מצפים לבשורה מכיוון כנסת ישראל

 

מעתה, עם פתיחת מושב הקיץ, הכנסת תעסוק בנושא עד לאישור התקציב ותרד לסעיפי תקציב משרד החינוך, שלא התעדכן בשנים האחרונות, אולם בקרב כפרי הנוער ישנה ציפייה ודריכות גדולה שכעת יתוקן העוול והפער התקציבי הגדול יושלם.

 

 

 

מחר (1.5, שני) יתקיים דיון מיוחד בוועדת החינוך לגבי סוגיית תקצוב כפרי הנוער בישראל ויומיים לאחר מכן תתכנס הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים בתקציב המדינה, אשר תבחן את האופן שבו הממשלה מתקצבת את הצעירים בישראל – בדגש על אוכלוסיות חלשות, מיעוטים וכדומה, כאשר בנקודה זו הדיון יגיע לסוגיית כפרי הנוער שמשמשים בית עבור עולים, בני עולים, פליטי מלחמה ונוער בסיכון.

 

 

 

 

בשבועות האחרונים מנהלי 46 כפרי הנוער והפנימיות בישראל ספגו עוד מכה תקציבית קשה. בעודם מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה גם כך, נוכח פער תקציבי מתמשך מזה שנים רבות של 56 מיליון שקלים מדי שנה, משרד החינוך הודיע לכפרי הנוער ולפנימיות כי "מגבלת התקנה" תתעדכן ל-68.7% - הודעה שהתקבלה בצורה קשה מאוד בכפרי הנוער ובפנימיות.

 

 

 

 

בפועל, משרד החינוך בישר לכפרי הנוער כי יצטרכו להשלים בעצמם 35% מהתקציב הריאלי לו הם זקוקים כדי להתקיים בכבוד, וזאת בשל העובדה כי עלייה של 1.7% בתקציב "תקנת המודרכות" היא למעשה קיצוץ של 3.3% בגלל עליית המדדים השנה (ב-5%). מדובר בהתעלמות מוחלטת מהעליות החדות במדדים וביוקר המחייה באופן כללי, על אף הפניות הרבות לבעלי התפקידים וחברי הכנסת הרלוונטיים בשנה האחרונה, והבטחות מפורשות שניתנו לכפרים.

 

 

 

 

בעוד תקציבי הכפרים לא מוצמדים למדדים ואין שיפוי מצד המדינה על עליות המחירים, מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת ינואר ב-5% ובתחום המזון ב-10% - מנהלי כפרי הנוער ציפו שעד הגשת תקציב המדינה הבא, בתקווה לפתרון קבע יציב ומשמעותי, משרד החינוך יעלה את אחוזי התקצוב ("מגבלת התקנה") באותם 5% לכל הפחות, אך משלא עשה זאת (העלה ב-1.7% בלבד) בכפרים נחלו אכזבה קשה.

 

 

 

 

למעשה, זה כבר שנים רבות שמנהלי כפרי הנוער מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי מתקבלת על דעת, כאשר המדינה (משרד החינוך) מחסירה מהם למעלה מ-56 מיליון שקלים מדי שנה (יותר ממיליון שקלים וחצי לכל כפר), בזמן שגל ההתייקרויות גואה ומגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות הרבות שיש לכל אחד מ-46 מנהלי הכפרים ברחבי הארץ, מתוכם 14 כפרי נוער דתיים. ועתה, בעיצומה של שנת הלימודים, הפער רק הולך וגדל.

 

 

 

 

מעבר לתת התקצוב מצד משרד החינוך, חוסר השיפוי על עליות המדדים, גל ההתייקרויות והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים – רק מרחיבים את הפער התקציבי. המלחמה באוקראינה הביאה בנוסף להתייקרויות חריגות בתחומי האנרגיה והמזון, בעיקר למשק החי בחקלאות, וגם על כך אין שום שיפוי. במקביל, נחתמו במשק הסכמי עדכון שכר לשומרים ולעובדים סוציאליים, כאשר הכפרים מחויבים לשלם 15% תוספת גם כן ללא שיפוי.

 

 

 

 

למעשה, מגבלת "תקנת המודרכות" עמדה על כ-67%, לאחר שירדה באופן דרסטי בעשור האחרון מ-81%, ובאה לידי ביטוי בפער שנתי נגרר של למעלה מ-56 מלש"ח. כעת, האחוז אמנם עלה במעט, ל-68.7%, אבל ביחס לעליות המדדים ויוקר המחייה – לא מדובר בעלייה אלא בקיצוץ. כך, המגבלה של "תקנת המודרכות" – שנוצרה כדי להשלים חסר תקציבי – יוצרת גרעון נוסף בתקציב הכפרים ולא משפה אותם כהוא זה.

 

 

 

 

לפי נתוני BDO, מדובר בפער מצטבר של 366 מלש"ח בעשור האחרון. תקציב כפרי הנוער  באופן ריאלי הלך ונשחק, בעוד שיוקר המחייה בישראל עלה משמעותית (מחירי המזון כולל פירות וירקות עלו בכ-7.8% ועוד), השכר הממוצע במשק עלה בכ-7% וכן פרמטרים נוספים – רק הגדילו את הפער.

 

 

 

 

בחודשים האחרונים, יצא "הפורום הציבורי" - כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל בשותפות עם תא מנהלי כפרי הנוער ועם איגוד הבעלויות של כפרי הנוער – בפנייה לחברי הממשלה ה-37 של מדינת ישראל, בעזרת מספר מהלכים משולבים, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את המודעות לחשיבות תרומתם של כפרי הנוער לחברה הישראלית, ואת תת-התקצוב מצד המדינה.

 

 

 

רקע מאבק כפרי הנוער

 

 

 

במדינת ישראל מוגדרים כ-400,000 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון, חלקם חיים בקהילה וחלקם שוהים במסגרות חוץ ביתיות (כפרי נוער, פנימיות רווחה ואומנה). תחת מינהל החינוך ההתיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער של משרד החינוך, מתחנכים כ-23,500 ילדים ובני נוער, מתוכם כ-12,000 שוהים ב-46 כפרי נוער 'מודרכים'. 85% מהילדים ובני הנוער בפנימיות – באחריות משרד החינוך.

 

 

 

 

כפרי הנוער והפנימיות בישראל פועלים, מזה שנים רבות, בתת-תקצוב: שחיקה בתשלומי המדינה, עלייה משמעותית ביוקר המחייה שלא מקבלת התייחסות תקציבית ובמילים אחרות – תקצוב לא ריאלי עבור המוסדות שנחשבים כבית שני, ואף ראשון, ללמעלה מ-12 אלף נערים ונערות ברחבי הארץ, קרש קפיצה לחיים שאחרי עבור עולים, בני עולים ונוער בסיכון, ואף מקלט עבור פליטים בעתות מלחמה, כפי שקרה לאחרונה עם בני נוער אוקראינים.

 

 

 

 

במסגרת תוכנית "קליטת הצלה" שיזם המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, נקלטו בכפרי הנוער בחינוך הפנימייתי כ-350 תלמידים (ז'-יב') שנמלטו מאזורי הקרבות באוקראינה. רובם הגיעו ללא הורים, כך שהכפרים מהווים עבורם לא רק מסגרת חינוך אלא בית חם ראשון ויחיד בארץ.

 

 

 

 

מזה שנים כפרי הנוער פועלים בתת-תקצוב, דבר המוביל אותם לכדי פגיעה בטיב השירותים הניתנים לאלפי בני הנוער השוהים במסגרתם. ייעודם של כפרי הנוער מתבטא במסוגלותם לספק לבני נוער במצבי סיכון את המסגרת החינוכית המיטבית, המהווה משענת ועוגן בחייהם הסוערים, בבחינת אי של יציבות ומתן הזדמנות אמיתית להשתלבותם בחברה הישראלית.

 

 

 

 

"תקנת המודרכות", שנחקקה בשנת 1993 ואמורה הייתה להביא עימה את ההשלמה התקציבית החסרה לכפרי הנוער, הלכה ונשחקה בעשורים החולפים באמצעות מגבלת תקנה. בעשור האחרון (על פי דו"ח שהוכן עבור מטה מאבק כפרי הנוער מטעם משרד BDO) נשחקה התקנה בלמעלה מ-10%.