הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית ל-2026

 

חברי הכנסת קראו לאוצר לפעול לצמצם הוצאות מיותרות ולקדם צעדי התייעלות. עפ"י תחזית האוצר טרום במבצע הנוכחי, צפויה בשנת 2026 צמיחה של 5.2% ותקרת הגרעון תעמוד על 3.9%
 

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי החלה לדון בהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו-2026.
 

 

מניתוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפי תחזית משרד האוצר טרום המבצע הנוכחי באיראן, בשנת 2026 צפויה צמיחה של 5.2%. בשנים 2024–2023 הייתה הצמיחה בפועל נמוכה מהתחזיות המקוריות עקב המלחמה, והגירעון והחוב הציבורי עלו בחדות. יחס חוב–תוצר עלה מ-61.4% בשנת 2023 ל-67.6% בשנת 2024 וצפוי לעמוד על כ-68.5% בשנים 2026–2027.

 

תקרת הגירעון לשנת 2026 מוצעת ברמה של 3.9% תוצר (כ-88 מיליארד ₪), תוך קביעת מתווה להפחתה הדרגתית של 0.5 נקודת אחוז לשנה עד ל-2.4% בשנת 2029. סך מגבלת ההוצאה בשנת 2026 יעמוד על כ-659.9 מיליארד ש"ח – גידול של 11.3% לעומת 2025.

 

בפתח הדיון הדגישו כלל חברי הכנסת את תמיכתם בצה"ל ואת הכרחיות המערכה להסרת האיום האיראני, איחלו תנחומים למשפחות הנרצחים ורפואה שלמה לפצועים.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, פתח את הדיון בדברי חיזוק לפצועי האירוע בבית שמש: "בביקור אחד הפצועים אתמול, הוא הדגיש בפני את המסר שעולה מהשטח ומחזק את ידי הממשלה והצבא, ללכת עד הסוף במערכה הזו", לעניין הדיון קרא לאוצר להציג עמדה עדכנית נוכח המלחמה הנוכחית: "שלא נפנה לעוד דיון בסדרת דיונים תאורטיים".

 

ח"כ ולדימיר בליאק ציין כי הצעת החוק "כנראה לא רלוונטית" מבחינת המספרים, שכן היא עוסקת בהפחתת גירעון בעוד המציאות מחייבת את הגדלתו. בליאק העריך את עלות המלחמה בכ-2 עד 2.5 מיליארד ש"ח ביום, וקרא להפעיל בדחיפות את "מתווה עם כלביא" בהתאמות הנדרשות למתן פיצויים לעסקים וסיוע למפונים. לסיכום דרש מהממשלה לסגור משרדים מיותרים ולקצץ כספים פוליטיים כדי שכולם "ייכנסו תחת האלונקה".

 

ח"כ אלי דלל קרא לשר האוצר "לרדת מהעץ" לעניין הגדלת הפטור ממס על יבוא אישי, לזנוח צעדים שאינם מקדמים צמיחה ולהתמקד במציאות הכלכלית החדשה: "בוא נהיה ריאליים ולא ניקח את הנושא הזה באופן אישי".

 

ח"כ נאור שירי ציין כי נוכח האירועים הביטחוניים, כל עבודת המטה שנעשתה עד כה, כולל רפורמת ההסדרים והמספרים המקוריים, "פשוט לא רלוונטית". הוא קרא לנציגי האוצר שלא להסתפק בהגשת התקציב הקודם, אלא לבצע עדכון משמעותי שכן "אנחנו לא באירוע אפשרי" במסגרת הנוכחית.

 

ח"כ חמד עמאר ביקר "את היעדר המענה התקציבי לאיום האיראני בתכנון המקורי", הוא הצטרף לדרישת ח"כ דלל לביטול הליך הגדלת הפטור מיבוא אישי, והתריע על ליקויי מיגון חמורים, בעיקר בצפון, וציין כי "עשרות אחוזים מהתושבים ללא ממ"דים, מצב שהמדינה אינה יכולה להמשיך להתעלם ממנו בתקציב".

 

ח"כ אורית פרקש הכהן כינתה את הדיון "מופרך" ומתחה ביקורת על שר האוצר שהגיש, "פעם אחר פעם, תקציב שאינו כולל תרחיש לחימה. הבור יגדל אם לא שמים כסף למצב לחימה ומפנים אותו לצרכים אחרים". כן הביעה פרקש הכהן חשש מהעלייה ביחס חוב-תוצר ותהתה כיצד ניתן לדון ביעד גירעון של 3.9% כשחוסר הוודאות כה גבוה, וקראה לכינוס אנשי מקצוע כדי להדק את התקציב באמצעות קיצוץ משרדים וכספים קואליציוניים.

 

מהרן פרוזנפר, ראש אגף תקציבים באוצר, ציין כי כי קיים קושי מהותי לקיים דיוני עומק ולבנות תקציב מאפס בפרק הזמן הנוכחי בשל אי-הוודאות הביטחונית, והציע כי הוועדה תמשיך לדון במסגרת התקציב כפי שגובשה לפני המלחמה, כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים ולא לאבד את העבודה שנעשתה. כך ציין כי במקביל לדיון על התקציב המקורי, האוצר יבצע מיפוי של השלכות המלחמה ויציג לוועדה את ההפרשים והשינויים הנדרשים בהמשך.

 

עוד ציין פרוזנפר כי  המבנה הקיים של תקציב הביטחון, הכולל רכש ארוך טווח, נותן מענה מסוים לתרחישים נוכחיים, אך סביר שיהיה צורך בחיזוק ובהעצמה של סעיפים מסוימים. עם זאת הדגיש כי בשלב זה מוקדם מדי לתת הערכה מדויקת של ההשלכות התקציביות, שכן אלו תלויות במשך המלחמה ובעצימותה.

 

לשאלת חברי הכנסת לעניין צעדי התייעלות מצד האוצר השיב הממונה: "כאמור נדון בכל ההיבטים ונביא אותם בפניכם, אם נצטרך לקבל החלטות קשות לא נהסס להביא את ההחלטות האלה". 

 

תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים* ציינה לשאלת חברי הכנסת על מסגרת הגרעון: "לא בהכרח שנצטרך לפרוץ את הגרעון, אין לנו וודאות לגבי משך ועלות האירוע, מוקדם מידי כדי להעריך מה תהייה השפעתו על תקציב המדינה, תמיד אנחנו מעדיפים שתקרת הגרעון תהייה נמוכה, אבל אנחנו מעט מאוד זמן מאז תחילת המבצע, הוודאות שלנו נמוכה, לא הייתי קובעת מסמרות שצריך להגדיל את התקרה" עוד הוסיפה כי "יהיו שינויים בהרכב ההוצאה, אך מעבר לזה קשה להגיד".

 

בהמשך הציגו באוצר כי שנת 25 נסגרה כשנה חיובית כמעט בכל הפרמטרים, אך עדיין ישנו פער הנדרש לסגור מבחינת הצמיחה.

 

טניה צפור, סגנית הכלכלן הראשי, הציגה בתחילת הדיון את תחזית הצמיחה של בנק ישראל בשנת 2026, שעומדת על 5.2% וציינה כי "כל עוד אנחנו באירוע בסדר גודל של עם כלביא, התחזיות רלוונטיות".

 

צפור הוסיפה כי ב"עם כלביא" הייתה ירידה של 4.3% צמיחת תוצר ברבעון, אך הפיצוי על כך הגיע בתוך רבעון, "בתנאי שאנחנו באירוע דומה, צפי להתפתחות כלכלית דומה". עוד הוסיפה כי התמ"ג עלה ב-3.1% ב-2025, וכי המניע לכך בניגוד לשנת 2024 שם הצריכה הציבורית סייעה לצמיחה, הייתה "הפעילות העסקית שהתחילה להתאושש ב-25, הגידול העסקי עמד על 3.4%".

 

לעניין פרמיית הסיכון, ציינה צפור כי זו ירדה ב-25, אך היא עדיין גבוהה מזו שהייתה טרם המלחמה, ולכן אין שינוי משמעותי.

 

בגזרת תחזית הצמיחה, ציינה צפור כי אחרי 3 שנים של צמיחה נמוכה, בשנת 26 צפויה "צמיחה נאה", והוסיפה בהתייחסות למלחמה הנוכחית: "אין לנו כוונה לעדכן תחזית, לא של צמיחה ולא של הכנסות, צריכים לראות לאן זה מתפתח, אם אנחנו שוב באירוע כמו עם כלביא, אנחנו בתחילת השנה, למשק יש הרבה זמן להתאושש ולפצות על האירוע הזה, אם זה אירוע של טווח זמן של שבוע – שבועיים לא נעדכן זאת".

 

לצד אלה, סייגה צפור, כי נוכח המלחמה המתמשכת במדינה, עדיין צפויות השלכות כלכליות ארוכות טווח. לעניין כך ציינה ההוצאות הביטחוניות גבוהות יותר, ישנו נטל גבוה יותר על משק העבודה, ישנה פגיעה במשק העבודה, "אנחנו כן חוזרים לתוואי של צמיחה פוטנציאלית, שהיא קצת יותר נמוכה מלפני ה-7 באוקטובר, יש אובדן תוצר שלפי התחזיות שלנו לא יפוצה".

 

עוד הציגה צפורי כי בשנת 25 התקבלו הכנסות מעל התחזיות, "ראינו עלייה ריאלית של מעל 10%". לצד כך התחזית ההכנסות העדכנית ל-26, עומדת על כ-575 מיליארד ₪.

 

לעניין נטל המס כאחוז מהתוצר, הציגה צפורי כי זה צפוי לעמוד על 24.5% בשנת 26, אחוז שנתי גבוה בטווח ארוך.
באוצר ציינו עוד כי קיים פער בתוצר שלא צומצם מאז ה-7 לאוקטובר, אך אין חשש כי זה יגדל במידה ואכן יהיה פיצוי מהיר על הימים בהם המשק היה מושבת, בדומה למבצע "עם כלביא". לעניין הפער שקיים עוד מתחילת המלחמה, ציינו באוצר כי "נצטרך לעבוד קשה כדי לחזור לרמת החיים שלפני ה-7 לאוקטובר".

 

לוי בונה הוסיפה בהמשך, לעניין יחס החוב תוצר, כי האסטרטגיה של 25 הייתה ייצוב יחס החוב תוצר, "לקח עשור לרדת בין 60 ל-70 אחוזים ושנה אחת לעלות, זה בסדר, האסטרטגיה הייתה שב-26 יחל מתווה להפחתה, השנה הייתה אמורה להתחיל את המגמה של הירידה עם 3.9%".

 

כן ציינה לוי בונה: "הגענו לתקציב 2026 עם דילמה משולשת שמורכב מחוב, ביטחון ואזרחים – תוך ההתמודדות בצורה מתונה: להגדיל את תקציב הביטחון באופן מתון, להוריד את החוב ביחס לתוצר באופן מתון ולא להכביד את המס על האזרחים באופן משמעותי, אני מקווה שנעשה זאת גם לאור ההתפתחויות".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי העיר על הדברים: "אתם מביאים לנו אמצעי הכנסה מאוד מוטל בספק, המס רכוש, כבר אמרו שחצי ממנו הולך להיחתך, מהצד השני אתם נותנים ריווח הכנסות הכנסה שלא ברור.
 

באוצר השיבו כי הביאו צעדים פיסקליים וריאליים, כחלק מהתחייבויותיהם, וכי הבשלת מס רכוש הינה בשנת 29, אך כבר בשנה הבאה צפויה הכנסה של כ-5 מיליארד ₪. חברי הכנסת דחו את הנתון המוצג וטענו כי לא יעמוד במבחן המציאות.

 

עוד הוסיפה לוי בונה לעניין התקציב: "רובו ככולו רלוונטי, יש שאלה לגבי תקציב הביטחון וגובה הגרעון, אין ספק שאנחנו בחוסר וודאות, רוב הסעיפים התקציביים רלוונטיים, בנוגע למסגרות ותקציב הביטחון יש לנו שאלה".
נוכח טענות חברי הכנסת לדברים, סיכם יו"ר הוועדה: "באים ואומרים לנו באוצר שהם עומדים מאחרי התקציב וככל שיהיה להם עד מועד ההצבעה את ההפרשים, הם יעמידו אותם בפנינו, אנחנו נמשיך ונדון בהצעת החוק הזו ונעמוד על השינויים".