לך לך מסרון מפרשת השבוע
פרשת השבוע לך לך, הפרשה פותחת בפניית ה' לאַבְרָם, "לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, "ואברם הולך אל ארץ לא נודעת לכנען, לאחר שהגיע אברם לארץ כנען, הוא נאלץ לרדת למצרים מפני הרעב השורר בכנען.
כשהגיעו שָׂרַי ואברם למצרים, נחטפה שָׂרַי והובאה לבית פרעה (שחשב שהיא אחות אברם), אי לכך ה' מעניש את פרעה בנְגָעים ובמחלות, ואז מחזיר פרעה את שרי לאברם, אברם חוזר ממצרים לארץ כנען.
בדרכו חזרה נפרד אברם מלוט, אחיינו,אך כשפורצת מלחמה בין מלכֵי אֲרַם נַהֲרַיִם למלכי כִּכַּר הירדן, יוצא אברם להצלת אחיינו לוט, שנפל בשבי.
לאחר מכן כורת ה' עם אברם בְּרִית בין הַבְּתָרִים. בה מבטיח אלוהים לאברם את הארץ, מנהר מצרים עד נהר פְּרָת.
שָׂרַי, לא מצליחה ללדת, ומבקשת מִשִּׁפְחָתָהּ, הָגָר, ללדת בן לאברם. הגר הרה לאברם, ושרי מקנאה ומענָה אותה. הגר בורחת משרה, ויולדת את בנה ישמעאל.
אברם כורת ברית נוספת עם ה', היא ברית המילה. הוא מצווה למול את עצמו ואת כל בני ביתו, וכן לשנות את שמו לאברהם ואת שם אשתו שרי לשָׂרָה. ה' מבטיח פעם נוספת ששרה תלד בן, שייקרא יצחק, ובו תתקיים ברית 'הזרע והארץ'.
נקודות התייחסותי מהפרשה, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
האלוקים ציווה על אברם "לך לך": לֵך, תתקדם. ובאקטואליה לימינו אומר אל תסתפק במה שכבר עשית, יש להמשיך ולהתקדם ולא לעצור ולומר השגתי מספיק, תמיד יש לצעוד קדימה, להמשיך, להשתכלל, לשפר, כל עוד יש לך יכולת ליצור, כמו לדוגמא יכולת להגדיל את חוג המושפעים ממך לטובה עליך,להמשיך לנצל את היכולת והאפשרות שניתנו בידך עד תום.
מעיון בכתובים עולה, כי ה' המקראי שאומר מנחה ומצווה את יצורי האנוש כמעט ולא פונה ישירות לנשים, בגן עדן כאשר אלוהים פנה לאדם בדבר פירות הגן, האישה שתקה עד אשר אלוהים פנה אליה, מאז נפסק הדיאלוג הישיר בין אלוהים לאישה במשך הרבה דורות.
עד שיש דיבור בין האלוהים לשרה אם האומה, לאחר שמלאכי ה' סעדו אצל אברהם, אלוהים מדבר בעקיפין עם שרה, הוא מדבר אל אברהם "ו"שרה שומעת פתח האהל", כמו כן יש דיבור בין שליחיו של אלוהים לבין הגר, הגר למעשה יוצרת מחדש את הדיאלוג בין שמים לנשות הארץ בצורה עקיפה "ויקרא מלאך אלוהים אל הגר מן השמיים, וישמע אלוהים את קול הנער ויקרא מלאך אלוהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלוהים אל קול הנער באשר הוא שם" (בראשית פרק כא פסוק יז).
חז"ל אומרים על מצוות ברית המילה, "כי גדולה המילה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" זאת משום שקיומן של מצוות קשור בדרך כלל לחשבון אישי של גאווה, כסף, הוד וכיו"ב. לעומת זאת מצוות המילה מתקיימת כשהתינוק בן שמונה ימים, בגיל זה אין מלבדקיום המצווה והכאב הנלווה אליו, לא חשבון של כבוד ולא כל חשבון אחר, דהיינו המצווה של מילה נשארת נקייה מכל סיג, חשבון ופניה אישית. ברור אפוא מדוע הטעם לכך ששקולה המילה נגד כל מצוות התורה.
