חוק פסולת הבניין שיחזק את הפיקוח והאכיפה ברשויות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הטיפול בפסולת בניין שהניחה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. את ההצעה קידם בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד האוצר.

 

החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה וחצי מיום אישורו, והוא נדבך מרכזי במהלך רחב שמוביל המשרד במסגרת הצוות הבין משרדי לאסדרת משק הפסולת בישראל. החוק מסדיר בפעם הראשונה באופן מקיף את שרשרת הטיפול בפסולת בניין. המטרה – לצמצם השפעות על הסביבה והבריאות, להגביר את הפיקוח והאכיפה, להפחית השלכת פסולת פיראטית ולהגדיל את שיעורי המִחזור והשבת המשאבים.

 

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "העברת החוק היום מהווה בשורה אדירה לעולמות הסביבה ומהפכה של ממש באסדרת משק הפסולת – מפסולת למשאב, זוהי מדיניות שהובלנו המבוססת על צמצום הטמנה, הגדלת המִחזור ומַעבר לכלכלה מעגלית. פסולת בניין היא אחד ממקורות הפסולת הגדולים בישראל, וכאשר אינה מטופלת כראוי היא גורמת למפגעים סביבתיים, לפגיעה בשטחים פתוחים ולהוצאות כבדות על הציבור. החוק שאושר היום מהווה בשורה של ממש לכל אזרח בישראל, החוק צפוי לצמצם מאוד השלכות פסולת בשטחים הפתוחים ואת המפגעים הנובעים מהן ובראשן שרֵפות פסולת. החוק יבטיח טיפול סביבתי מתקדם בפסולת הבניין לטובת בריאות הציבור, הסביבה והדורות הבאים. ברצוני להודות לוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח״כ יצחק קרויזר על העבודה המאומצת להבאת החוק לקו הסיום״.

 

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה רמי רוזן: "אישור החוק הוא אבן דרך משמעותית באסטרטגיית הפסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה. לראשונה מוסדרת כלל שרשרת הטיפול בפסולת הבניין באמצעות מעטפת רגולטורית אחת, המשלבת רישוי, תיעוד דיגיטלי, בקרה רציפה, מנגנוני תשלום מפוקחים והרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה הן של המשרד להגנת הסביבה הן של הרשויות המקומיות. שילוב כלים זה צפוי לצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הבלתי חוקיות, להעלות את שיעור המִחזור ולבסס משק פסולת מתקדם, יעיל ושקוף יותר".

 

סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי וקהילה במשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי: "החוק מעניק לראשונה מסגרת אסדרתית מקיפה לניהול פסולת בניין בישראל, החל ממקור היווצרותה ועד לטיפול הסופי בה. הוא יאפשר שיפור משמעותי ביכולת המעקב, הפיקוח והאכיפה, יסייע לרשויות המקומיות להתמודד עם השלכות הפסולת הבלתי חוקיות ויתרום להגדלת שיעורי המִחזור ולפיתוח שוק מתקדם של חומרי בנייה ממוחזרים".

 

במדינת ישראל מיוצרות כ-7.5 מיליון טונות של פסולת בניין בשנה. פסולת בניין נוצרת משאריות של חומרים המשמשים בבנייה חדשה, בשיפוץ של מבנים קיימים ובפיתוח תשתיות או כתוצאה של הריסת מבנים ותשתיות. פסולת זו מורכבת מחומרים שונים כגון בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבֵנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית ולוחות בידוד. חומרים אלו ברובם אינרטיים, כלומר, חומרים שאינם מגיבים לתהליכים כימיים, אך מקצתם מכילים חומרים מסוכנים, רעילים ודליקים.

 

פסולת בניין מיוצרת באלפי אתרי בנייה, במבנים, בדירות ועל ידי מספר רב של קבלנים, שיפוצניקים ובעלי מלאכה. פסולת זו נאצרת בכלי אצירה ייעודיים ומשונעת על ידי אלפי מובילים לאתרי טיפול והטמנה ברחבי הארץ. מבנה מבוזר זה של השוק – שבו יש מספר רב של שחקנים המייצרים פסולת, מספר רב של מובילים המשמשים גם מתווכים בין יצרן הפסולת למִתקני הטיפול – בד בבד עם היעדר אסדרה כוללת לתחום יצר לאורך השנים בעיה של ממש של השלכת פסולת שלא כחוק בשטחים פתוחים וקושי לבקר עבירות אלו, לפקח עליהן ולאכוף אותן. היקף השלכות הפסולת המוערכת נע בחמש שנים האחרונות בין 1.1-0.5 מיליון טונות בשנה, שהם בין 7%-15% מהיקף הפסולת הנוצרת. הפסולת המושלכת יוצרת מפגעי סביבה ונוף ניכרים, יש בה סיכון לזיהום קרקע ומֵי תהום ולזיהום אוויר, בעיקר כתוצאה משרֵפות, כמו גם למשיכת מזיקים. עוד היא מייצרת נזק כלכלי למדינה ולגורמים ציבוריים בשל הצורך לפנותהּ.

 

לפסולת בניין פוטנציאל מִחזור גבוה מאוד. ממוצע מִחזור פסולת זו בעשור האחרון עמד על כ־70% מכלל הפסולת שנקלטה באתרים המוסדרים ובשנים האחרונות אפשר לראות אף עלייה לכיוון ה־90%. עם זאת, כדי להביא להשבחת התוצרים ולהעלאת השימוש בהם יש להביא להפרדה של ממש של פסולת במקור.

 

החוק שאושר היום קובע בפעם הראשונה מסגרת כוללת לניהול פסולת בניין ועודפי עפר לאורך כל שרשרת הטיפול, החל ממקור היווצרותה באתרי הבנייה, דרך איסופה, הובלתה ותיעודה ועד להעברתה לאתרים מורשים לטיפול ולמִחזור.

 

• במסגרת החוק כלל העוסקים בתחום פסולת הבניין יידרשו לרישיון ולרישום במרשם. יצרן פסולת (קבלן או משפץ) לא יוכל להעביר פסולת אלא לגורמים הרשומים במרשם.
• העברת תשלום לעוסקים תיעשה אך ורק באמצעות מסלקה ממשלתית, והתשלום יועבר רק לאחר קליטת הפסולת באתר מוסדר.
• כלי אצירה וכלי רכב להובלת פסולת בניין ינוטרו ויבוקרו ברציפות באמצעים דיגיטליים.
• הרשות המקומית תספק בפעם הראשונה שירות לאיסוף ולפינוי של פסולת בניין מיצרנים קטנים, בתמורה לתשלום.
• ייקבעו הוראות להפרדה במקור של פסולת בניין והוראות להריסה מקיימת של מבנים לצורך הגדלת והשבחה של המִחזור.
• יורחבו מנגנוני הפיקוח והאכיפה הן של המשרד להגנת הסביבה הן של הרשויות המקומיות וגופי האכיפה הנוספים.

 

על ידי כך צפוי החוק לתרום להגדלת שיעורי המִחזור של פסולת בניין, להגברת השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים, להפחתת התלות בהטמנה ולצמצום כרייה של חומרי גלם חדשים, על פי עקרונות הכלכלה המעגלית ואסטרטגיית הפסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה.

 

נוסף על כך, יאפשר החוק קבלת תמונת מצב טובה יותר על היקפי פסולת הבניין בישראל, ישפר את יכולת קבלת ההחלטות של המדינה והרשויות המקומיות ויתרום לצמצום מפגעי הפסולת במרחב הציבורי.

 

אישור החוק הוא נדבך מרכזי במהלך הרחב שמוביל המשרד להגנת הסביבה לאסדרת משק הפסולת בישראל, הכולל קידום הפחתת הטמנה, הרחבת המִחזור, חיזוק אחריות היצרן ופיתוח תשתיות טיפול מתקדמות. המשרד ימשיך לפעול – בשיתוף משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמי המקצוע – לקידום משק פסולת מתקדם, יעיל ובר־קיימה, שיגן על בריאות הציבור, ישמור על משאבי הטבע ויחזק את הכלכלה המעגלית בישראל.