מדי שנה נפטרים מסרטן המעי הגס כ־1,500 אנשים
בישראל מתגלים מדי שנה כ־3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס. האם חלב באמת מסייע בהפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס?, פרופ׳ ישי לכטר, עושה סדר בפרסום שעורר כותרות בבריטניה ומסביר מה באמת חשוב לדעת על מניעת המחלה.
תמונה להמחשה
פרופ׳ ישי לכטר, גסטרואנטרולוג מחוזי במאוחדת מחוז צפון, מומחה בכיר למחלות דרכי העיכול וחוקר בתחום אבחון ומניעת סרטן המעי הגס, עושה סדר בפרסום שעורר כותרות בבריטניה ומסביר מה באמת חשוב לדעת על מניעת המחלה
מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון הבריטי דיילי מייל, מצביע על קשר בין חלב לסרטן מעי הגס. במאמר, שעורר עניין רב בעולם הרפואה ובקרב הציבור, נטען שצריכת חלב ומוצרי חלב עשויה להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס. אך האם מדובר בקביעה גורפת שמתאימה לכלל האוכלוסייה, ועד כמה הממצאים אכן מבוססים מדעית?
פרופ׳ ישי לכטר, גסטרואנטרולוג מחוזי במאוחדת צפון, מומחה בעל ניסיון רב שנים באבחון, טיפול וחקר סרטן המעי הגס, מסביר כי לצד הממצאים המעודדים, חשוב להבין את התמונה הרחבה ואת מכלול גורמי המניעה. המאמר שפורסם מתייחס לממצאים סטטיסטיים שלפיהם אנשים הצורכים חלב נהנים מירידה של כ־15% עד 20% בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לאורך חייהם. לדברי פרופ׳ לכטר, ההסבר המרכזי לכך הוא ככל הנראה תכולת הסידן, הידועה כבעלת השפעה מגנה מסוימת על רירית המעי.
עד כמה שכיח סרטן המעי הגס בישראל
מדובר באחת המחלות הממאירות השכיחות בישראל. ההערכה היא שבכל יום מתגלים בין שמונה לעשרה מקרים חדשים, כלומר כ־3,000 חולים חדשים מדי שנה. לצערנו, ועל פי נתונים, קרוב למחצית מהחולים ימותו מהמחלה, ולכן מניעה ואבחון מוקדם הם קריטיים.
לדבריו, סידן הוא רק חלק אחד ממכלול רחב של אמצעי מניעה. "חשוב להדגיש שגם תחליפי חלב רבים, כמו משקאות שיבולת שועל או שקדים, מועשרים בכמות דומה של סידן לזו שבחלב פרה, כ־300 מיליגרם לכוס, לכן ההשפעה אינה תלויה דווקא במקור הסידן, אלא בכמות הנצרכת".
ומה לגבי ויטמין D
פרופ׳ לכטר מדגיש כי סידן אינו פועל לבדו, ויטמין D חיוני לספיגת הסידן ולניצולו בגוף. אדם שצורך כמות מספקת של סידן אך סובל ממחסור בוויטמין D לא יפיק את מלוא התועלת. בישראל קיימת שכיחות גבוהה יחסית של מחסור בוויטמין D ולכן חשוב לעקוב אחר רמותיו ולוודא צריכה מספקת.
אילו גורמים נוספים משפיעים על הסיכון לחלות
לדברי פרופ׳ לכטר, קיימים גורמי סיכון משמעותיים נוספים שחשוב להכיר, ״צריכת אלכוהול מופרזת מעלה את הסיכון, וכך גם עישון. רבים מקשרים עישון רק לסרטן הריאות, אך החומרים המסרטנים עוברים גם דרך מערכת העיכול ועלולים להשפיע על המעי".
גם היסטוריה משפחתית משחקת תפקיד משמעותי, ״כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הורה, אח או אחות, שחלה בסרטן המעי הגס, הסיכון עולה באופן משמעותי לעומת האוכלוסייה הכללית".
מהן ההמלצות בישראל למניעה ולאבחון מוקדם
בישראל קיימות המלצות ברורות של משרד הבריאות לבדיקות סקר לאיתור מוקדם של המחלה. הבדיקות כוללות בדיקת דם סמוי בצואה, קולונוסקופיה, ובמקרים מסוימים גם קולונוסקופיה וירטואלית באמצעות CT הבדיקות מומלצות בדרך כלל מגיל 50 ועד גיל 75, ובהמשך בהתאם למצב הרפואי ולהערכת הרופא המטפל.
אז מה כל אחד יכול לעשות כבר עכשיו
פרופ׳ לכטר ממליץ על שורה של צעדים פשוטים יחסית שיכולים להפחית את הסיכון: צריכה מספקת של סידן, מחלב או מתחליפים מועשרים; שמירה על רמות תקינות של ויטמין D; הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת; שמירה על משקל גוף תקין; ביצוע פעילות גופנית בהיקף של כשעתיים בשבוע לפחות; הקפדה על בדיקות סקר בהתאם להמלצות.
המחקר מחזק את מה שאנחנו כבר יודעים, לסידן יש תפקיד חשוב בהפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס, בין אם מקורו בחלב ובין אם בתחליפים מועשרים. אבל מניעת המחלה אינה נשענת על רכיב תזונתי אחד בלבד. שילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית, הימנעות מגורמי סיכון ובדיקות סקר בזמן יכול להציל חיים.
סרטן המעי הגס ממשיך לגבות בישראל קרוב ל־1,500 קורבנות מדי שנה, אך לדברי פרופ׳ לכטר, חלק ניכר מהמקרים ניתן למנוע או לאבחן בשלב מוקדם, שבו סיכויי ההחלמה גבוהים משמעותית.
