בישראל לא ערוכים להזדקנות האוכלוסייה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח מדאיג, על היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה, לפיו למרות שהממשלה הגדירה את הזדקנות האוכלוסייה כאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של ישראל, מערכת הבריאות עדיין אינה ערוכה להתמודד עם השינוי הדמוגרפי המואץ.

 

הדוח בחן את ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה, מערך הביטוח הסיעודי בישראל, היערכות מערכת הבריאות בישראל להזדקנות האוכלוסייה, השמירה על רווחת האוכלוסייה המזדקנת.   

 

לפי הדו"ח, לא גובשה תוכנית לאומית רב-שנתית להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, התיאום בנושא בין משרדי הממשלה לקוי ומערכות הבריאות, הרווחה והסיעוד אינן ערוכות להתמודד עם הגידול הצפוי במספר האזרחים הוותיקים.

 

מבקר המדינה: "ישראל ניצבת בפני אחד האתגרים החברתיים־כלכליים הגדולים של העשורים הקרובים, הזדקנות האוכלוסייה, אך אינה נערכת אליו כראוי. מספר בני ה־65 ומעלה בישראל צפוי לעלות מ־1.3 מיליון כיום לכ־2 מיליון עד 2050, אך גופי הממשל טרם גיבשו מענה מערכתי, מתואם וארוך טווח".

 

אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע להשפעת רפורמת הסיעוד משנת 2018. ההוצאה השנתית של הביטוח הלאומי על סיעוד זינקה מ־7 מיליארד שקלים לפני הרפורמה ל־21 מיליארד שקלים ב־2025. לפי הדוח, שנת איפוס הקרן הוקדמה בלמעלה משש שנים ל־2035, ובשנה זו הביטוח הלאומי יעמוד בגירעון תזרימי ולא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו ללא מימון נוסף.

 

הדו"ח גם מצביע על עלייה דרמטית במספר מקבלי גמלת הסיעוד בישראל. מספר הזכאים זינק ביותר מפי שניים בתוך שבע שנים, מכ-180 אלף ב-2018 לכ-392 אלף בשנת 2025. כיום, כ-30% מבני גיל הפרישה מוגדרים סיעודיים ומקבלים גמלה, יותר מפי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD.

 

המבקר מצא כי בניגוד להחלטות הממשלה, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות אפילו דיון אחד בנושא יציבותו לטווח ארוך של הביטוח הלאומי.

 

ליקויים במנגנוני הפיקוח על כספי הסיעוד, כ-70 אלף סיעודיים מקבלים את מלוא גמלת הסיעוד בכסף מזומן, ועוד כ-233 אלף מקבלים גמלה משולבת (שבה התשלום מגולם בזכאות לשירותי סיעוד). החוק מחייב ביקור שנתי בביתו של כל מקבל גמלה כספית, אולם בשנת 2025 ביקר הביטוח הלאומי רק אצל 39% ממקבלי הגמלה המלאה בכסף ורק אצל 11% ממקבלי הגמלה המשולבת.

 

המבקר: "מצאנו כי בפועל במדינת ישראל אין היום מדיניות, ממשלתית מוסדרת להכנת אזרחים לפרישה, ושיעור האזרחים הוותיקים המועסקים לאחר גיל פרישה נמוך ולא יאפשר את השגת היעדים שקבעה הממשלה".
 

 

מחסור חמור בתשתיות בריאות לגיל השלישי, הדוח מצביע על ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי בין 2020 ל־2023, ועל קיפאון במספר הרופאים הגריאטריים. במקביל, שיעור ההשתתפות של אזרחים ותיקים בשוק העבודה נמוך ואינו צפוי לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2030. "בפועל אין בישראל מדיניות ממשלתית מוסדרת להכנת אזרחים לפרישה".

 

היעדר תיאום בין משרדי הממשלה: אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא היעדר גורם מתכלל לנושא הזדקנות האוכלוסייה. למרות שמפת המדדים הלאומית אושרה בהחלטת ממשלה, לא נקבע מי אחראי על כל מדד, מה שמוביל לכפילויות, פערים וחוסר עקביות. 70% מהגופים העוסקים בתחום מדווחים על שיתוף פעולה בינוני ואף פחות מכך, ו־90% סבורים שהעברת מידע בין הגופים אינה מספקת. המועצה הציבורית לענייני גמלאים אינה מתפקדת מאז 2021, וכתבי המינוי לחבריה פקעו ב־2023.

המבקר קורא לממשלה לגבש תוכנית לאומית רב שנתית, שתכלול, גורם מתכלל בעל סמכות ברורה, יעדים מדידים לכל תחום, תקציב אחוד בין־משרדי, מנגנוני תיאום ושיתוף מידע, מעקב שוטף אחר יישום התוכנית.

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על הקבינט החברתי-כלכלי לקיים דיון אחת לשנה בנוגע למאזן המוסד ולדין וחשבון האקטוארי השנתי בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2015. נוכח המלצות ה-OECD לשנות את מדיניות הערכת התלות באמצעות מסמכים ולהחיל כנורמה בדיקות תלות פרונטליות, על בט"ל לשקול את מועילות ויעילות השיטה שבה הוא נוהג כיום. זאת תוך בחינת הצורך לשנותה, בין היתר לנוכח הממצאים של דוח זה. מומלץ כי הבחינה תתבצע תוך שקילת רמת הדיוק של הערכות התלות, מידת ההיערכות מבחינת כוח האדם הדרוש ומשכי זמן הטיפול בתביעות. עוד מומלץ לשקול לבצע הערכות תלות על סמך מסמכים רפואיים רק בחלק מהמקרים, כדוגמת מקרים מסוימים של תביעות חוזרות, או במקרים מובהקים של תביעות ברמות סיעוד גבוהות.