יוקם מאגר אשראי לעסקים

בתום שורה של דיונים מרתוניים אישרהועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, לקריאה שנייה ושלישית את פרק י"ח שפוצל מחוק התכנית הכלכלית ל-2026 (חוק ההסדרים), ועוסק בתיקונים לחוק נתוני אשראי. התיקונים נועדו לטפל בשני תחומים מרכזיים, האחד הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, והשני הוא תיקונים שנועדו לשפר את יעילות מאגר נתוני האשראי לאנשים הפרטיים.

 

היו"ר ביטן אמר כי מדובר בתיקון מורכב מאוד, שאושר לטובת האזרחים והעסקים בישראל. "אני שמח שסיימנו את העבודה מהר ככל האפשר", אמר. הוא אף שיבח את נציגי בנק ישראל ומשרדי האוצר והמשפטים, ואמר כי נעשתה עבודה רצינית ומרשימה על הצעת החוק, בשיתוף פעולה ראוי לציון של המשרדים.

 

לאחר ההצבעה אמר הממונה על מאגר נתוני אשראי, אייל חדד, כי מדובר ביום מרגש מאוד. "זה יום היסטורי למשק הישראלי ולתחרות הפיננסית. כל הגורמים נרתמו למטרה הלאומית ועשינו את הבלתי אפשרי תוך זמן קצר", אמר חדד. הוא הודה למשרד האוצר, לנציגי הממשלה ולעמיתיו בבנק ישראל, וציין:  "בנק ישראל משקיע משאבים אדירים כדי שהחוק שאושר יתורגם בהקדם האפשרי לחיסכון של מיליארדי שקלים לעסקים הקטנים והבינוניים".

 

בדיונים הקודמים הציגה נציגת משרד האוצר, טל ישראלי, נתונים על מצב העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים את קטר הצמיחה של המשק. לדבריה, העסקים הללו תורמים 55% מהתוצר ומעסיקים 59% מהעובדים, אך מקבלים רק 27% מהאשראי העסקי. 83% מהם "שבויים" של בנק הבית שלהם בגלל מונופול המידע. "הקמת המאגר תשבור את המונופול הזה, תביא לחיסכון של כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה בשנה לעסקים, ותוריד את הריביות בדומה למה שראינו במאגר הפרט ותוזיל את יוקר המחייה".

 

הממונה על מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל, אייל חדד, ציין כי התיקונים מגיעים לאחר 7 שנות ניסיון בהפעלת המאגר למשקי הבית. "אנו מביאים בשורה אדירה. המערכת הקיימת כבר חסכה מאות מיליוני שקלים לאזרחים. כעת, אנו מסירים את חסם המידע עבור חברות חוץ-בנקאיות שסבלו מנחיתות מול הבנקים. זה יאפשר לעסקים לקבל הצעות תחרותיות יותר", אמר.

 

במהלך הדיונים עלו סוגיות נוספות מצד נציגי הארגונים והחברות. יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, אמר כי התיקון הזה היה תקוע בממשלה במשך 3 שנים, ואי אפשר לחכות עוד שנתיים ליישום. לדבריו, בנק ישראל חייב להתחייב ליישום בלוח זמנים קצר יותר של חצי שנה עד 8 חודשים. על רקע זה הודיע היו"ר ביטן כי סיכם עם נגיד בנק ישראל על תקופת היערכות של שנתיים וחצי, אותה יוכל הנגיד להאריך ב-6 חודשים נוספים, בצו באישור ועדת הכלכלה. בנוסף לכך, הנגיד ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, על התקדמות התהתליך עד להקמת המאגר.

 

בנוסף לכך, בדיונים הקודמים העלו עו"ד בקי קשת ומנכ"ל נקודת מפנה רן מלמד, טענות על כך שהמאגר פוגע באוכלוסיות מוחלשות ולא ניתן מענה מספק למודרי אשראי. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן התייחסות מיוחדת לנושא זמן ההתאוששות מהכתם השלילי.

 

היו"ר ביטן ביקש לדעת כמה זמן לוקח לתקן למשל "כתם" של צ'ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה. הממונה על נתוני אשראי בבנק ישראל, אייל חדד, הסביר כי למרות הכתם ישנה התאוששות בדירוג תוך זמן קצר, אך לפי התקנות המידע נשמר כיום במערכת למשך 3 שנים. בתגובה לכך דרשו היו"ר ביטן וח"כ רון כץ לתקן זאת, כך שהמידע ישמר לשנה אחת בלבד. "ברגע שמישהו נדחה על ידי המערכת הבנקאית הרגילה, הוא הולך לשוק האפור ומשלם ריביות רצחניות של 3% ו-4% בחודש. אני רוצה למנוע את זה ולתת לאנשים אפשרות להשתקם מהר", אמר היו"ר ביטן. בעקבות זאת אושר תיקון לפיו המידע השלילי בחיווי אשראי יימחק לאחר שנה, אך בדוח האשראי המלא עדיין יישמר ל-3 שנים.

 

בנוסף עלתה גם דרישת איגוד חברות הביטוח להחריג מהמאגר את עסקאות שבהן ניתן אשראי בעשרות או מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים. היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח, עו"ד ירון אליאס, טען כי "לקוח שלוקח אשראי של חצי מיליארד שקל לא רוצה להיות במאגר מטעמי סודיות, ונותני האשראי ממילא עושים בדיקות נאותות של שבועות. המאגר לא רלוונטי לגדולים ולא נועד עבורם". מנגד, רכזת פיננסים באגף התקציבים באוצר, טל ישראלי, התנגדה להחרגה: "כדי לבנות מודל אשראי יציב ושלם, המאגר חייב לכלול את שקלול הנתונים של כלל העסקים במשק – קטנים וגדולים כאחד". היו"ר ביטן דחה את עמדת חברות הביטוח ואמר, כי "אם הלווים הקטנים והעסקים הקטנים חשופים במאגר, אז גם הגדולים יכולים".

 

מנכ"ל נקודת מפנה מלמד ועו"ד קשת העלו גם את סוגיית הקרן למודרי אשראי. מלמד הזכיר כי היה ממובילי המהלך, שהושג כהתחייבות שנתן בזמנו שר האוצר דאז משה כחלון ליו"ר ועדת הכלכלה דאז איתן כבל, להקים קרן בסך 50 מיליון שקלים. השניים ביקשו לשפר את הפעילות בתחום ואף להכפיל את סכום הקרן. נציגת האוצר, טל ישראלי, ציינה כי התוכנית מציגה תוצאות מאוד טובות ויכולת החזר טובה של האוכלוסייה, והאוצר בוחן כעת את הרחבת הליווי על בסיס הנתונים שנאספים.

 

היו"ר ביטן דרש בדיון הקודם מהאוצר התחייבות לדאוג שכספי הלקוחות שמוחזקים יוחזרו ישירות לקרן, כך שיתמכו בהמשך פעילותה, וכן להצמיד את כספי הקרן למדד. בדיון היום ציינה ישראלי כי הכוונה היא להרחיב את הליווי של הקרן במסגרת המכרז הקיים, ולבחון את הליווי במכרז הבא ככל שיהיה כזה. באשר לקרן אמרה ישראלי, כי הכסף מהחזר ההלוואות יוחזר לקרן כך שניתן יהיה להרחיב את השימוש בה. היו"ר ביטן ביקש התחייבות שאגף התקציבים ימליץ אף להרחיב את הקרן בעתיד, וישראלי השיבה שזו אכן תהייה ההמלצה.