הוועדה המוניטרית החליטה להוריד את הריבית

אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת.

האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-7.4%.

נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי" על הפעילות במשק. ברביע זה התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3%. התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ולמבצע "עם כלביא".

האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "שאגת הארי". לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויים מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח.

שוק העבודה הושפע מאוד ממבצע "שאגת הארי" ומגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל ירד קלות ועמד על 1.2%.

בחודשים פברואר - מרץ חלה עליה במחירי הדירות של 0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו מחירי הדירות ב-1.2%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן, ועמד במדד אפריל על קצב שנתי של 3.3%.

מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.

אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת. למבצע "שאגת הארי" השלכות על הפעילות הריאלית במשק, ובנתוני הקצה מסתמנת התאוששות. האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם. בתקופה הנסקרת השקל התחזק ביחס לדולר, ובלט ביחס למגמה העולמית.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודשים מרץ ואפריל ב-0.4% וב-1.2% בהתאמה. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עמדה על 1.9% (איור 1). האינפלציה השנתית באפריל בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה על 1.5% (איור 2). קצב העלייה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים בחודשים מרץ ואפריל יציב ועמד על 2.8%. קצב אינפלציית הסחירים השנתי עלה לרמה של 0.3%, בעיקר על רקע העלייה במחירי האנרגיה בעולם (איור 3). עפ"י הערכות החזאים האינפלציה צפויה לעלות מעט ולשהות בחודשים הקרובים בסביבת מרכז טווח היעד (איור 5). הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים מצויות בסביבת מרכז היעד (איור 6). הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות בסביבת מרכז היעד (איור 7).

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-7.4%.

להערכת הוועדה קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות - כאשר התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה.

נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי" על הפעילות במשק. ברביע הראשון של השנה התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3%, והתוצר העסקי התכווץ ב-3.1% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות) (לוח 1). התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ולמבצע "עם כלביא". על רקע הירידה בצמיחה ברביע הראשון, רמת התוצר נמוכה ממגמתו ארוכת הטווח בכ- 4.5%(איור 11). את התכווצות התוצר הובילה ירידה בצריכה הפרטית ב-4.7%, הצריכה הציבורית (ללא יבוא בטחוני) ירדה ב-5.7% . לצד זאת, נרשם גידול של 33.1% ביבוא אזרחי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) וגידול של 5.6% ביצוא (ללא יהלומים והזנק) (לוח 1).

האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "שאגת הארי". לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויות מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח (איור 13). במאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מרץ חלה ירידה חדה בעקבות מבצע "שאגת הארי" והוא עלה מעט בחודש אפריל (איור 12). גיוסי ההון במגזר ההייטק עד כה ברביע השני של השנה ירדו בהשוואה לרבעונים הקודמים (איור 14). נתוני סחר החוץ לחודשים מרץ–אפריל מצביעים על יציבות ביצוא למרות מבצע "שאגת הארי". יבוא הסחורות, לעומת זאת, ירד בחודש מרץ והתאושש באפריל. העלייה בייבוא באפריל הובלה על ידי גידול בייבוא חומרי גלם לצד עלייה ביבוא מוצרי צריכה והשקעה (איור22).

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2025–אפריל 2026) ירד ל-3.8% תוצר, בעיקר בשל רמה נמוכה של הוצאות הממשלה על רקע התקציב ההמשכי ברביע הראשון של השנה. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש אפריל (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) ממשיכים להימצא מעל קו המגמה ארוכת הטווח (איור 15). קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, ואיתה עלייה ביעד הגירעון.

שוק העבודה הושפע מאוד ממבצע "שאגת הארי" ומגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל ירד קלות ועמד על 1.2%(איור 17ב').  שיעור האבטלה הרחבה בגילי 15+ ירד בחדות מ-15.9% במרץ, ל-5.9% באפריל, וזאת למרות שהלחימה נמשכה לתוך חודש אפריל (איור 17א'). שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי 15+ עמדו באפריל על 60.2% ו-62% בהתאמה (איור 16). לאחר ירידה ניכרת במרץ שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ועמד בחודש אפריל על 4% (איור 18). לפני "שאגת הארי", קצב עליית השכר במגזר העסקי נותר יציב ברמה גבוהה, ועמד בחודשים ינואר-פברואר על 4.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (איור 19). קצב עליית השכר במשק בחודש מרץ עמד על 5.9%, אך נתון זה הושפע משינויי הרכב העובדים, על רקע מבצע "שאגת הארי".

בחודשים פברואר - מרץ חלה עליה במחירי הדירות של 0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו מחירי הדירות ב-1.2% (איור 8). בחודש אפריל הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.5 מיליארדי ש"ח בניכוי עונתיות (איור 9). עפ"י נתוני הלמ"ס מלאי הדירות החדשות למכירה במרץ 2026 המשיך לשהות ברמה גבוהה ועמד על כ-85 אלף דירות. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן בתקופה הנסקרת, ועמד במדד אפריל על קצב שנתי של 3.3%. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עמד על 2.9% במדד אפריל. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד ועמד על 3.6%.

במהלך התקופה הנסקרת, מדדי המניות המקומיים הוסיפו לעלות (איור 29). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח ממשלת ארה"ב, לאחר שעלתה בתחילת מבצע "שאגת הארי", הוסיפה לרדת ושוהה ברמה הקרובה לרמתה טרם השבעה באוקטובר (איור 30א-ב). בתקופה הנסקרת המשיך האשראי העסקי לצמוח בקצב גבוה, בהובלת האשראי הבנקאי. האשראי הצרכני למשקי הבית מכלל המקורות המשיך לצמוח גם הוא. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. על פי נתוני סקר מגמות בעסקים לחודשים מרץ-אפריל, מגבלות האשראי, בנקאי וחוץ בנקאי, עלו מעט בכל סוגי העסקים וברוב ענפי המשק (איור 28).

בעולם, על אף אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה, הפגיעה בשרשראות האספקה והעלייה במחירי הסחורות, הצמיחה נותרה חיובית במרבית הגושים המרכזיים. בתקופה הנסקרת, מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-8% ומחיר הגז באירופה ירד בכ-11% (איור 32). מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש אפריל הוסיף לעלות ונותר ברמה המצביעה על המשך התרחבות בתוצר העולמי זה החודש התשיעי ברציפות (איור 34). קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית וכלפי מעלה את האינפלציה העולמית, כאשר ההשפעה המרכזית על התחזית הגיעה מצד הזעזוע בשווקי האנרגיה ורמת אי הוודאות הגבוהה. בארה"ב התוצר צמח ברביע הראשון בקצב שנתי של 2%, גבוה משמעותית מהרביע הקודם. דוחות התעסוקה בחודשים מרץ ואפריל היו חזקים מהתחזיות, כאשר נוספו באפריל 115 אלף משרות ושיעור האבטלה נותר 4.3%. בגוש האירו, הנתונים לרביע הראשון של 2026 מצביעים על האטה בקצב הצמיחה, כאשר התוצר המקומי הגולמי עלה ב-0.1% בלבד במונחים רבעוניים, נמוך מציפיות השוק. בסין, התוצר ברביע הראשון של 2026 צמח ב-5% במונחים שנתיים. האינפלציה השנתית בארה"ב לחודש אפריל האיצה ומדד המחירים לצרכן (CPI) עמד על 3.8% ומדד הליבה (Core CPI) על 2.8%. בגוש האירו, האינפלציה השנתית האיצה ועמדה בחודש אפריל על 3%, כשמדד הליבה עומד על 2.2%.

בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי (איור 36). מאז תחילת העימות עם איראן תוואי הריבית המתומחר בשווקים של בנקים מרכזיים רבים עלה משמעותית (איור 37).

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-08.06.2026. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-06.07.2026.