במקום למגר את הפשיעה בחברה הערבית מקצצים תקציבים

פעילות הממשלה למיגור האלימות בקרב צעירים בחברה הערבית. יו"ר הוועדה, נעמה לזימי (העבודה) ציינה כי בימים אלו קוצצו שוב ושוב התקציבים עבור החברה הערבית, הן בתוכניות המניעה החינוכיות והתרבותיות והן המשטרתיות. זאת, למרות התנגדות משרדי ראש הממשלה וביטחון לאומי.

"ניתן למגר את תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, ולחזק את החיבור וההשתלבות בחברה הישראלית, שתביא לפריון ולשגשוג – זאת במקום מציאות מדממת, בה חיי-אדם הפכו זולים. יש עדויות מתוך המשטרה שהשר שמח כשיש נרצחים".

לזימי מתחה ביקורת, על כך שהמשטרה לא מסרה נתונים למרכז המידע והמחקר של הכנסת, כפי שהתבקשה, ועל כך שהמשרד לשוויון חברתי לא משתתף בישיבות הוועדה, הדנה באוכלוסיות שבתחומה. "זוהי בושה וחרפה – ואין פלא שהמציאות כך מדממת, כאשר שהמשרד האחראי מבזה את הכנסת לאורך זמן".
 

למא יאסין, מנהלת קהילות בטוחות בקרן יוזמות אברהם, ציינה את המצב בו חודשים ארוכים אחרי מעשי רצח בחברה, לא מתבצעים חקירה, מעצר, ואין תקשורת עם משפחת הקורבן. לפי אעידה תומא-סולימן (חד"ש) במשטרה אין רצון אמיתי לבצע מיגור של הפשיעה, אלא משתמשים בה כדי לדכא את החברה, ולא ניסיון כן ואמיתי למנוע מצעירים להידרדר לפשיעה.
 

נדאל מסאלחה, מכפר קרע, הזהיר כי מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית נרצחו כאלף איש בחברה הערבית, ורק בכ-10% מהמקרים נעצרו חשודים – שחלקם שוחררו לאחר מכן. "אנחנו מחפשים פיתרון, אך המשטרה איננה מתייעצת עם מומחי מהחברה כדי למגר את הפשיעה והאלימות". עו"ד גאלב סלאמנה, הוסיף כי "האלימות היא תוצאה של הפקרת הממשלה, הבוחרת להפקיר אותנו לגורלנו, במערכות החינוך הפורמלי ובלתי-פורמלי, בתוכניות לצעירים ובתקציבים".

 
סומיא באשיר, רכזת החברה הערבית ב"עוגן לעתיד", הגדירה את הקיצוץ בתקצוב תוכניות המניעה כ"הפקרה", וקראה לוועדה לפקח על יישום התוכניות הקיימות ולהבטיח שותפות אמיתית של החברה היהודית במיגור הפשיעה בחברה הערבית.

חליל סבח, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, זעק כי "רחובותינו הפכו לשדות קרב, ובני הנוער לומדים מגיל 13 לאיים בנשק קר על חבריהם, מטילים טרור, בוחרים לנהל ארגון פשע כדי להרוויח כסף קל. חלק מהנשק המוחזק ע"י הצעירים נועד רק להגן על עצמם מחבריהם שבארגוני הפשיעה". הוא קרא להחמיר את הענישה על החזקת נשק.

 
שרית נשיא, ראש אגף פיתוח ומידע במשרד לביטחון לאומי, השיבה כי נוצלו כמעט במלואם התקציבים שיועדו בעבר למיגור הפשיעה, וגם בתוכניות המניעה וחיזוק החוסן הקהילתי, וכך יהיה גם בתקציבים הבאים. הקיצוץ בתקציב הרשות לביטחון קהילתי – היה רוחבי וכלל את כל הרשויות המקומיות. אנחנו מתחייבים לנצל כל תקציבים שיגיעו אלינו.

 
לדברי לירון חורב, נציגת אגף המודיעין במשטרה, פועלות מספר תוכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית, הן ביחידות מיוחדות, מפקדות משימתיות ומבצעים ממוקדים, המתבצעים באופן קבוע. בשנה החולפת בלבד נתפסו כ1,000 אקדחים וכ-400 הרובים, וכ-111 חוליות נעצרו בדרכן לבצע רצח, וחלה ירידה של כ-7% במעשי הרצח.

 
לפי מסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לפי נתוני האכיפה של המשטרה, בקרב הצעירים שגילם 34-18 יש ייצוג יתר ללא-יהודים, כאשר בשנים 2024-2023 כ-65% ממעצרי הצעירים היו של לא-יהודים, ובשנת 2023 46% מהתיקים הגלויים (כלומר תיקים שבהם נרשם חשוד) נפתחו לצעירים לא-יהודים. שיעור גבוה של לא-יהודים נרשם בתיקי עבירות רכוש (50%), בתיקי פשיעה חקלאית (90%) ובתיקי אלימות ואיומים (43%). כמו כן, ב-50% מתיקי החשיפה (תיקים שנפתחים בעקבות פעילות יזומה של המשטרה) החשודים היו לא-יהודים.