איוב קרא לא נכנס לרשימת הליכוד לכנסת ה-25

כזכור איוב קרא כחבר כנסת לשעבר לא היה אמור להתמודד על המקום של המיעוטים. משום מה הוחלט שאם איוב יקבל יותר קולות ייפול על המקום של המיעוטים, כמו שנבחר במשך כל השנים. 

עפיף עבד לא קבל את הגזירה הזו ועתר לבית הדין של הליכוד וערער על ההחלטה, הלילה בית הדין עשה צדק עם עפיף ואישר לו להתמודד במקום איוב, וכך עפיף עבד הופך לנציג הדרוזי בליכוד.

העתירה שהוגשה לבית הדין של הליכוד

העותר: מר עפיף עבד, עתירה מס' 22-1707

נגד

המשיב: מר איוב קרא

פסק דין

עו"ד מיכאל קליינר, נשיא בית הדין:
1 .בפנינו ערעור על החלטת ועדת הבחירות לקדם את חה"כ לשעבר איוב קרא למקום ברשימת הליכוד לכנסת, שהוקצה להבטחת ייצוג למגזר הלא יהודי.

2 .המערער מר עפיף עבד מפי בא כוחו עוה"ד הד"ר סמיר זידאן מבקש לקדם אותו למשבצת הזו ולא את המשיב על סמך שלל טיעונים, בהם: הטעיית בוחרים שהאמינו כי המשיב מתמודד על הרשימה הארצית בלבד. בא כוח המערער הציג בפנינו שלל תצהירים התומכים בטענתו. כמו כן, הוא מבקש לגזור גזירה שווה בין סעיפים בתקנון הבחירות שלגבי כולם תקף ההיגיון של אי מתן העדפה לשרים וחברי כנסת בעבר ובהווה.

3 .עוה"ד עמית חדד, בשם המשיב איוב קרא, טען כי החלטת ועדת הבחירות היא סופית ע"פ סעיפים 76 ו-77 לחוקת התנועה; כי המשיב הציג את עצמו בטופס ההרשמה כמועמד במגזר המיעוטים; כי מתקין התקנות הבחין בין המגזרים, ולכן השמטת המגבלה על הזכות להבטחת ייצוג למגזר הלא יהודי לח"כים בהווה ובעבר הייתה בכוונת מכוון ולא בשגגה; וכי בית הדין החיל בצדק את המגבלה על חברי כנסת מכהנים, ולהבדיל בחר לא להחיל אותה על חברי כנסת לשעבר. את ההכרעה בעניין גורלם של חברי כנסת לשעבר העביר בית הדין לוועדת הבחירות, וזו קבעה שהמגבלה אינה חלה על המשיב. במהלך הדיון מתח עוה"ד חדד ביקורת על המנדט הרחב שהעביר בית הדין לוועדת הבחירות ובאמצעותה לבית הדין כערכאת ערעור. הוא ראה בכך מנדט ל"החלטה אינדיווידואלית".

4 .היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אבי הלוי, סקר והציג את מלוא יריעת הפסיקות השונות של בית הדין וועדת הבחירות, והציע לבית הדין שלא להתערב בהחלטת ועדת הבחירות בהיותה "סבירה".

5 .איננו מקבלים את טענת העותר בדבר הטעיית הבוחרים. מועמדים, בלהט תעמולת הבחירות, מציגים מצגים שונים ומשונים לציבור הבוחרים שוודאי מפעילים את חוש הביקורת ומנגנוני בדיקה וסינון של תעמולת הבחירות המומטרת עליהם השכם והערב. לא נזקקנו לבדיקת מצגי המשיב כי גם לו הוכחו, לא היה בהם לפסול את מועמדותו. בהקשר זה די היה לנו בהצגת טופס המועמדות של המשיב שבו סימן כי הוא מועמד במגזר המיעוטים.

6 .אשר לעקרון שהנחה את התנועה בכל הנוגע למגזרים, לאזורים ולהבטחות ייצוג, קבענו בהרחבה בפסיקות השונות כי העיקרון המרכזי המקובל מאז הונהגו בליכוד בחירות מקדימות או בחירות במרכז הליכוד היה שבכל מקום בו ניתן להיבחר עם מעט קולות או עם פחות קולות מאחרים, לא היה מקום לחברי כנסת בהווה או בעבר.

7 .החריגה המרכזית הייתה במגזר המיעוטים, והיא בוטלה בבחירות המקדימות האחרונות, ולא ניתן כל הסבר להשבתה בפרוטוקול הדיון בוועדת החוקה.

8 .עם זאת החלטנו בדעת רוב של ארבעה שופטים בדיון הנוסף כי "היינו קרובים כחוט השערה להחלטה שלא ניתן להבחין בין ח"כ מכהן לח"כ לשעבר, אך בסופו של דבר הסתפקנו בהבהרת ובהאחדת ההחלטה בנוגע לחברי הכנסת לשעבר )סעיף 11 לפסק הדין בדיון הנוסף בעתירות 1672/22-ו 1674/22 ,1667/22 ,1669/22

9 .בסעיף 21 להחלטה אליה הצטרפו שלושה מחבריי, הושוותה הסמכות שהעברנו לוועדת הבחירות לסמכות שהועברה בעתירה 22/1668 ,שבה נאמר: "אשר לח"כים לשעבר, הם מתחככים בגבול הזה אך לא עוברים אותו ולכן, איננו מתערבים בהחלטות ועדת החוקה. משמעות הקביעה הזו דומה לקביעה בדיון סביב סוגיית התמודדות חברות הכנסת על משבצת האישה החדשה. במקרה זה, הוחלט על דעת הצדדים כי ועדת הבחירות תבחן את כל ההצעות לקרוא לתוך החלטות ועדת החוקה קביעות שאין בה, על סמך היקשים ממקומות אחרים".

10 .הכוונה הייתה ברוח טיעוני עוה"ד ד"ר זידאן, ב"כ המערער. ההעברה הייתה על פי הצעת היועץ המשפטי של הליכוד, שתמך בשאיבת סייג מן המחוזות לסעיף העוסק בהבטחת הייצוג לנשים שכיהנו בכנסת בפועל פחות משישה חודשים, למרות שקביעה כזו נשמטה מהגדרת האישה החדשה בתקנון )עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 22.7.19 ,שורות 14 ו-15 :יש שאלה פרשנית האם ח"כ לעניין נשים האם הפרשנות היא מה שכתובה לעניין המחוזות. עמדתי שכן.

11 .בחוות הדעת מיום 22.9.1 ,בסיפא לסעיף 6 ,מגדיר היועץ המשפטי של הליכוד את הפרמטרים שקבע בית הדין להחלטת ועדת הבחירות בנושא המגזר הלא יהודי

12" .השופט מיכאל קליינר מסביר מדוע ועדת הבחירות היא זו שתצטרך ליתן דעתה אחרי הבחירות, בשאלות שיובאו בפניה לגבי כל מקרה ומקרה לגופו, לאורם של קריטריונים שונים, שאת חלקם פירט: "לכן, גם מועמדים חדשים וגם ח"כים לשעבר אמורים לקחת בחשבון כי לא קבענו הלכה בעניינם, ולכן, ייתכן שוועדת הבחירות תיקר א לדון בשאלה באילו נסיבות יוצב או לא יוצב מאן דהוא כמו גם ח"כ לשעבר במקום המוקצה לעולה או בן מיעוטים, והוועדה תפעיל את שיקול דעתה ותפסוק, כאשר היא יכולה לבדוק בין היתר כל מקרה לגופו, בהתחשב בפרמטרים שונים המאפיינים את הח"כ לשעבר, כמו תקופת הכהונה ומ שכה וגם האינטרס התנועתי. זאת תוך לקיחה בחשבון של דעת המוסדות התנועתיים המוסמכים להעיד עליו. וכמו כן, נימוקים נוספים המשליכים על ההחלטה.

13 .חבר הנשיאות עו"ד יאיר לחן צוטט באותה חוות דעת )סעיף 7 )בין היתר בהקשר לסוגיית היקף שיקול דעת ועדת הבחירות: "אני מסכים עם עמדת הנשיא. במיוחד להערה ולהבהרה שלפיה לא נקבעה הלכה בעניינם של חברי הכנסת לשעבר".

14 .יו"ר ועדת הבחירות השופט מנחם נאמן, קבע בסעיף 9 להחלטתו כי היות שהחלטת בית הדין הטילה על ועדת הבחירות להחליט לאור החלטת ועדת החוקה, והיות שבסעיף 20 הרלוונטי בתקנון שקבעה ועדת החוקה אין על ח"כ לשעבר כל הגבלה להתמודד על משבצת המיעוטים, הוא מאשר את בחירת המשיב למשבצת הבטחת הייצוג למגזר הלא יהודי.

15 .יו"ר ועדת הבחירות לא התייחס לשיקולים הנוספים כאמור בסעיפים 9 ו-12 לעיל.

16 .כוונת בית הדין הייתה שוועדת הבחירות תבחן את הסוגיה בהיבט רחב על פי הפרמטרים הללו כפי שעשה בית הדין לגבי חברי הכנסת המכהנים , זו גם ההבהרה המפורשת שניתנה לעותרים החדשים שטענו שהמרחק ביניהם לבין ח"כים ושרים לשעבר מבחינת החשיפה, ההכרה והפרסום גדול בהרבה מהפער בין ח"כים מכהנים לח"כים לשעבר.

17 .בא כוח המשיב טען, כמצוין ברישא לסעיף 3 לעיל, כי סמכות ההתערבות של בית הדין מוגבלת לביקורת "בג"צית" על פי סעיף 77 לחוקה. לו היה בודק, היה רואה שהוראה זו מתייחסת לוועדת הבחירות שנבחרת ע"פ סעיף 64 לחוקה לעניין בחירות לוועידה ולראשות הליכוד. הפריימריס מנוהלים על ידי ועדה שנבחרה ע"פ סעיף 140 .המרכז בחר את אותם חברים גם לוועדה זו. לכך הוא מוסמך. הוא אינו מוסמך כמובן להקנות לה את הסמכויות המפליגות שהחוקה העניקה לוועדה שנבחרה בוועידה מכוח סעיף 64 .גם היועמ"ש עו"ד אבי הלוי הכיר בכך שסעיף 35 לתקנון הבחירות המקנה לוועדת הבחירות את הסמכויות של הוועדה על פי סעיף 64 אינו תקף באשר המרכז לא היה מוסמך לאשרו , עמוד 7 לפרוטוקול בית הדין מיום 22.7.19 שורה 21" :אבי: אני מקבל את הערת בית הדין שזה לא בסמכות בג"ץ".

18 .ההלכה הזו נקבעה כבר בבית הדין בהרכבו הקודם ביום 2012.11.18..." :כפי שקבענו בהחלטתנו מיום 2012.11.18 ,ולמרות זהות השם, ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 140 לחוקת הליכוד אינה ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 64 לחוקת הליכוד. מדובר בשני מוסדות שונים ...החלטות של ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 140 מתקבלות ברוב קולות ואין צורך בהחלטה פה אחד. יתר על כן, סעיף 64 לחוקת הליכוד מתייחס רק לוועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 64 ולכוחה של דעתו של יו"ר הוועדה לפי סעיף 64 .הוראה מקבילה אינה קיימת בחוקה לגבי ועדת הבחירות
לפי סעיף 140."...

19 .גם לו הייתה סמכותנו לפי סעיף 77 בלבד, עדיין, על פי פסיקת בית המשפט העליון בפסה"ד חוטובלי נ' דיכטר, סמכות זו הינה בג"צית מורחבת, ועל כל פנים אנו בחרנו לבחון את הסוגיה בדיוק על פי הפרמטרים שהצענו לוועדת הבחירות.

20 .חה"כ איוב קרא כיהן שנים רבות כחבר כנסת וכשר. מכנסת לכנסת הפך גם יותר ויותר לנכס של תנועת הליכוד כולה, ובמקביל פחות ופחות נציג המגזר. בשנת 2009 ,בישיבת המרכז שנועדה לאישור התקנון, שינה המרכז את הצעת התקנון שהוגשה לו ע"י ועדת החוקה, בלחץ כמה מאות חברים נלהבים, בדיון פרוע ולא מסודר, ואישר חריג לעיקרון שהמגזרים והמחוזות הם נחלת מתמודדים חדשים בלבד, באופן שאפשר לחה"כ קרא להתמודד באופן חריג על משבצת הבטחת ייצוג למגזר הדרוזי, חרף היותו ח"כ מכהן. בחירתו על משבצת הבטחת הייצוג חסמה לאורך שנים כל אפשרות למועמדים בולטים במגזר להיבחר לכנסת.

21 .אורך הכהונה הוא אחד הקריטריונים שפורסמו באתר הליכוד עוד לפני הבחירות כקריטריון לבחינת אישור מועמדות ח"כים לשעבר במסגרת הבטחת ייצוג, כמצוין בסעיף 12 לעיל.

22 .קריטריון חשוב שצוין בדיונים אך לא בדוגמאות שבהחלטה היה פער הקולות בין הח"כ והשר לשעבר ובין המועמד החדש המוכר פחות. במקרה שלפנינו הפער הוא זניח.

23 .עוה"ד חדד התקומם נגד רעיון הבחינה הפרטנית אותה קבע ביה"ד בדיון הנוסף בעתירה לגבי ח"כים לשעבר, כולל הערה שהושמעה בבית הדין על פיה במקרה של יברקן, שהתפטר מהכנסת והפך ביוזמתו לח"כ לשעבר, עובדת התפטרותו בגין החלטת ביה"ד הייתה מובאת ככל הנראה במשקל השיקולים אילו מועמדותו של חה"כ יברקן הייתה על הפרק.

24 .במקרה שבפנינו, עצם השוויון בכמות הקולות בין מועמד מפורסם שיצר את פרסומו כאשר היה שר וחבר כנסת, ונהנה מכל האמצעים שכהונה מטעם הליכוד העניקה לו לצורך בניית מעמדו הציבורי והמוניטין שלו, לעומת מועמד אלמוני, די היה בה כדי להכריע את הכף לטובת המערער, אלא שבמקרה שלפנינו מתווספת לנו באופן חריג עילה חזקה פי כמה, הסותמת את הגולל על כל התלבטות אילו הייתה כזו באשר להחלטה לקבל את הערעור.

25" .ראיית הזהב" לנסיבות המיוחדות אותן צריכה הייתה ועדת הבחירות לשקול בבואה להכריע בסוגיה שלפנינו נוצרה על ידי הוועדה עצמה, ופורסמה על ידיה באתר האינטרנט של הליכוד.

26 .כאשר בוחרים נציג למגזר דרך הבטחת ייצוג, קשה ללמוד מתוצאות ההצבעה מי אכן מייצג את המגזר. אין לדיעת מי המועמד הצעיר שבעבורו הצביעו הצעירים, או מי הוא העולה שבעבורו הצביעו עולים.

27 .המגזר היחיד שעשוי לתת אינדיקציה על פי התוצאות הוא המגזר הלא יהודי. לכן, ביקשתי לערוך השוואה בין המועמדים על פי יישובים. מבט שטחי בלבד כבר הספיק כדי לקבל תוצאה הרבה יותר מובהקת מכפי שניתן היה לצפות: המערער זכה לרוב מוחלט בקרב המגזר אותו אמור המועמד לכנסת לייצג, בעוד שרוב מצביעי המשיב באים מהמגזר היהודי. אם לבחון את המגזר הדרוזי בלבד שאליו משתייכים שני המועמדים, ושבו הליכוד קיבל בעבר תמיכה רבה מאוד שהלכה והצטמצמה מאוד במשך השנים, היתרון של המערער על המשיב הוא מובהק וחד משמעי עוד יותר.

28 .אשר על כן, יש לקבל את הערעור ולקבוע כי מר עפיף עבד ישובץ במשבצת המיעוטים וח"כ לשעבר איוב קרא ישובץ במקום לו הוא זכאי, על פי מספר הקולות שקיבל.

עו"ד דוד אלבז, חבר בית הדין:

1 .העותר הגיש ערעור על החלטת ועדת הבחירות מיום 22.8.19 ,אשר דחתה את ערעורו ולפיו ביקש לבטל את הצבת המשיב במקום המיועד לנציג המיעוטים.

2 .הנני מצטרף ומסכים לעמדת הנשיא שלפיה יש לקבל את הערעור וכי העותר ישובץ במקום המיועד לנציג מגזר המיעוטים והמשיב ישובץ במקום לו נבחר בהתאם למספר הקולות שקיבל.

3 .אוסיף הבהרות נוספות כמפורט להלן.

4 .בסעיפים 4-5 להחלטת ועדת הבחירות נשוא הערעור דנן נקבע כי היא דנה בערעור וזאת בהסתמך על פסק הדין של בית הדין העליון של התנועה בתיקים 22/1667 ו-22/1669 ,ושם נקבע כי "למרות שח"כ מכהן לא יוכל להתמודד על הבטחת ייצוג במגזר המיעוטים לגבי הצבתו של ח"כ לשעבר במשבצת, אם השאלה תתעורר, ועדת הבחירות תבחן את השאלה לאור החלטת ועדת החוקה כאשר היא יכולה לבדוק בין היתר
כל מקרה לגופו...".

5 .אולם ועדת הבחירות בהחלטתה התייחסה לאמור ברישא בלבד להנחיית בית הדין העליון של התנועה ולא מצאה לנכון להתייחס ולבדוק את המקרה דנן לגופו, כאמור בסיפא להנחיית בית הדין.

6 .עמדתו של עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של התנועה, הינה כי בית הדין העליון של התנועה רשאי להתערב בהחלטות ועדת הבחירות )עמוד 15 לפרוטוקול(, וכן מפנה היועץ המשפטי לפסק דינו של כבוד הנשיא בפסק דין מולא בדיון הנוסף, כאשר בסיפא לסעיף 6 לעמדת היועץ המשפטי הוא מציין: "כבוד השופט קליינר מסביר מדוע ועדת הבחירות היא זאת שתצטרך ליתן דעתה אחרי הבחירות בשאלות שיובאו בפניה לגבי כל מקרה ומקרה לגופו לאורם של קריטריונים שונים המאפיינים את הח"כ לשעבר, כמו תקופת כהונה ומשכה וכן את האינטרס התנועתי".

7 .החלטת ועדת הבחירות ניתנה מבלי לבדוק את אפיונם של העותר והמשיב במקרה דנן. העותר הינו מתמודד חדש, וכפי שהתברר מעיון בתוצאות ההצבעה, הוא מהווה נציג אותנטי של מגזר המיעוטים )הדרוזים( , כאשר קיבל את מרבית הקולות במגזר הדרוזי. המשיב כיהן שנים רבות כחבר כנסת וכשר בממשלת ישראל תוך ביסוס מעמדו בציבור הרחב ובפעילותו המבורכת, אולם הוא אינו מייצג את האינטרס התנועתי בייצוג המגזר הדרוזי, וזאת לאור מספר הקולות המועט אשר קיבל במגזר לעומת המשיב )בקלפי באבו סנאן – 8 קולות, בג'וליס – 2 קולות(.

8 .החלטת ועדת הבחירות אשר לא בדקה את המקרה דנן לאור קריטריונים המאפיינים את המשיב בהיותו שר ושכיהן תקופה ארוכה כחבר כנסת, ולא נתנה את דעתה לאינטרס התנועתי ובנוסף, התעלמה מתכלית הבטחת ייצוג למגזר הלא יהודי )הדרוזי(, כאשר בהתאם להחלטת הוועדה, המגזר הלא יהודי )הדרוזי( נותר ללא ייצוג, מאחר ותוצאות הבחירות במגזר כאמור לעיל אינן מותירות ספק כי המשיב אינו מייצג את המגזר, אלא העותר הוא המייצג כיום את המגזר.

9 .יובהר כי הכותרת כמפורט בתקנון, עובר לקבוע בסעיפים 19-20 ,הינה: "הבטחת ייצוג למגזר הלא יהודי" )הדרוזים(. התקנון מחייב כי לדרוזים יהיה ייצוג ברשימת התנועה לכנסת, ולא יעלה על הדעת להותיר מגזר חשוב זה ללא ייצוג וברי כי מתקין התקנון לא התכוון לכך כי מועמד אשר קיבל את מירב הקולות שלו במגזר היהודי ייצג את המגזר הלא יהודי )הדרוזים( וכי מועמד אשר קיבל את מרבית הקולות שלו במגזר, לא ייצג את המגזר.

10 .המגזר הלא יהודי בתנועה – הדרוזים, הינם אזרחים מסורים הנושאים בנטל הביטחוני ומשרתים בצה"ל, וקיימת בינם לבין האזרחים היהודים במדינת ישראל ברית דמים. על כן חובת התנועה לנהוג בהם בשוויון ולפעול להבטחת ייצוגם ברשימת התנועה לכנסת ע"י מי שהם בחרו לייצגם, וזאת לצורך קיום התכלית הראויה של הבטחת ייצוג המגזר.

11 .בסעיף 7 לעמדת היועץ המשפטי, הוא מצטט מפסק דין בעניין מולא את עמדת חבר נשיאות בית הדין עו"ד יאיר לחן, המסכים לעמדת הנשיא לכך כי עדיין לא נקבעה ההלכה בעניין חברי כנסת לשעבר; ובסעיף 8 מציין היועץ המשפטי את חשיבות מושג השוויון האמור לחול על כלל המועמדים ומצטט את חבר ביה"ד

עו"ד יצחק בם הקובע כי "החוקה עצמה, לצד הוראות כי הבחירות תהיינה שוות, קובעת כי יובטח ייצוג למגזרים ברשימה לכנסת ומכוח הוראה זאת ניתן לקבוע משבצות המיועדות לנציגי המגזרים השונים, הגם שהדבר פוגע בעקרון השוויון ומאפשר למועמד שקיבל פחות קולות ממתחריו לעלות ברשימה בשל השתייכותו למגזר שהתנועה מבקשת להבטיח את ייצוגו".

12 .במקרה דנן העותר קיבל מספר קולות כמעט שווה למשיב, והמגזר בהצבעתו קבע למעשה כי העותר הינו מייצג את המגזר, כאשר מירב המצביעים במגזר נתנו את קולם לעותר ולא למשיב, ועל כן הפגיעה בעקרון השוויון בין המועמדים אשר אמורים לייצג את המגזר חיונית לייצוג המגזר בהתאם לקבוע בתקנון ובהתאם לתכלית הבטחת הייצוג למגזר.

13 .האמור לעיל תואם את הקבוע בסעיף 139( ב( לחוקת התנועה, הקובע: "יובטח ייצוג למחוזות ולמגזרים ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת". החלטת ועדת הבחירות הקובעת כי המשיב ישובץ במקום ה- 44 בהתאם לקבוע בסעיף 20 לתקנון מנוגד לקבוע בתכלית הקבועה בכותרת התקנון ומנוגד לקבוע בחוקה ועל כן דינה להיבטל".

14 .סעיף 32 לתקנון אשר הועלה במהלך הדיון אינו רלוונטי במקרה דנן, מאחר והמשיב הנמנה על המגזר הדרוזי ואשר נהנה בעבר מהבטחת ייצוג, אינו יכול ליהנות מהבטחת ייצוג כעולה חדש או צעיר, מאחר ואינו יכול להיות כזה )קיימת בעייתיות מסוימת בניסוח התקנון(.

15 .החלטת ועדת הבחירות נשוא העתירה דנן כמפורט בה, שואבת את המקור להחלטתה מבית הדין העליון של התנועה, כאמור בסעיפים: 4 ,5 , 9 להחלטה וברי כי די בכך כדי שבית הדין העליון היושב בערעור זה יהיה רשאי להתערב בהחלטת ועדת הבחירות, וזאת מלבד הנימוקים המפורטים אשר פורטו ע"י הנשיא, בנוסף לעמדת היועץ המשפטי של התנועה.

16 .לאור עמדת היועץ המשפטי לתנועה בהיות כיבוד ערכאות הדדי של בית דין זה וועדת הבחירות ובהיות ועדת הבחירות, אמורה שלא לפעול באופן דווקני ובחלל ריק מבלי להתייחס לקריטריונים אותה ציינה בהחלטתה ומבלי להתייחס לנסיבות המקרה דנן ומבלי לתת את דעתה לאינטרס התנועתי, אין מנוס מלבטל את החלטתה.

17 .על כן הנני קובע כי יש לקבל את העתירה ולהורות כי המערער אשר הינו מייצג המגזר הלא יהודי ימוקם במקום המיועד במשבצת המיעוטים וכי המשיב שהינו בעל זכויות רבות ימוקם בהתאם למקום אליו נבחר.

עו"ד ד"ר אריאל בוכניק, חבר נשיאות בית הדין:

1 .קראתי בעיון רב את עמדתו של הנשיא עו"ד מיכאל קליינר כמפורט לעיל, ולאחר עיון בפסיקות הקודמות של ביה"ד בסוגיות דומות )בעתירות 22-1667 ,22-1669 ,22-1672 ,22-1674 )וכן בפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בתיק ת.א. 22-08-11258 מיום 22/8/9 ,נראה לי כי לא אוכל להצטרף לדעתו זו של כב' הנשיא.

2 .נראה כי הבסיס למחלוקת שנוצרה בעניינים אלה בין חברי ביה"ד הוא בשאלת היקף ההתערבות של ביה"ד בהחלטות של מוסדות בתנועה, כמו במקרה דנן החלטות ועדת החוקה ו/או החלטות מרכז, ויתרה מכך, בשאלת היקף ההתערבות של ביה"ד וקבלת החלטות ע"י ביה"ד שסותרות לכאורה את האות הכתובה, דהיינו שסותרות סעיפים בחוקה ו/או סעיפים בתקנון הבחירות.

3 .לצורך התייחסות, מן הראוי להביא את הוראות תקנון הבחירות )להלן "התקנון"( הרלוונטיות לעניינינו, אשר אושרו ע"י ועדת החוקה וכן ע"י מרכז התנועה.

4 .אני ער לטענות כי מרכז הליכוד אשר אישר את התקנון כונס שלא כדין, אך לדידי כל עוד לא התקבלה החלטה של ביה"ד המבטלת את כינוס המרכז, הרי החלטות המרכז שהתקבלו הן בתוקף.

5 .סעיף 10 לתקנון קובע כי ..."חבר תנועה שמכהן או כיהן בעבר בתפקיד של שר, סגן שר או חבר כנסת, לא יהיה זכאי להגיש את מועמדותו במחוז בחירה...".

6 .סעיף 16( א( לתקנון העוסק בשריון נשים לרשימה לכנסת קובע שיבוץ ושריון של 6 נשים במקומות שונים במקומות 10 עד 35 ברשימה לכנסת ..."לפי סדר בחירתן ברשימה הארצית, בכפוף לכך שמועמדת שתקודם למקום ה-25 ברשימה, לא כיהנה בעבר בתפקיד שרה, סגנית שר או חברת כנסת...".

7 .סעיף 20 לתקנון קובע שריון למועמד "לא יהודי" ..."שזכה במספר הקולות הכשרים הגדול ביותר מבין המועמדים הלא יהודים ברשימה הארצית ...".

8 .עינינו הרואות, אם כן, כי סעיף 10 לתקנון קובע במפורש כי מי שכיהן בעבר בתפקיד שר, סגן שר או חבר כנסת, לא יהיה זכאי להגיש מועמדותו במחוז בחירה.

9 .העותר מר עפיף עבד, באמצעות ב"כ המלומד עו"ד ד"ר סמיר זידאן, טען בפנינו כי יש להרחיב את המשמעות של "מחוז בחירה" באופן שגם המגזרים השונים המפורטים בסעיפים בתקנון להבטחת ייצוג ייקראו "מחוז בחירה", כך שלטענתם יש להרחיב את ההגבלה שחלה על חברי כנסת ו/או שרים גם למגזרים השונים ולא רק למחוזות הבחירה.

10 .יש לדחות טענה זו, שכן מגזר שניתנה לו הבטחת ייצוג אינו בגדר מחוז בחירה.

11 .לעניין זה יש לדעתי הסבר פשוט מדוע מתקין התקנות, ובמקרה זה מתקין התקנון, הפריד והבדיל לעניין ההגבלה של חברי כנסת או שרים להתמודד במחוז בחירה לעומת אי ההגבלה שיש בתקנון בקשר למגזרים שניתנה להם הבטחת ייצוג.

12 .קיימות שתי תכליות שונות לעניין זה. האחת היא הבטחת כניסה של פנים חדשות ברשימה לכנסת – ודבר זה מתאפשר ע"י חוסר האפשרות של חברי כנסת מכהנים ו/או שכיהנו בעבר להתמודד במחוז בחירה.

13 .התכלית השנייה היא הבטחת ייצוג למגזרים שונים, דהיינו לנשים, למגזר הלא יהודי, למגזר העולים החדשים, למגזר צעירים וכן למגזר החרדי, וכל זאת במטרה לגוון את הרשימה לכנסת שתכלול את כל המגזרים המפורטים לעיל.

14 .בכל מה שקשור להבטחת הייצוג של המגזרים השונים, לא ראה לנכון מתקין התקנון להגביל את האפשרות של שר ו/או חבר כנסת מכהן ו/או לשעבר להתמודד במסגרת אחד המגזרים האלה, מלבד המקום ה-25 כמפורט בסעיף 16 א' לתקנון שמיועד לאישה חדשה, וכל זאת כיוון שהתכלית
כאן אינה פנים חדשות אלא הבטחת ייצוג של המגזרים השונים.

15 .עניין זה מקבל ביטוי של ממש בסעיף 32 לתקנון, שקובע: ..."חבר תנועה, שנבחר בעבר לרשימת מועמדי הליכוד לכנסת, מטעם אחד מהמגזרים – המגזר הלא יהודי, מגזר העולים החדשים ומגזר הצעירים – ונהנה מהבטחת ייצוג, לא יהיה זכאי להגיש מועמדות להיבחר לרשימת הליכוד לכנסת מטעם שני המגזרים האחרים...".

סעיף זה קובע שחבר תנועה שנבחר בעבר לכנסת ונהנה מהבטחת ייצוג של אחד משלושת המגזרים המפורטים בסעיף, לא יהיה זכאי להגיש מועמדות להיבחר לרשימה לכנסת מטעם שני המגזרים האחרים.

מכלל הלאו ניתן ללמוד את ההן, דהיינו שמי שנהנה בעבר מהבטחת ייצוג במגזר מסוים ונבחר לכנסת לא יוכל להיבחר וליהנות מהבטחת ייצוג מטעם שני המגזרים האחרים, כך שיוצא כי הוא יהיה רשאי כן להתמודד וליהנות שוב מהבטחת ייצוג של אותו מגזר שבו נהנה בעבר ודרכו נבחר
לכנסת.

16 .סיכומו של דבר, הרי לא יכולה להיות מחלוקת כי עפ"י הוראות התקנון, שר ו/או חבר כנסת מכהן ו/או לשעבר יכולים להתמודד וליהנות שוב מהבטחת ייצוג של אותו מגזר שבו הם נהנו קודם לכן, וזה כמובן בניגוד למחוזות הבחירה – שם הדבר לא מתאפשר.

17 .עניינים אלה הגיעו לפתחו של ביה"ד כאשר בעתירות מס' 22-1672 וכן 22-1674 ואח' התקבלו פסקי דין כולל בבקשה לדיון נוסף, אשר קבעו בדעת רוב, בין היתר, כי ח"כ מכהן לא יוכל להתמודד על המשבצת הקבועה לאחד המגזרים שניתנה להם הבטחת ייצוג תוך התערבות ביה"ד בהוראות התקנון אשר לכאורה מאפשרות זאת, וזאת מכל הנימוקים שפורטו בפסקי הדין.

18 .עוד נקבע באותם פסקי דין כי ..."אשר לח"כים לשעבר שאינם זוכים למימון, הרי חרף העובדה שברגיל דינם כחברי כנסת, לא נתערב בהחלטה שקיבלה ועדת החוקה...".

19 .גם בפסק הדין בהרכב המורחב בבקשה לדיון נוסף נקבע ע"י דעת הרוב כי "...הסוגיה הקשה ביותר שעמדה בפנינו הייתה כאמור סוגיית חברי הכנסת לשעבר... אשר לח"כים לשעבר, הם מתחככים בגבול הזה אך לא עוברים אותו, ולכן איננו מתערבים בהחלטת ועדת החוקה ..." )מפי הנשיא עו"ד קליינר(.

20 .חברי השופט עו"ד בם הצטרף לדעת הרוב שאינה מאפשרת לחברי כנסת מכהנים להתמודד על משבצות של הבטחת הייצוג, כי לדידו ..."הוראות תקנון המקנה לחברי הכנסת המכהנים זכות להתמודד על משבצות של הבטחת ייצוג סותרת את עקרון שוויון הבחירות המעוגן בסעיף 139 )א( לחוקה, מקום שהוראת תקנון סותרת את הוראת חוקה היא בטלה...". לעומת זאת נאמר ע"י השופט עו"ד בם כי לעניין ח"כים לשעבר לא ניתן להרחיב את המגבלה שכן אין בידי הנימוקים בקשר לכך "להכריע את הוראת התקנון", ובהמשך נקבע על ידו לעניין זה: ..."איני חושב שקיימת עילה משפטית לפסול את הוראת התקנון כפי שהתקבלה...".

21 .גם חברי השופט עו"ד וייזר אשר היה בדעת מיעוט קבע בין היתר: ..."משלא הוחלט על בטלות כינוס המרכז והחלטותיו, יכולתו של בית הדין להתערב בהחלטות שהתקבלו מצומצמת, ודאי ובוודאי שאי אפשר לטעון שיש לגזור גזירה שווה מהמחוזות למגזרים, ובו בזמן לסטות מגזירה שווה זו וליצור יצירה שיפוטית חדשה – אבחנה בין ח"כ מכהן למי שאינו מכהן; בהיעדר הוראה המגבילה חברי כנסת בעבר ובהווה מהתמודדות במשבצות המגזרים, אין בית הדין יכול ליצור מגבלה כזו יש מאין...".

22 .נוכח כל האמור, הנני להצטרף לדעה כי ביה"ד אינו פועל בחלל ריק, וכי רק במקרים חריגים יתערב ביה"ד ויבטל ו/או ישנה הוראות תקנון תוך מתן נימוקים לכך, ובוודאי במקרים נדירים ביותר יתערב ביה"ד ויפסוק בניגוד לאמור בהוראות החוקה.

23 .במקרה דנן, נכון הוא כי ההתרשמות היא שהעותר נבחר ברוב קולות ע"י חברים מהמגזר הדרוזי לעומת המשיב אשר ניראה כי רוב הקולות להם הוא זכה באו דווקא מהמגזר היהודי ולא הדרוזי.

24 .עם כל ההבנה לטיעוני העותר, לא אוכל לתת יד לעיוות ו/או לשינוי הוראות התקנון באופן כה מובהק.

25 .אשר על כן, לו דעתי הייתה נשמעת, הייתי דוחה את העתירה ומותיר על כנה את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כב' השופט מנחם נאמן לעניין זה.

סוף דבר

ברוב דעות הוחלט לקבל את הערעור ולשבץ את המשיב מר עפיף עבד במשבצת שתיקבע להבטחת ייצוג למגזר הלא יהודי.

נשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר,  חבר נשיאות ביה" עו"ד ד"ר אריאל בוכניק,  חבר בית הדין עו"ד דוד אלבז.
 

עפיף עבד