למה רפיק חלבי מבקש לאשר הלוואה בסך 10 מלש"ח מבנק דקסיה?

חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת במועצת דאלית אל כרמל, השאם חאטום, דורש לדחות את הדיון באישור הלוואת הפיתוח עד להמצאת מסמכים וחוות דעת מקצועיות לחברי המליאה. במכתבו הוא מציג נתונים על גירעונות בתב"רים, עלייה במשיכות היתר וחובות לספקים, ודורש הסברים על מטרת ההלוואה והשפעתה על תקציב המועצה.

 

השאם, פנה בדרישה לדחות את הדיון בהצעה לנטילת הלוואת פיתוח בסך 10 מיליון שקל, שאמור להתקיים בישיבת מליאה שלא מן המניין הערב, 25 באוקטובר 2026. ההלוואה נועדה, על פי סדר היום, לסגירת תב"רים משנים קודמות ולהסדרת ההתחייבויות הכספיות הנובעות מהם.

 

במכתב שהעביר להנהלת המועצה, לגזבר, לחשב המלווה וליועץ המשפטי, השאם טוען כי ההזמנה לישיבה נשלחה לחברי המועצה שלושה ימים בלבד לפני מועד הדיון, ללא המסמכים הדרושים לקבלת החלטה מושכלת, "לא צורפו רשימת התב"רים שההלוואה מיועדת לסגור, חוות דעת הגזבר והחשב המלווה, תנאי ההלוואה או חוות דעת משפטית".

 

השאם מבסס את דרישתו, על נתוני הדוחות הכספיים המבוקרים לשנת 2025, שאושרו ב-28 ביולי 2026. על פי הנתונים שהוא מציג, הגירעונות הסופיים בתב"רים שהסתיימו עומדים על 8.176 מיליון שקל, וממתינים לאישור משרד הפנים.

 

לצדם, הגירעונות הזמניים בתב"רים מסתכמים ב-18.008 מיליון שקל נטו, מתוכם 6.294 מיליון שקל בתב"רים שלא נרשמה בהם תנועה במשך 12 חודשים.

 

השאם: "סכום ההלוואה המבוקש, 10 מיליון שקל, אינו תואם לאף אחד מהסכומים האלה, ולכן הוא דורש לקבל הסבר מפורט כיצד חושב סכום ההלוואה ומהם הפרויקטים וההתחייבויות שאותם מבקשים להסדיר באמצעותה".

 

"מבקש להעביר לחברי המליאה רשימה מלאה של התב"רים הרלוונטיים, ובה מספר התב"ר, שם הפרויקט, שנת פתיחתו, התקציב המאושר, היקף הביצוע בפועל, סכום הגירעון, מקור המימון המקורי והסיבה לכך שהגירעון נוצר, אני דורש להציג את אישורי משרד הפנים או את סטטוס הבקשות לאישור סגירת הגירעונות".

 

במכתבו מתייחס השאם גם לעומס המלוות של המועצה. לפי הנתונים שהציג, במהלך שנת 2025 ירד היקף המלוות מ-77.276 מיליון שקל ל-65.554 מיליון שקל, ללא נטילת הלוואות חדשות, עם זאת, פירעון המלוות השנתי עומד על 12.668 מיליון שקל, סכום המהווה 8.55% מכלל ההוצאות ו-26% מההכנסות העצמיות.

 

נתון נוסף שאליו השאם מפנה הוא, יתרת קרן עבודות הפיתוח, המסתכמת ב-8.799 מיליון שקל, בעוד שההשקעות המיועדות לכיסויה עומדות, לפי המכתב, על 38 אלף שקל בלבד. חאטום מציין כי בדוח הביקורת המפורט נקבע שכספי הפיתוח שימשו לפעילות שוטפת, וכי לא מתנהלים חשבונות בנק נפרדים לקרנות.

 

עוד עולה מהנתונים שהציג כי משיכות היתר גדלו ב-75% והגיעו ל-9.306 מיליון שקל, החוב לספקים ולקבלנים הסתכם ב-28.402 מיליון שקל, הוצאות המימון הוכפלו והתקציב הרגיל הסתיים בגירעון של 3.453 מיליון שקל.

 

השאם מציין גם כי על הכנסות המועצה רשומים 32 שעבודים על הכנסות עתידיות, בעיקר לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט. לנוכח הנתונים האלה הוא מבקש לקבל פירוט בדבר השפעת ההלוואה החדשה על יכולת המועצה לעמוד בהתחייבויותיה ולממן שירותים לתושבים.

 

השאם מבקש לקבל חוות דעת כתובות מהגזבר ומהחשב המלווה, הכוללות ניתוח של יכולת הפירעון ולוח סילוקין מעודכן של כלל המלוות, לרבות ההלוואה המבוקשת והשפעתה על התקציבים משנת 2027 ואילך.

 

"דורש לפרט את תנאי ההלוואה המוצעים, זהות הבנק, שיעור הריבית, תקופת הפירעון והשעבודים הנדרשים ולהבהיר אם התקיים הליך תחרותי בין בנקים. חוות דעת של היועץ המשפטי בנוגע לסמכות המליאה, לצורך בקבלת אישור משרד הפנים ולתקינות הליך הזימון והפצת החומר".

 

השאם מציב גם שורה של שאלות מהותיות: האם ההלוואה מיועדת בפועל לכיסוי גירעון שוטף או לשחרור תזרים?, כיצד יובטח שכספי ההלוואה ינוהלו בחשבון נפרד ולא ישמשו למימון הפעילות השוטפת?, אילו צעדים ננקטו כדי למנוע פתיחת תב"רים והתחייבויות ללא מקור מימון מאושר?.

 

השאם מבקש לדחות את הדיון ולהעביר לחברי המועצה את מלוא החומר לפחות עשרה ימים לפני המועד החדש שייקבע.

 

לצד ההחלטה על ההלוואה, השאם מבקש להעלות להצבעה שורה של צעדים משלימים, ציון מפורש של התב"רים שייסגרו והסכום שיוקצה לכל אחד מהם, איסור על פתיחת תב"ר או יצירת התחייבות ללא מקור מימון מאושר וחתום, דיווח רבעוני למליאה על מצב התב"רים, ניהול כספי ההלוואה וקרנות הפיתוח בחשבונות בנק נפרדים, והעברת נסיבות היווצרות הגירעונות לבדיקת מבקר המועצה, עם דיווח לוועדת הביקורת בתוך 90 יום.

 

דרישתו של השאם מציבה במרכז הדיון את השאלה כיצד תשמש ההלוואה, אילו התחייבויות היא אמורה לכסות ומה יהיו השלכותיה על מצבה הכספי של המועצה?.