חרב צלבנית מהמאה ה-12 התגלתה בקרקעית הים בחוף דור

חרב עתיקה ומרשימה מהתקופה הצלבנית התגלתה במקרה על קרקעית הים באזור חוף דור. החרב, המתוארכת למאה ה-12 לספירה ומשויכת לתקופה הצלבנית, הועברה לטיפול רשות העתיקות ולידי החוקרים מהמחלקה לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה שהחליטו להעביר את החרב לבדיקת CT בבית החולים מדיקה אלישע כדי לגלות מה היה גורלה.

מי שגילה את החרב, לגמרי במקרה, הוא שלומי קצין, סטודנט במחלקה לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ששחה באזור והבחין בקבוצת צוללים עם גלאי מתכות, דבר שהעלה אצלו חשד שמדובר למעשה בגנבי עתיקות. שלומי הצליח להבריח אותם מהאזור ולאחר מכן, במהלך השחייה, הוא קלט את החרב הבולטת על הקרקעית והחליט לפעול במהירות. שלומי עדכן את פרופ’ דבי צויקל, מהמחלקה לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה והיא פנתה לרשות העתיקות, שנתנה אישור מיוחד להוצאת החרב מהמים כדי לשמרה ולמנוע נזק.

החרב, שאורכה מטר אחד, הובאה למעבדת השימור במכון ללימודי ים ע”ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה, ובהמשך לבית החולים מדיקה אלישע בחיפה, שם נערכה לחרב בדיקת CT מתקדמת. הבדיקה אפשרה לחוקרים ללמוד פרטים נוספים על הממצא מבלי לפגוע בו, ולבחון את מצב המתכת בתוך שכבת התלכיד הימי שהצטברה עליה לאורך מאות שנים.

מצילום ה-CT למדו החוקרים כי מדובר בחרב המיועדת להחזקה ביד אחת שהייתה שייכת ככל הנראה ללוחם צלבני. היא לא יוצרה בארץ ישראל אלא הובאה עם הצלבנים מאירופה. בצילומים נראה שבר בלהב החרב, ורק חלק קטן מאוד מהברזל המקורי שרד את תלאות הזמן והים. לדברי ד”ר שרה לנטוס מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה "מאז המצאתן, חרבות היו מן הכלים החשובים ביותר בתולדות האנושות. בימי הביניים הפכה החרב לסמלם של האבירים והאבירות, וכן לסמל של האמונה הנוצרית. היא הייתה גם מן הנשקים הנפוצים ביותר שבהם השתמשו אבירי הצלבנים, וחייהם היו תלויים בהן. החרבות היו חפצים יקרים, ולכן טופלו ונשמרו בקפידה. מציאה וחקר של חפץ כה סמלי ואישי הם נדירים, ומעשירים את ידיעותינו על התרבות החומרית של התקופה הצלבנית. נוסף על כך, הם מעניקים לנו הזדמנות ייחודית ללמוד על חייהם של האבירים הפרנקים בארץ הקודש".

פרופ’ דבי צויקל, מהמחלקה לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, אמרה: "זהו ממצא נדיר ביותר שמאיר אור על הנוכחות הצלבנית בחופי הארץ. בארץ ישראל ידועות עד כה רק קומץ חרבות דומות מהתקופה הצלבנית, והגילוי הזה תורם רבות להבנתנו את השימוש במעגנים ימיים ואת חיי הלוחמים בתקופה זו".

ד"ר אייל ברקוביץ’, מנהל הרפואי של מדיקה דיאגנוסטיקס, החוג למדעי הדימות, בית הספר לרפואה ע”ש הרטה ושמואל (פול) עמיר באוניברסיטת חיפה: "הטכנולוגיה אפשרה לנו להציץ מבעד לשכבות הזמן והאבן. באמצעות ה-CT, הצלחנו לראות את מה שהעין האנושית לא יכולה, את המבנה הפנימי של החרב ואת מצבה הפיזי המדויק, וכל זאת בבדיקה לא פולשנית ששמרה על שלמות הממצא הנדיר למען הדורות הבאים".

זיו ביטון, מנכ”ל בית החולים מדיקה אלישע: "צוות הדימות המקצועי של בי”ח מדיקה אלישע שמח לקחת חלק בפרויקט היסטורי ומרגש, מנהרת הזמן אל העבר, בדמותה של חרב צלבנית אשר התגלתה לאחרונה ונסרקה במכון הדימות שלנו, כדי לזהות את גילה, מקורה והרכב החומרים ממנה היא עשויה. החרב נסרקה במכשיר הסיטי המתקדם שיש בבי”ח אלישע, והבדיקה אכן אוששה שמדובר בחרב צלבנית שגילה מוערך במאה ה-12 לספירה. כאשר העבר פוגש את העתיד, והאירוע מתרחש בין כתלי ביה”ח שלנו. ועם פנים אל ההוו, צוות הדימות של ביה”ח עומד לרשות תושבי הצפון, למתן שירותי אבחון דימות מהמתקדמים והטובים בארץ, ובזמינות מיידית".