הרשויות הערביות מתנגדות להעברת תקציבי פיתוח לביטחון

רגד ג'ראיסי, מנכ"לית שותפה בסיכוי-אופוק: "אישור הקיצוץ יביא לפגיעה קשה במנועי הפיתוח והצמיחה של החברה הערבית באופן שצפוי להוביל להחרפת בעיית הפשיעה המאורגנת. מעבר לכך, הרחבת מעורבות השב"כ בקרב הציבור האזרחי הערבי מעוררת חשש כבד מפני היעדר מנגנוני בקרה ופגיעה בזכויות אדם. אנו קוראים לוועדת הכספים להשתמש בסמכותה ולא לאשר את החלטת הממשלה".

 

המכתב ששלחו מאזן גנאיים, ראש עיריית סח'נין ויו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות. ורגד ג'ראיסי ועופר דגן, מנכ"ולים שותפים, עמותת סיכוי-אופוק.

 

"התנגדות להסטת 496.9 מלש"ח מתקציבי תוכנית 550. אנו פונים אליכם באופן דחוף, בשם הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות ועמותת סיכוי-אופוק, בקריאה שלא לאשר פניה תקציבית שעתידה להגיע לשולחן הוועדה בימים הקרובים, שעיקרה קיצוץ תקציבים מתוכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית (החלטה 550) והעברתם למשטרה ולשב"כ, הכל כפי שיפורט להלן:

 

במסגרת החלטת ממשלה 4387 שהתקבלה בתאריך 15.7.2026 (להלן: "ההחלטה") אישרה הממשלה החלטה לקצץ 496.9 מלש"ח מתקציבי החלטה 550 שנותרו למימוש בשנת היישום 2026, שנת היישום האחרונה של התוכנית. על פי נוסח ההחלטה, משאבים אלה ישמשו את משטרת ישראל והשב"כ ל"המשך מתן מענים משלימים ודחופים לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית". ההחלטה, התקבלה בהמשך להחלטת ממשלה 3643 מיום 14.12.2025 שבמסגרתה אושרה הסטה של 220 מלש"ח מהחלטה 550 לאותו הייעוד.

 

כפי שמצוין בסעיף 2 בהחלטה, ישנם מספר סעיפים שהסטת תקציב מתוכם מהווה הפחתה משמעותית של הטבה לאזורי עדיפות לאומית, ובהתאם לסעיף 153 בחוק ההתייעלות הכלכלית, פעולה זו מותנית באישור ועדת הכספים. נוסח ההחלטה קובע שהפניה התקציבית בעניין ההסטות מסעיפים אלה תוגש לוועדת הכספים בתוך 7 ימים ממועד החלטת הממשלה. על פי בדיקתנו סעיפים אלה מתכנסים לסכום כולל של 393.5 מלש"ח - שמהווים את הרוב המכריע של ההפחתות הכלולות בהחלטה. פירוט תוכנם של סעיפי העדיפות הלאומית (לצד תוכנם של סעיפי ההפחתות הנוספים), גודלם והמשמעות המוערכת של הסטת התקציב מרובם, מובא בנספח למכתב זה.

 

אנו סבורים כי ההסטות המוצעות יפגעו באופן חמור וחסר הצדקה ביישובים הערבים, המוגדרים כאזורי עדיפות לאומית, וכי התכלית לטובתה מוצעות ההסטות חסרת היגיון מקצועי ומייצרת סכנה לפגיעה חמורה בזכויות האזרחים הערבים. על כן, קיימת סכנה שהתוצאות הכוללות של ההחלטה יביאו להחלשה משמעותית של החברה הערבית ולהתגברות הפשיעה. כל זאת מהסיבות הבאות:

 

1.אין עוררין שיש צורך בהגדלת הקשב והמשאבים הממשלתיים המופנים לטיפול בפשיעה המאורגנת. אולם, תמוהה בעיננו הנחת היסוד העומדת בבסיס ההחלטה, לפיה משאבים אלה צריכים להילקח דווקא מתקציבים אחרים המיועדים לחברה הערבית. משבר הפשיעה המאורגנת הינו בעיה כלל ארצית שמכה ביתר שאת ביישובים ובאזרחים הערבים, אך הגורמים אליו נעוצים באפליה והזנחה ממשלתית רבות שנים של מכלול תחומים לרבות בתחום האכיפה, המניעה וגורמי העומק שמאפשרים לפשיעה לשגשג ולצמוח, כפי שפורט בדו"ח ממשלתי מקיף שפרסם צוות בין משרדי שעסק בתחום$^2$. שמירה על הביטחון האישי של האזרחים הערבים ושל כלל האזרחים, הינה מתפקידי היסוד של המדינה, ועל כן, לא ברור מדוע הוחלט להקצות את המשאבים למימון התוכנית המוצעת דווקא מתקציבי תוכנית החומש לסגירת פערים בחברה הערבית, ומדוע לא נעשתה בדיקה לגבי יתרות לא מנוצלות בכלל משרדי ותקציבי הממשלה, בטרם נעשתה פגיעה כה קשה בהחלטה זו.

 

2.סוגיה זו מקבלת משנה תוקף מכוח העובדה שבשלוש השנים האחרונות בוצעו קיצוצים חוזרים ונשנים בתקציבי החלטה 550, שעלו בשיעורם על כל קיצוץ אחר שביצעה הממשלה. כך למשל, בשנת 2024 החליטה הממשלה לקצץ 15% מתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית לשנים 2024-2026 - מהלך שגרע כ-2.5 מליארד ש"ח מתקציבי החלטה 550 (זו בשעה שהקיצוץ הרוחבי בכלל תקציבי הממשלה עמד על 5% בלבד). בהמשך, בשנת 2025 בוצע קיצוץ נוסף בגובה של כ-66 מלש"ח בתקציבי התוכנית, ובדצמבר 2025 בוצע קיצוץ נוסף בהיקף כ-220 מלש"ח. קיצוצים אלה בוצעו על אף ששיעורי היישום והביצוע של החלטה 550 היו ונותרו מהגבוהים בקרב כלל החלטות הממשלה, ועל אף שהוכח שתוצאות יישום ההחלטה תורמים באופן עמוק לא רק לחברה הערבית אלא למשק כולו.

 

3. יתרה מכך, במהלך חודש יוני 2026 בוצעה בדיקה לגבי היתכנות להסטות תקציבים בלתי מנוצלים מהחלטה 550, ובסיומה בתאריך 14.6.2026 עדכנה מ.מ מנכ"לית משרד רה"מ כי בהתבסס על עמדות גורמי המקצוע במשרדי הממשלה, הוחלט שלא להסיט כספים מתוך ההחלטה, וכי על משרדי הממשלה לקדם יישום מואץ של תקציבי התוכנית. העובדה שרק 4 שבועות לאחר מכן קיבלה הממשלה החלטה הפוכה במהותה לזו שהתקבלה על סמך הדיון המקצועי בנושא, מעלה חששות כבדים לגבי אופי השיקולים העומדים בבסיס ההחלטה, ואלה לא פורטו או הוצגו בפני משרדי הממשלה.

 

4. החלטה 550 נועדה לצמצם פערים אקוטיים בתשתיות ושירותים חברתיים הניתנים לאזרחים הערביים בעקבות עשרות שנים של אפליה, ואשר הקצאתם חיונית על מנת לשפר את רמת החיים של האזרחים, ההשתלבות שלהם בהשכלה ותעסוקה, והיכולת של הרשויות המקומיות לייצר סביבת מגורים וחיים מיטבה לתושביהן. בנוסף, חלק משמעותי מסעיפי ההחלטה מהווים מענה משלים להחלטה 549 שעוסקת בהגברת האכיפה כלפי ארגוני הפשיעה, בכך שהם מטפלים בגורמי עומק חברתיים וכלכליים המאפשרים לארגונים אלה לשגשג. כך למשל (וכפי שמפורט בהרחבה בנספח לפניה זו), תקציבים לקידום תרבות, השכלה, שילוב בתעסוקה, הנגשת פתרונות אשראי לעסקים קטנים, ופיתוח אזורי תעשייה, שכעת אושר בהם קיצוץ, הינם קריטיים על מנת לייצר אפיקי מוביליות חברתית לצעירים, ולמנוע התרחבות של השוק האפור. ועל כן, פגיעה דווקא בפעולות אלה, צפויה להחריף את הפשיעה ולהפוך את הטיפול בה לפחות אפקטיבי בטווח הבינוני והארוך.

 

5.לבסוף אנו רואים לנכון להביע את דאגתנו העמוקה מהסטת מאות מיליוני שקלים מתקציבים המיועדים לצמצום פערים ולפיתוח החברה הערבית לטובת הרחבת סמכויות ופעילות השב"כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית. השב"כ הוא גוף ביטחוני שנועד להתמודד עם איומים על ביטחון המדינה, ואינו הגוף המוסמך או המיומן לטיפול בפשיעה אזרחית - תפקיד המצוי באחריות המשטרה ומערכות האכיפה האזרחיות. הכנסת השב"כ לשדה זה באופן רחב ובלתי מסויג מעלה חשש כבד לפגיעה בלתי מידתית בפרטיות, בחירות, בשוויון ובהליך הוגן של האזרחים הערבים.

 

לאור האמור לעיל, אנו מתנגדים באופן נחרץ להסטות המבוקשות הצפויות להגיע לוועדה, וקוראים לחברי הועדה שלא לאשר אותן".