ארגוני הפשיעה משתלטים על ישובים

 

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה לדיון בנושא הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון - הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה-2025 (פ6158/25) של חבר הכנסת צביקה פוגל. הכנה לקריאה ראשונה.

עביר גנאים, מנהלת מתנ"ס, באקה אל גרביה: "המתנ"סים מפעילים את הקהילה מחוץ למסגרות הפורמאליות. הביטחון האישי שלי ושלי חברי מנהלי המתנ"סים נפגע כתוצאה מהאיומים של ארגוני הפשיעה. אנחנו חוששים שנראה בקרוב הלוויה של מנהל מתנ"ס בגלל הפעילות של ארגוני הפשיעה. החברה האזרחית נפגעת כתוצאה מהפעילות של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו חוששים לחיים שלנו".

יונדב הורניק, החברה למתנ"סים: "למעלה מ- 60% ממנהלי המרכזים הקהילתיים בחברה הערבית, מדווחים שהם חוו פגיעה של ארגוני פשיעה בעבודתם במרכזים שהם מנהלים".

ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "אנחנו נמצאים במצב חירום לאומי. האלימות בכלל ובחברה הערבית בפרט הולכת וגוברת ואפילו משתוללת והיא גובה מחרים דמים לא אפשרי ובהם לא מעט חפים מפשע. ארגוני הפשיעה הולכים ומשתכללים ומשתמשים בשיטות של ארגוני טרור. המאפיינים של ארגוני הפשיעה הולכים ונעשים דומים לארגוני הטרור. כוונת הצעת החוק היא להעניק לגורמי אכיפת החוק את הכלים הנדרשים כדי לאכוף את הגופים העבריינים ולהעניק להם סמכויות נרחבות בדומה להתמודדות עם ארגוני טרור. אנחנו חייבים לאשר כמה שיותר מהר את הצעת החוק ולאפשר לגורמי אכיפת החוק לרכוש את הכלים שהם זקוקים להם. אנחנו מקדישים את הדיון היום להתייחסות של הגורמים השונים, ביום חמישי אנחנו נתחיל את נוסח ההקראה של החוק".

 

ח"כ עאידה תומא סולימאן: "אנחנו רוצים מאבק אמיתי בארגוני הפשיעה. לא נשתוק ולא ננוח עד שארגוני הפשיעה יצאו מתוך הכפרים. שנת 2026 היא מדממת מאוד ברציחות בחברה הערבית וצריך לשים לזה סוף. הפרוטקשיין זאת תופעה אלימה מאוד בחברה הערבית שפוגעת גם בבני המשפחה החפים מפשע. אנחנו נשתמש בכל האמצעים הלא אלימים ונשבות עד שהמשטרה תביא להפסקה של האלימות בכפרים הערבים. בכנסת לפעמים יש מרוץ חקיקה שלפעמים שוכח את המטרה שלו. החוק הנוכחי צריך לעבור שינוי עמוק מאוד כדי להיות רלוונטי. כותרת החוק צובעת את כלל החברה הערבית באור שלילי. המדינה חייבת לפצות את האזרחים הערבים שנפגעים מארגוני הפשיעה".

 

ח"כ חמד עאמר: "אנחנו כחברי כנסת לא יכולים לעבור לסדר היום על הבעיה של הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו צריכים לשמור על אזרחי מדינת ישראל. הסכנה האיראנית היא אפס לעומת הסכנה שנשקפת מארגוני הפשיעה. חילוט הרכוש זה הכלי הכי חזק שיש במלחמה בארגוני הפשיעה. צריך לגרום לארגוני הפשיעה להבין שהפשע לא משתלם להם. עבריינים שמסתובבים בכפר עם רכבי ביוקרה הם רוכשים לעצמם שם ויראה. אם נחלט מהם את סמלי הסטאטוס שלהם נוכל למנוע את התפשטות הפשיעה. צריך לתת את כל הכלים והאפשרויות של זרועות החוק להשליט סדר".

 

ח"כ גלעד קריב: "בשנים האחרונות שלטון החוק קורס ביישובים הערביים ובערים המעורבות. לא משנה איזה חוקים נעביר ואילו סמכויות ניתן למשטרה, נקודת המוצא היא כמות השוטרים בשטח שתפעיל את הסמכויות שלה. הממשלה הנוכחית נכשלת בבניין הכוח של משטרת ישראל. היה חוק שעבר בקריאה טרומית, אבל הוא שונה לחלוטין בהכנות שלו לקריאה הראשונה, יש כאן צפצוף על תקנון הכנסת ואפנה בעניין הזה לייעוץ המשפטי".

 

סרגיי אשורוב, עיריית נתניה: "נרקומנים מזריקים סמים לאור היום אל מול קטינים. יש לנו בעיה משפטית להפעיל את יחידת האופנועים במרחב שלנו ונשמח לסיוע של הוועדה בתחום הזה. אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון לאומי כדי להגביר את תחושת הביטחון של התושבים שלנו. ליחידה לאכיפה עירונית יש היום 6 ניידות, אבל אין לנו מספיק כוח אדם שיעשה את העבודה החשובה הזאת. אנחנו נדרשים לתוספת תקנים בעיר נתניה כדי לגרום להורדת הראש של ארגוני הפשיעה".

 

אסף אוברלנדר, ראש המועצה המקומית רמת ישי: "ארגוני הפשיעה דורשים פרוטקשן על אזרחים שנמצאים בתהליכי בנייה. קבלנים שנגשים למכרזים שואלים אותנו האם יש שמירה על הכלים ההנדסיים שלהם. אנחנו נמצאים במלחמת קיום על החברה הישראלית. אנחנו במלחמה כנגד ארגוני הפשיעה וצריך לפעול בכלים הנכונים. אני מבין שלמשטרת ישראל יש מגבלה של כוח האדם שלה, לכן אנחנו צריכים להרחיב את הסמכויות לפקחים שלנו שהם עובדי עירייה. השריפות שיש בשטח שלנו הן תוצאה של פעילות של גורמים עבריינים".

 

קרן אבירם, הלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי: "צריך לנסח את המאפיינים של ארגוני הפשיעה כדי שנוכל לתפוס את המרכזיים שהנם. צריך להכניס עוד סעיפים מהחוק של המאבק בטרור לתוך החוק. צריך לחוקק חוק באיזון הנכון שיאפשר חקיקה מהירה מספיק עם סמכויות מספקות".

 

גלעד בהט, משטרת ישראל: "צריך לתת חבילת מעטפת שגם תיתן כלים למשטרה וגם תקל על הקורבנות ובני משפחותיהם בהגנה מפני הפושעים. הרבה מאוד נפגעי עבירה חוששים להתלונן למשטרה בגלל הפחד מארגוני הפשיעה. משטרת ישראל בבעיה מכיוון שנפגעי העבירה מפחדים להעיד על כך אל מול המשטרה. תהליך החקיקה הוא טוב ויפה, אבל הוא לא מצליח להדביק את הקצב של ארגוני הפשיעה. הגורם המרכזי לביצוע פשעים של הארגונים זה אינטרס כלכלי וצריך לדעת לעקור את הבעיה מהשורש. אנחנו מציעים מנגנונים שונים שמקלים על נפגעי העבירה להעיד כנגד הפושעים. צריך לייצר מסלול שיצמצם ויקל על נפגעי העבירה בחברה הערבית להעיד ולשבור את מעגל השתיקה".

 

עו"ד רואי כחלון, יו"ר המטה לפשיעה בחברה הערבית במשרד רה"מ: "העבריינים של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מאיימים על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מרגע שאנחנו נגדיר את האיום לארגוני הפשיעה כאיום חריג על הביטחון הלאומי של המדינה בדומה לארגון טרור, אנחנו נחרוג מדרך המלך של הטיפול בדין הפלילי, אבל אנחנו נוכל לפגוע בצורה קשה מאוד בארגוני הפשיעה. משטרת ישראל עושה מעל ומעבר תוך שימוש בכלים ומשאבים מוגבלים וצריך לדעת לתת לה את הכלים שהיא זקוקה להם".

 

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל סיכם את הדיון: "למשטרת ישראל אין את הכלים הנכונים כדי לפעול אל מול ארגוני הפשיעה. העבריינים מבינים זאת ומנצלים את המצב כדי להרים את הראש. הצעת החוק מבקשת להעניק את הכלים המתאימים כדי לעצור את הפשיעה. יש לי תחושה שיש ארגונים שונים שמעוניינים שהפשיעה תמשיך להשתולל ברחובות. המחאה האזרחית בסכנין חיממה את ליבי, אבל כאשר ראשי הארגונים הפוליטיים הודיעו שהם מתאחדים התחלטי לדאוג. ארגוני הפשיעה הם איום קיומי על שגרת חיינו ויש לי את החשש שראשי המפלגות הערביות לא פועלות איתנו באותה סירה כדי לפתור את הבעיה".