כ-70 אלף מאובחנים חולי מעי דלקתי

ועדת הבריאות של הכנסת שבה ודנה במחלות קרוהן וקוליטיס, בטיפול הראוי ובפיזור הנדרש במרפאות בפריפריה. לדברי ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון-הר מלך (עוצמה יהודית) לפני כשנה-וחצי התקיים דיון בוועדת הבריאות בכנסת ביוזמת עמותות חולים על טיפול הראוי והפיזור הנדרש של מרפאות לטיפול במחלות מעי דלקתיות (IBD) בפריפריה. בעקבות הדיון הוקם לפני כשנה צוות עבודה ייעודי במשרד הבריאות, שתפקידו למפות את הפערים, להציע פתרונות ולגבש המלצות לטיפול בנושא בישראל.
 
 

בישיבה הקודמת בנושא, לפני כחצי שנה, הדגיש יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי (ש"ס) את הצורך בהקמת מרפאות משלבות המטפלות בתחום, הבטיח כי "בכוונתי לפעול מול שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות על מנת למצוא מזור עבור המטופלים", ודרש מהמשרד להקים צוות עבודה בשיתוף גורמי המקצוע ועמותות שעוסקות בתחום, ולהעביר לוועדה תכנית סדורה לטיפול בפערים הקיימים.
 
 

מדובר במחלות מעי דלקתיות הנפוצות יותר אצל יהודים, בעיקר יהודים ממוצא אשכנזי, ושכיחה יותר אצל מעמדות סוציו-אקונומיים גבוהים, וכן באזורים מתועשים לעומת אזורים כפריים.
 
 

ד"ר רן שוייד, יו"ר צוות העבודה בנושא במשרד הבריאות, ציין כי בוצעו מפגשים מול גורמים שונים, בהם נלמדו הפערים המשמעותיים בתחומים השונים, כמו עמותות חולים, רופאים מומחים- גאסטרואנטרולוגים המובילים את התחום בארץ ובעולם (פרופ' טרנר (ילדים), פרופ' הנית ינאי, פרופ' קופילוב, ד"ר ערן זיתן, פרופ' רויטל קריב). כמו כן נערכו התייעצויות עם ראש מינהל אחיות במשרד הבריאות, ציבור מומחים בהשתתפות גורמים המטפלים בחולי IBD ואגף תקציבים במשרד הבריאות (קהילה ובתי חולים).
 
 

לדבריו, הבעיה העיקרית בפריפריה היא האבחון המאוחר, ובנוסף חסרים מענים ייחודיים ובפרט מענה מידי בהתלקחות של המחלות – כמיון ואשפוז, נרשמו פערים במהלך הטיפול בין הקופות, אין מענה מספיק טוב לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות כגון החברה הערבית והחרדית וקיימת היעדר מודעות מספקת לנושא בקהילה ותדמית שלילית (סטיגמה).
 
 

שוייד הוסיף, כי מרפאות IBD רב תחומיות קיימות במספר מצומצם של בתי חולים, ובקופות החולים אין בפועל מערך קהילתי לטיפול ב-IBD, קיימים הבדלים בין הקופות וסוגי הביטוחים וניכרת היעדר תקינה ברורה בקופות ובבתי החולים למרפאת IBD רב מקצועית גרעינית ותקינה לצוות המטפל ב-IBD.  לדבריו, הצוות פועל לתמחור מחודש של פרוצדורות IBD בבתי החולים, וכן מגבש הצעה למבחן תמיכה לקופות החולים, וחוזר מקצועי של חטיבת רפואה במשרד אודות תקן הטיפול ב IBD.
 
 

שוייד ציין עוד את התורים הארכים וחוסר-התגמול הראוי לרופאים מומחים בתחום, וגם לכך ניתנת תשומת-הלב, בדגש על גב תקציבי.
 
 

מנתונים שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת מארבע קופות החולים, עולה כי בשנת 2022 היו בישראל 68,299 מאובחנים עם קרוהן או קוליטיס, כאשר חלק מהמאובחנים עשויים להיות מאובחנים בשתי המחלות. 68,299 מאובחנים אלה מהווים 0.71% מאוכלוסיית ישראל בשנת 2022 שהם כ-707 מאובחנים ל-100 אלף נפש.

לדברי שירותי בריאות כללית שכיחות מחלות אלה בישראל הינה במגמת עלייה ובדומה למדינות עם שיעור תחלואה דומה לקראת שנת 2030 היא צפויה לעמוד על אחוז אחד מהאוכלוסייה. בשנה זו תמנה אוכלוסיית ישראל על- פי הערכות בין 9.6 ל-10.6 מיליון איש, ותחלואה של אחוז אחד משמעותה בין 96,000 ל-106,000 חולים.
 
 

עו"ד אייל צור, יו"ר העמותה לתמיכה בקרוהן וקליטיס, הדגיש את החרפת התפרצות המחלה בעקבות המלחמה, בגלל הלחץ הנפשי, ולכן נדרש טיפול מהיר בנושא, בעיקר בנושא התקנים.
 
 

ד"ר דן קרת, יועץ גסטרו בחטיבת הקהילה ב"כללית", הוסיף כי בהחלטה מינהלית עכשיו ניתן לפתוח את השירותים בכל רחבי הארץ, לכל מבוטח ללא קשר למקום מגוריו.