סובלים מדיכאון ולא מגיעים לטיפול נפשי
תמונה עגומה עולה מדוח עמותת רופאים לזכויות אדם, לפיה יותר מ-95% מהמטופלים שמתחילים טיפול תרופתי בקופות החולים לא הגיעו לטיפול רגשי או פסיכותרפי במערכת הציבורית. הכדורים הפכו למענה העיקרי ולעיתים היחיד למצוקה נפשית במערכת הציבורית. זמני ההמתנה לפסיכולוגים מגיעים לשנה וחצי.
דוח עמותת "רופאים לזכויות אדם"
היקף הטיפול התרופתי: רופאי משפחה הם הגורם המרכזי שרושם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה (כגון ציפרלקס, לוסטרל).
שיעור הפונים לטיפול רגשי: רק כ-5% מהמטופלים שהחלו בטיפול תרופתי דרך קופות החולים מגיעים בפועל למפגשי פסיכותרפיה במערכת הציבורית.
סיבות מרכזיות לפער:
זמני המתנה ארוכים: זמני ההמתנה למטפלים (כגון פסיכולוגים קליניים) במערכת הציבורית עשויים להגיע לחודשים ארוכים.
נגישות ומיומנות: רופאי המשפחה הם הזמינים ביותר למטופל, אך לעיתים קרובות הם אינם מתוקצבים או מיומנים מספיק במתן מעטפת פסיכותרפית ארוכת טווח.
הנחיות מקצועיות רבות מצביעות על כך ששילוב של פסיכותרפיה (בדגש על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - CBT) יחד עם טיפול תרופתי הוא הדרך האופקטיבית ביותר לטווח הארוך. עם זאת, המציאות בשטח דוחקת מטופלים רבים להסתמך רק על טיפול תרופתי.
