קרקעות נוספות במשהד, בכפר כנא ובנווה זוהר, תוך עריכת הסכמי מכר כוזבים, רישום נכסים על שם צדדים שלישיים והעברת כספים דרך נותן שירותים פיננסיים, במטרה להסתיר את הקשר בין הנכסים לבין כספי המרמה. דוגמה נוספת שמובאת בכתב האישום היא עסקה בקרקע בטורעאן, במסגרתה שילם מתלונן 340,000 ש"ח במזומן עבור קרקע שעליה בנוי בית, כאשר בדיעבד בוטלה העסקה והוצגה לרשויות המס כ"טעות בדיווח".

 

נגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם, כל אחד לפי חלקו, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי מקרים), גניבה בידי מורשה, זיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון, ניסיון לקבל דבר במרמה, שבועת שקר ועבירות נוספות לפי חוק העונשין וחוק איסור הלבנת הון.

 

עם הגשת כתב האישום, הפרקליטות הגישה בקשה לצו ארעי ברכוש במסגרתו עתרה לבית המשפט להורות על תפיסת רכוש בשווי של כ-55 מיליון ₪ וזאת לצרוך חילוטו.