דיון להעלאת הארנונה בנצרת ב-30%

 

במהלך הדיון הציג ראש הוועדה הקרואה כי חובות העבר בתחום הארנונה בעיר עומדים על כ-2.5 מיליארד ₪, כאשר ניתן יהיה לגבות כ-300 מיליון ₪ מתוכם בלבד
ועדת הכספים קיימה היום (ב') דיון בנושא 'העלאת תעריפי הארנונה בשיעור של 30% בעיריית נצרת', הצעתו של ח"כ איימן עודה.

ח"כ איימן עודה: "התחלתי כחבר מועצת העיר חיפה; היינו רבִים מדי שנה על העלאת הארנונה באחוז או באחוז וחצי. כשסיפרו לי שמתכננים להעלות את הארנונה ב-30 אחוזים בבת אחת, חשבתי שזו בדיחה, אבל הסתבר שכן, רוצים להעלות ב-30 אחוזים בבת אחת. נצרת נקלעה למצב קשה מאוד וכולנו צריכים להיאבק כדי שהמצב ישתפר, אבל אחד הדברים המהותיים הוא אמון ושיתוף פעולה בין הוועדה הקרואה לתושבי העיר, שכולם רוצים בשיפור המצב".

 

"עלינו להביא כסף לעיר הזו שנזנחה במשך עשרות שנים. עיר תיירות, עיר בשורה שצריכה להיות משגשגת. לצערי הרב הממשלות הפקירו את המקום הזה, ובמקום זאת רוצים להביא את הכסף מהאנשים המוחלשים. כולנו יודעים מה מצב התיירות בשנים האחרונות, ישנה הגירה שלילית בנצרת, במיוחד בקרב הצעירים שיכולים לעבוד ולקדם את העיר. הארנונה נגזרת מגודל הדירה או העסק, ולא לפי המצב הסוציו-אקונומי של בעל הנכס. העלאה של 30 אחוזים היא 'התנפלות' על הקבוצה הזו. אני קורא להגיע להסכמות עם הוועדה הקרואה והגופים השונים".

 

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אני במקור נצרתית וכל המשפחה שלי גרה בנצרת. כולנו רוצים את טובת העיר הזו, אך לבוא לאוכלוסייה שהדירוג הסוציו-אקונומי שלה הוא 3 ולבקש העלאה כזו, זה נראה לי בלתי הגיוני כלל, במיוחד בזמנים שבהם כולנו מדברים על עליית מחירים והקושי לשרוד את החודש ולספק מוצרים הביתה. העניים הכי בולטים בישראל הם הערבים, ואנחנו משיתים עליהם עוד סיבה לרדת עמוק יותר. אין לי שום בעיה שנחשוב יחד איך סוגרים את הפערים בתקציב עיריית נצרת, אבל כולם יודעים שארנונת מגורים היא לא הפתרון. האם בדקתם את כל הנתונים והחובות? לא יכול להיות שיש אזרחים נורמטיביים שמשלמים, בעוד שמי ששנים לא שילם ותקע את התקציב וחי על חשבונם ימשיך בשלו. תחפשו מקורות מימון אחרים. האם נצרת נמצאת על המפה של משרד האוצר? אשמח לשמוע כיצד אתם מתכוונים לעזור".

 

ח"כ אלי דלל: "אין ספק שהעלאה כזו אינה הגיונית, זה לא מתקבל על הדעת. מצד שני, יש פה עיר בכאוס. מינו ועדה קרואה שהיא בעצם חלק מהממשלה, וצריכים למצוא פתרונות: לגבות חובות, להקטין הנחות, וגם לקבל סיוע מהמדינה כדי להעמיד את העיר על הרגליים. אין ספק שהיה פה כישלון של חלק ממנהיגי העיר, לכן אי אפשר להפיל את הכל על התושבים".

 

ח"כ חמד עמאר: "ממשלת השינוי תכננה תוכנית ייחודית לנצרת עם 500 מיליון ש"ח. נעשתה עבודה יסודית, ישבתי בעצמי עם ראש העיר, אך לא הספקנו להעביר אותה לאור התפרקות הממשלה. עם זאת, ממשלת ישראל הכירה בנצרת ובמצבה הייחודי. ראש עיר לא היה מעיז להציע דבר כזה, לא יכול להיות מצב של 30% בבת אחת, זה לא הגיוני ולא מתקבל על הדעת, ואתה לא יכול לעשות את זה כראש עיר. לא הגיוני שבנוף הגליל ישלמו 46 ש"ח ובנצרת 53 ₪ למטר".

 

ח"כ ולדימיר בליאק:"אנחנו מנהלים דיונים על אחוז וחצי; 3-4 אחוזים זה כבר מצב חירום. לכן מסקרן אותי מה הביא אותנו לכך ואם היה תקדים לזה אי פעם".

 

שריף זועבי: "הייתי חבר מועצה עד לפני מספר חודשים. התרעתי על מצב העיר במשך שנים, אבל במשרד הפנים התעוררו מאוחר. בנצרת ישנה עזיבה של העיר, יש עסקים שנסגרים ועסקים שעוזבים לערים אחרות. במקום לעודד את העסקים ואת האנשים האלה, בנוסף לשירותים הגרועים ולפשע שיש בעיר, הולכים לצעד חריג כזה. היו העלאות בכמה ערים של 4 עד 10 אחוזים, אבל נתון כזה לא היה. העיר הגיעה ל-80 אחוז גרעון מצטבר, כאשר לפי החוק ב-15 אחוז משרד הפנים צריך להתערב. המשרד ישן. יש לתת מענה, והאזרח הקטן לא צריך לשלם על כך".

 

יעקב אפרתי, ראש הוועדה הקרואה בנצרת: "30% זה שיעור מאוד משמעותי, אבל אנחנו עוסקים במקרה של רשות מקומית שנכנסתי אליה עם גרעון בתקציב העירוני של 350 מיליון ש"ח על תקציב של 450 מיליון ₪. שנת 2025, בגלל שנכנסנו באמצע השנה, תייצר עוד 52 מיליון ש"ח גרעון.

 

זאת אומרת שאנחנו מדברים על גרעון של 400 מיליון ש"ח. עובדים לא קיבלו משכורת חמישה חודשים, רכבים לא זזים, מחסנים מרוקנים – אין תפקוד בעירייה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה".

 

"אין 'צ'ק פתוח' ולא ייתנו כזה. משרד הפנים והאוצר מנהלים מולי משא ומתן; זה לא קל ולא פשוט, ואני חושב שהצלחנו להשיג הישגים משמעותיים. כולם חוברים לתוכנית הבראה שחתמנו עליה ואנחנו חייבים לכבד אותה, כי הכיבוד שלה מחייב את משרד הפנים והאוצר. שלחו אותי להתמודד עם מצב העירייה, אבל אלו הכלים שנותנים לי. אומרים לי: 'נסייע לך ב-240 מיליון ש"ח כיסוי גרעון בהלוואות ומענקים, ורק באמצעות כך ניתן להניע את המערכת'. היינו צריכים להתמודד עם כמויות של חייבים, עם חברות שחייבים להן כסף ועם עובדים שבמשך תקופות ארוכות לא הופרשו להם הפרשות בסדר גודל של 150 מיליון ש"ח. היינו צריכים להתמודד עם צמצום מצבת כוח האדם בעירייה. הגענו להסכמות עם הסתדרות העובדים לפיטורים של 226 עובדים מתוך 1,400, וכמעט סיימנו את התהליך.

 

ההתחייבות שלנו היא לאזן את תקציב 2026 עד סוף השנה, התחייבנו שהגרעון השוטף יהיה אפס. זה התנאי של האוצר והפנים. אם אני לא מגיע לאיזון, אני מקבל סיוע חלקי בלבד, נסוג לאחור ואז אין תקומה לעיר".

 

לגוף הטענות על העלאת הארנונה ציין אפרתי: "העלאה של 30 אחוזים נותנת לנו סדר גודל של 30 מיליון ש"ח. בשנת 2025 העלינו ב-15%, וב-2026 נעלה בעוד 15%. שנת 2027 אינה בתוכנית ההבראה ואין כוונה להעלות בה.

 

זו לא העלאה זמנית, בשנת 2027 נקבע את התעריף. בסופו של תהליך, העיר נצרת, הגדולה בצפון והגדולה במגזר, לא יכולה להיות כל הזמן צמודה לתעריף המינימלי. התעריף הוא הקובע, לא האחוז. המלצת משרד הפנים לתעריפים בדירוג הסוציו-אקונומי שלנו ובמדד הפריפריאלי שלנו, 3 ו-5 היא 60 ש"ח למ"ר. אחרי ההעלאה נהיה ב-53 ש"ח למ"ר. אחוז הגבייה שנכנס היה 45%. גרעון עבר הוא עניין חד-פעמי, אבל מי שיתנהל עם השוטף יצטרך להעלות את אחוז הארנונה".

 

לשאלת חברי הכנסת ציין אפרתי כי אחוז הגבייה שנכנס לתפקידו עמד על 45% בלבד וכי גובה חובות העבר שלא נגבו "עומד על 2.5 מיליארד ש"ח. ההתמודדות הכי קשה היא עם הנתון הזה מול הפנים והאוצר. העובדה שבספרים כתוב שיש 2.5 מיליארד ש"ח חובות ארנונה גרמה לכך שאמרו לי: 'לך תגבה'. רק בחלומות אפשר לגבות אותם". בהמשך הדיון עלה כי על מרבית החוב חלה התיישנות.

 

ח"כ תומא סלימאן התייחסה לטענות כי מדובר בעיר משמעותית שתהפוך לעיר מובילה בצפון: "על חדר בהוסטל לא משלמים כמו על מלון חמישה כוכבים. השירותים גרועים. אתם מדברים על חזון של עיר תיירות ועוד, אבל כרגע המצב אינו שם".
 
ח"כ עודה הוסיף "ברגע שדיברת על חובות של 2.5 מיליארד וטענת שהם 'חובות מתים', נגעת בנקודה שאף אחד לא יכול לקבל. אפשר להבין שחלק מהחובות מתים, אבל ש-100 אחוזים מהם מתים? אף אחד בעולם לא יסכים אתך. אפשר להגיע למשהו; מדובר במאות מיליונים שיכולים לסגור את מה שרצית. לבוא ולהתלבש דווקא על האנשים בהעלאה חד-פעמית ולומר שבין ספטמבר 25 לינואר 26 אלו שתי פעימות – זה לא נכון, זו פעם אחת".

 

חני ביניאשוילי קריחלי, משרד הפנים: "חודשים על חודשים משרד הפנים, האוצר והרשות יושבים ומנסים לגבש תוכנית כוללת שתביא את הרשות למקום הרבה יותר טוב. מגיע לתושבים לקבל שירות ברמה נאותה. 30% נשמעים 'בומבסטיים', בדיוק כפי שחובות של 2.5 מיליארד נשמעים מטורפים. הרשות עשתה יחד עם החשבים מטעמה עבודה, למדו את החובות וגילו שרק 300 מיליון ₪ מחובת העבר הם ברי-גבייה. גבייה מפיגורים היא אכן במסגרת תוכנית העבודה, וגביית ארנונה כוללת את זה".

 

במשרד הפנים ציינו כי מבין חובות עבר של 2.6 מיליארד ₪, כנראה ש-2.3 מיליארד הם משנות ה-90 וקיימת לגביהם התיישנות, וכי במסגרת מה שניתן לגבות בשנת 26 צפויה גביה של עשרות מיליוני שקלים". כן ציינו במשרד הפנים כי זו הזדמנות לתקן את המצב בעיר ולהביא אותה למצב של עיר מובילה עבור התושבים וכן כעיר תיירות ועיר גדולה בצפון.

 

ח"כ ינון אזולאי שניהל את הדיון ציין בפני אפרתי, על רקע הדברים: "רק 45% מהתושבים שילמו עד עכשיו. אתה צריך עכשיו שינוי עמוק, אנשים התרגלו לא לשלם והרשות לא גבתה מהם. אז למה להסתמך על תוספת של 30%, שאם לא תשיגו אותה – משרדי הממשלה לא יעבירו לכם את מלוא הכסף?".

 

נציג משרד האוצר, אלקנה אהרן ריקלין "סיכמנו על הסכם שגובש עם הוועדה הקרואה באופן מלא. הרשות נכנסה לתוכנית הבראה אינטנסיבית מאוד ואנחנו בשלב השני שלה. הם עמדו באבני הדרך של שנת 2025, אנחנו בהלימה ובשיח לגבי אתגרים ופתרונות. נדרשים פה מהלכים קשים לעיר. המצב שלה היה מאוד קשה. אם רוצים לשפר את המצב, חד-משמעית צריך לשפר את הגבייה. המדינה שמה המון כסף לאור התנהלות פושעת של העירייה".

 

חברי הכנסת תהו כלפי האוצר מתי נודע למשרד על ההתנהלות הלקויה של העירייה, ואיפה הייתה ביקורת של משרדי הממשלה לאורך השנים, על כך השיב נציג האוצר כי "הביקורת המרכזית היא כלפי עירייה שאמורה להתנהל בצורה תקינה, היא הגורם הפיננסי האחראי. מצב שבו המדינה נכנסת לתוכנית הבראה, מכניסה יד לכיס ומוציאה כסף, הוא אירוע רע שמבחינתנו לא אמור לקרות".

 

ח"כ דלל השיב לדברים: "בסוף נכנסים לכיס של התושבים בגלל כשל של העירייה ושל משרדי הממשלה", עם זאת הוסיף כי יש לדאוג שהמענקים המובטחים מצד המדינה יגיעו כמתוכנן ועל כן להגיע להסדר בנושא הארנונה. ח"כ עודה סיכם מצידו: "אם המצב יישאר על כנו, זה יגיע לעתירה מנהלית. השיתוף עם התושבים הוא כל כך יקר וקריטי, העלאה כזו בבת אחת הורסת את השיתוף. בואו תעשו צעד נכון שיחד נרים את העיר".

 

ח"כ אזולאי סיכם את הדיון: "כולנו באים לעזור. אני חושב שיעקב אפרתי הוא אדם שלוקח על עצמו פרויקט ועושה זאת כשליחות, הוא מכיר את התחום וכל הכבוד לו. אנחנו חושבים כוועדה שהידברות צריכה להתקיים על כל דבר, יש נציגים חשובים בעיר, וגם בנושא הארנונה אפשר 'לעשות חושבים' תוך כדי תנועה ולראות אם יש גבייה. ההידברות חשובה מאוד. משרד האוצר אל תסתכלו רק על 'החור שבגרוש'. אם יעקב לא מצליח להביא את הכסף מהארנונה, זה לא שהוא לא רוצה, אלא כנראה שיש בעיה. צריך 'ראש גדול' יותר במקומות כאלה. כולנו תקווה שהעיר תעלה על המסלול. מותר לעצור ולחשוב שוב בתחום הארנונה, לראות אם זה נכון ואם תצליחו לעמוד בזה".