מה עשתה רשת ענקית מלפני 2,000 שנה במערה במדבר יהודה?
רשתות חוטים שימשו בחיי היום יום בעולם הקדום למגוון שימושים, בהם רשתות דיג, רשתות שיער לנשים, רשתות לנשיאת קנקנים, רשתות ציד ועוד. מלאכת הכנת הרשתות לא דרשה אביזרים מיוחדים כמו נול, והיתה פשוטה באופן יחסי להכנה.
מה עשתה רשת ענקית באורך 10 מ' מלפני 2,000 שנה במערה נידחת במדבר יהודה? התשובה עשויה להפתיע אתכם, ואפילו מאוד. בשבוע הבא גם אפשר יהיה לשמור את הסיפור שלה בהרצאה אינטימית עם החוקרת בירושלים. בואו לצלול לתוך הסיפור:
הרשת נעשתה, בדומה להיום, במלאכת קשרים קבועה בין החוטים - מה שהפך אותה לאחד החפצים הקדומים ביותר שנעשו בתחום מלאכת הטקסטילים.
פיסות של רשתות נמצאות, לעיתים נדירות, בחפירות הארכאולוגיות באזורי מדבר יהודה והנגב - שם הן משתמרות הודות לטמפרטורה הגבוהה והיובש הקיצוני. בין הרשתות שנמצאו עד היום, אפשר למנות פיסות קטנות של רשתות עשויות חוטי פשתן מהתקופה הניאוליתית, שקשה לנו לקבוע את יעודן. פיסות אחרות מהתקופה הרומית, לפני כ-2,000 שנה, נמצאו עם קצוות שיער אדם בתוכן, כך שניתן לקבוע שהן שימשו נשים לכיסוי השיער.
אחת הרשתות הגדולות, המרשימות והחידתיות שנמצאו בעולם עד היום, נמצאה בחפירות במערת האגרות שמדבר יהודה, במהלך החפירות שנעשו במקום בשנות ה-60 ע"י יגאל ידין.
הרשת נמצאה בין עשרות חפצים אחרים העשויים חומרים אורגנים מהחי והצומח המתוארכים לתקופה הרומית. רשת זו, מאפשרת לנו הצצה נדירה לחיי היום-יום של אותה האוכלוסייה שנאלצה להגיע למערה בסופו של מרד בר-כוכבא (סביב 135-136 לספירה).
הרשת, שצורתה משולשת, נשמרה בשלמותה. אורכה עומד על כ-10 מ' ורוחבה המירבי מגיע ל-6 מ', והיא נמצאה מגולגלת, אך יש בה תיקונים רבים ונראה שנעשה בה שימוש רב.
בפרסום הדו"ח של החפירה מערת האגרות, הציע ידין שמדובר ברשת ציפורים, שכן לא סביר שהאוכלוסייה שהגיעה למערה בסמוך לים המלח הביאה איתה רשת דייג.
הנחה זו אוששה לאחרונה במחקר שנעשה ברשות העתיקות. המחקר, ששילב תחומי מחקר שונים כמו תחום האריגה וניתוח חומרי הגלם, ניתוח זואולוגי, ומחקר אורניתולוגי (מחקר ציפורים), קבע כי לפנינו אחת מרשתות הציפורים השלמות הבודדות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות עד היום. למעשה, תיעוד שלהן מוכר לנו מרצפות פסיפס מהתקופה הרומית:
לדברי ד"ר סוקניק, "ציד ציפורים בעולם הקדום היה שכיח ונעשה בשיטות שונות ומגוונות, שאחת מהן באמצעות רשת דומה לזו שנמצאה במערת האגרות. ההנחה היא, שבין החפצים הרבים שהובאו למערה, אשר כללו חפצים יקרי ערך, תעודות ומסמכים, הביאו איתם גם ציוד, שיוכל לסייע להם באספקת מזון לאורך שהותם במערה".
על הרשת זו ועל ממצאים אורגנים אחרים נדירים הכוללים אריגים, מחצלות, נאד עור וסנדלים ועל מחקרים חדשים שנעשים על ממצאים אלו עד היום תוכלו לשמוע במהלך הרצאה שתתקיים ביום ג' הקרוב בספרייה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש מנדל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים. יום שלישי הקרוב, 4 במרץ, בשעות 17:30-18:30. להרשמה בקישור
