האם יבוטלו הבדיקות הרפואיות לספורטאים קטינים?

 

ועדת המשנה לספורט, בראשות ח"כ סימון דוידסון, קיימה דיון בנוגע לסכנות בכוונה לבטל את החובה לבצע בדיקות רפואיות לספורטאים קטינים. בין המומחים בדיון נשמעו עמדות מנוגדות ומשרדי הבריאות והספורט ביקשו להבהיר שטרם התקבלה החלטה סופית בנושא. בדיון עלה כי למשרד הבריאות אין כיום מסד נתונים על תחלואת ספורטאים בישראל ותלונות של ספורטאים והורים מצביעות על חוסר שביעות רצון מהתחנות.

 

יו"ר ועדת המשנה לספורט ח"כ סימון דוידסון: "קיבלתי אינספור הודעות על הכוונה לבטל את החובה לבצע בדיקות רפואיות לספורטאים קטינים. יש כאן חתיכת אירוע ואני מודיע כאן אם התקנות לא יהיו לרוחי, תהיה בעיה." ח"כ דוידסון לנציגי משרד הבריאות והספורט: "להגיד שמבטלים זה הכי קל. אם לא היה את הדיון פה היום, הייתם מגיעים להחלטות שהיינו בוכים עליהם אח"כ".

 

 

כרמית סיפרה כיצד הבדיקות במכון הצילו את חיי בתה הספורטאית: "בתי לירי בגיל 9.5 עברה בדיקה במכון ספורט והתגלתה אצלה הפרעת קצב. התחלנו בירורים ובדיקות ובאוגוסט האחרון עברה צנתור. לולא הבדיקה הזאת במכון, לא היה לנו שמץ של מושג שיש לה בעיה. היום, אחרי הצנתור היא כדורסלנית מבטיחה. בעקבות זה, לקחתי גם את אחיה בן ה-16 לבדיקות וגם הוא עומד עתה בפני צנתור. לולא הבדיקות האלה לא היינו מגיעים להפרעה הזאת. זה הליך שהציל את חיי ביתי."

 

"הכוונה לבטל או לדלל את בדיקות הסקר לספורטאים צעירים היא החלטה חסרת ביסוס מדעי, שתעלה בחיי אדם" אמר המומחה פרופ' גל דובנוב-רז, מנהל המכון לרפואת ספורט במרכז הרפואי שיבא. פרופ' דובנוב-רז הביא כדוגמא מחקר מאיטליה שנערך בקרב 15,000 ספורטאים ובמסגרתו נמצאו עשרות מקרים מסכני חיים חדשים בכל שנה ולפיכך, ביטול הבדיקות בישראל עלול להוביל לדבריו לפספוס של מאות ספורטאים הנמצאים בסיכון משמעותי.

 

פרופ' גל דובנוב-רז טוען שיש לתקן את המנגנון ולא לבטלו עם מערך אישורים ממוחשב, הגברת אכיפה שתכלול שלילת רישיונות לרופאים ותחנות שאינם עומדים בסטנדרטים המקצועיים וכן שינוי גיל התחלת הבדיקות מגיל 12, שכן מתחת לגיל זה מקרי המוות הפתאומי נדירים ביותר.

 

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה פרופ' אמנון להד: "אני ממליץ שלא לעשות בדיקות כשאין סימפטומים, בשל אבחון יתר וכל הגופים האמריקאים סבורים כך. מתגלים הרבה מקרי שווא ואז אנחנו מונעים מהילדים להשתתף בספורט."

 

פרופ' להד סקר את ההמלצות שלו: "באשר לספורטאים, אני מצטרף להמלצת האיגוד הקרדיולוגי, שאומרת שעד גיל 12 לא יתבצעו בדיקות; בגילאי 12-18 יבוצע אק"ג; בגיל 18-35 יהיה ריווח של הבדיקות ורק בהמשך יבצעו מבחני המאמץ. כך יירדו שני שליש מהבדיקות הקיימות ויתווסף זמן שיוביל לעלייה באיכות הבדיקות".

 

ירון גור, פיזיולוג של המאמץ: "רוב הילדים שמגיעים לספורט תחרותי הם בריאים והבדיקות שלהם יהיו תקינות אבל לא נכון להסתכל על זה כך. במכבי כדורסל לצעירים, ב2024 בלבד, שלושה ספורטאים מכל אלו שנשלחו לבירור הגיעו עד כדי צורך בהתערבות קרדיאלית כמו צנתור. ללא המפגש עם רופא הספורט הם היו מגיעים לסיכון חיים".

 

יובל חזן מנכ"ל מכון לבדיקות ספורטאים: "אנחנו מבצעים 40,000 בדיקות בשנה ב-17 תחנות ספורט. בשנת 2025 העברנו 300 הפניות לילדים עד גיל 18 שנשלחו לבדיקות המשך וישנם עוד 30 ילדים במעקב, ועשרה ילדים שעברו צנתורים בעקבות הפרעת קצב" פרופ' קונסטנטיני ולהד יצאו נגד הממצאים.

 

פרופ' להד: "יש מחיר לממצא חיובי שגוי: מהוצאה מספורט בכלל ועד להתערבות רפואית שאינה נחוצה."

 

היו"ר: "אני מעדיף שיהיה שגוי מאשר שלא ימצאו בכלל."

 

נציגי המכונים טענו שהם בני ערובה בידי ההתאחדות שמאלצת כדורגלנים צעירים לקיים בדיקות בסד זמנים לחוץ של חודש אחד בשנה. נציגת התאחדות הכדורגל נועה גרינברג דרורי: "בכל שנה יש תקופה של 7 חודשים בהם ניתן לערוך בדיקות לטובת הרישום לכדורגל."

 

גרינברג נשאלה מדוע לא לקיים בדיקות במשך כל השנה "זה קשור לענין הרישום ומעברים בין קבוצות. יש שני חלונות מעברים בשנה וצריך שהבדיקה תהיה תקפה."

 

היו"ר ח"כ דוידסון דרש לאפשר את קיום הבדיקות במהלך כל השנה.
 

גרינברג טענה לזיופים בבדיקות: "אנחנו צריכים לוודא שהילד אכן עבר את הבדיקה ועבר אותה כשורה ויש לי לא מעט מקרים שלא כך הדבר. יש בדיקות שנעשות רק על הנייר. לי את הכלים לאכוף את זה על 60,000 ספורטאים."

 

רננה מיסקין רמ"ט משנה למנכ"ל משרד הבריאות: "חוק הספורט והתקנות הם באחריות משרד הספורט, אנחנו השותפים שלהם".

 

מיסקין ממשרד הבריאות טענה שהם מקיימים "בקרות נקודתיות יש יועץ אחד ואנשים נוספים במשרד שמבצעים איתו את הפיקוח" אולם מדבריה לא היה ברור כמה מפקחים יש, כמה ביקורים נעשו בשנה האחרונה ואילו סנקציות הוטלו על תחנת ספורט שהפרה את התנאים.

 

היו"ר ביקש להעביר את הנתונים לוועדה תוך שבוע. בדיון התברר כי נציגי המכונים לא נפגשו עד כה עם אנשי משרד הבריאות. היו"ר ביקש מהמשרד להיפגש לשולחן עגול עם נציגי המכונים בהקדם ולקדם הקמת מאגר נתונים ממוחשב בממשק איתם.

 

ד"ר יוני יוסף סגן ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות:"אין כל כוונה לבטל את הבדיקות הרפואיות אבל יש כוונה לדייק אותן." ד"ר יוסף הודה: "יש מעט מאד כלים במשרד כדי לאכוף."

 

רועי ברקוביץ' מנהל האגף להכשרת מאמנים באגף הספורט: "צריכים לעשות תהליכים כדי לשפר ולשם אנחנו מכוונים. אנחנו בדיונים עם משרד הבריאות ומקיימים פגישות עם המומחים. עוד לא החלטנו בנושא."

 

פרופ' נעמה קונסטנטיני קראה לשנות את מודל התחנות לרפואת ספורט:"יש לי תחנה לרפואת ספורט ואם יהיו פחות בדיקות אני אפסיד, אבל אני עושה את הבדיקות כדי לקדם את הספורט ומטרתן למנוע מוות פתאומי במאמץ. הורים שיש להם יותר מילד אחד משלמים כל שנה מעל 10,000 ש"ח לבדיקות שבכלל לא מגלות את הסיכון הזה."

 

ח"כ טטיאנה מזרסקי: "אני מציעה שהמכונים הללו יהיו ספקים של קופות החולים, כמו מכון מאר למשל, שמעבירים באופן שוטף את תוצאות הבדיקות לקופות." .

 

בתום הדיון הודיע היו"ר כי יקיים דיון מעקב בעוד חודש.