רואד זאהי חשאן בדרך לפסגת הכדורגל האמריקאי
דבוק במטרה, נחוש להשיג ולהגיע למגרשי הכדורגל הגדולים בעולם, ובמקביל ללמוד לתואר אקדמי. רואד, תושב הכפר הדרוזי סאג'ור, בא ממשפחה ביטחוניסטית שורשית, שידעה לחנך את בניה לעצמאות ולמנהיגות. רואד עבר לשחק בליגת המכללות בארה"ב M.L.S, לצד הרבה כוכבים מהעולם.
רואד זאהי חשאן, יליד 2007, בא ממשפחה דרוזית מהכפר סאג'ור. אביו שירת כמעט 30 שנה בכוחות הביטחון, ואמו מנהלת משפחתון בפיקוח משרד החינוך. לרואד אח ואחות: האח הגדול, ג'ואד, עתודאי שסיים את לימודיו כהנדסאי מכטרוניקה וכיום משרת בשירות חובה בצה"ל; והאחות הקטנה, סמא, תלמידה בכיתה ה'.
הרצון לשלב לימודים אקדמיים ולהמשיך לחיות את מגרש הכדורגל
רואד: "באתי ללמוד פיזיולוגיה של הכושר והתנועה, מקצוע עשיר בידע שלא מספיק מוערך בארץ. לנגד עיניי עומדות שתי מטרות מרכזיות שאני רוצה לשלב יחד: ללמוד מקצוע שעיקרו עוסק במכניקת גוף האדם ומתמחה בשיקום פציעות ספורט, ובמקביל להמשיך את החלום שלי ככדורגלן ולהתפתח בזירה הבינלאומית, בליגת המכללות בארה"ב".
"העונה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת, הן כשחקן והן כקבוצה. "נלחמנו" בשתי זירות, מכיוון שאנחנו מהצפון. המלחמה הראשונה הייתה הקשה יותר בזירה הביטחונית מול לבנון, והצורך להיות בכוננות לשמיעת האזעקות, אם זה באימונים ואם זה במשחקים. המלחמה השנייה הייתה להשאיר את הקבוצה בליגה ולהימנע מירידה. אישית, ניצחתי בשתי המערכות".
ההתמודדות עם המרחק מהבית
רואד: "כשיש בית חם ומשפחה והורים נדירים שתומכים בי מאז שהתחלתי לבעוט בכדור, עוד כשהייתי בגן, המרחק הופך למשני. כדי להחזיר להם על התמיכה, חובתי להצליח גם בלימודים וגם בכדורגל. המרחק גורם לי אך ורק להתחבר אליהם ולהעריך יותר את הזמן איתם".
השאיפות
רואד: "השאיפות שלי הן רחוקות: לסיים את הלימודים עם תואר במקצוע שאני כל כך אוהב, ובמקביל למנף את ההתקדמות שלי בכדורגל ולשחק בליגת המכללות בארה"ב, לצד הרבה כוכבים מהעולם. אני מאמין שההזדמנות הזאת מספקת את כל הדרוש כדי להתפתח בצורה הטובה ביותר, גם כאתלט וגם כבן אדם".
