סחיטה בעשרות מילוני שקלים שנגנבים מקשישים

 

חטיפה, סחיטה ועשרות מילוני שקלים שנגנבים מקשישים, עולים חדשים וניצולי שואה מדי שנה

​בדיון חירום בוועדה החלו להיחשף היקפי תופעת 'העוקץ הרוסי' שלפי אזהרות המומחים בדיון צפויה רק להתגבר בשנת 2025 באמצעות בינה מלאכותית."חטפו את סבתא שלי וגנבו ממנה 250 אלף שקל", סיפרה בתה של קשישה. "גנבו ממני 94 אלף שקלים", סיפר רופא בגמלאות, "גנבו מסבתא בעורמה את כל חסכונותיה", סיפרה נכדה בדיון.

 

מ"מ מקום יו"ר הוועדה ח"כ בליאק דרש הקמת צוות בינמשרדי להתמודדות עם התופעה "שמתרחבת ופוגעת במאות אלפי אנשים. כל הגורמים הרלוונטיים חייבים לעלות הילוך". נציג איגוד הבנקים סיפר על 100 מיליון שקלים שנגנבו בשנת 2024 ונציגת משרד הרווחה דיווחה על עלייה של 20% בכמות התלונות

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה הבוקר דיון מיוחד בסוגיית הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל. ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ולדימיר בליאק: "תופעת 'העוקץ הרוסי' כוללת גם הונאות שמערבות בנקים וחברות ביטוח תוך סחיטת כסף שלכאורה מיועד לבני משפחה ברגע משבר.

המתחזים מדברים רוסית בטלפון ויודעים לתת פרטים אישיים של הקורבנות. השיחות מתבצעות מהארץ ומחו"ל. נתונים מראים שנרשמו 2000 תיקי הונאה של קשישים ורבע מהם היו דוברי רוסית. בשנת 2022 היקף הנזק עמד על 70 מיליון שקלים. הטיפול של המשטרה על פי פניות שקיבלנו מנפגעים לא מספק, התחושה הכללית שהאכיפה לא מספקת ותיקים נסגרים במהירות. לתחושתי התופעה כנראה מתגברת בשבועות האחרונים ולכן השאיפה שלנו לצאת מהדיון עם מסר ברור שכל הגורמים הרלוונטיים מתגייסים כדי לשים סוף לתופעה הזאת שפוגעת במאות אלפי אנשים".

 

ח"כ טטיאנה מזרסקי: האזרחים במדינה צריכים להרגיש מוגנים ובדיוק בשביל זה אנחנו עובדים פה בכנסת. אזרחים וותיקים סובלים מעושק והונאה והתופעה מתגברת. במשטרה אמרו לחלק מהקשישים שהמספרים מחו"ל ולכן לא פתחו תיק. במקרים אחרים תיקים הגיעו גם לבתי משפט. צריך שהקשישים יקבלו את הכסף שלהם. הכסף נאסף כאן בארץ. האם הבנקים מזהים בזמן אמת העברות חריגות?".

 

דנה אקסלבנט מתמחה לראיית חשבון חשפה באומץ כיצד ביום העצמאות האחרון סבתא שלה נעקצה:"סבתא סבתא תעזרי לי, נשמע קול שמתחזה לשלי בטלפון של סבתא ואדם כאילו לוקח ממני את הטלפון ואומר לה שפגעתי בבנאדם ואני אכנס לכלא אם היא לא תביא לו עשרות אלפי שקלים. אחרי זמן מה אותו אדם נכנס בדלת ביתה של סבתא ולוקח ממנה את תיק הכסף. סבתא גרה לבד וזה הכסף שלה מהפנסיה וכעת אין לה כלום. לי לא תהיה דירה במדינת ישראל כי עשקו את סבתא שלי. נפתחה קבוצת ווצאפ עם עשרות מקרים ואני מגיעה לסיפורים הזויים. מישהי גילתה שעקצו את אמא שלה רק אחרי פטירתה. מישהו אחר העביר לנוכלים 480 אלף שקל. הנוכלים מחזיקים אותך על הקו ויודעים איך להוציא ממך את הכסף. בסקר שעשינו גילינו שהקורבנות מבודדים, לרוב בפריפריה ולא גרים בדיור מוגן. הם עקצו קשישים עם דמנציה וכשמפעילים עליהם לחץ הם לא יודעים מה לעשות".

 

רחל אלטרמן סיפרה את מה שאירע לאמא שלה לפני כשנה. הדברים שסיפרה אלטרמן נשמעו כאילו יצאו מספר מתח, כאשר נוכלים במשך תקופה ארוכה היתלו באמא שלה באמצעים מתוחכמים ועקצו ממנה במרמה 250 אלף שקל.

 

לאחר העוקץ גם חטפו אותה באירוע שהסתיים במעורבות שב"כ. ילנה פפל כתבת שמלווה את התופעה בשנים האחרונות:  "הפרקליטות פרסמה אמש שיש כתב אישום נגד אדם בן 76 מירושלים שהיה בעבר קורבן שהנוכלים גנבו ממנו את ביתו וכל נכסיו, היתלו בו עד לרמה שהפך בעצמו לשותף לדבר עבירה ב-14 מקרים. קורבנות שאין להם שום סיוע מהמדינה הופכים למשתפי פעולה. הנאשם בטוח עד היום שהוא בכלל סייע לשוטרים למנוע את מה שעבר עליו".
 

 

ד"ר לב חלמסקי חשף באומץ כיצד נפל קורבן: אני בן 83, עבדתי עד גיל 81 כרופא ברמב"ם, התקשר אלי אדם בשם פאבל ואמר לי שהוא גנב ממני 12 אלף שקל. בהמשך התקשרו אלי כאילו מביטחון הבנק ואמרו שהם חוששים שהיה משת"פ בבנק שעזר לגנב. הם אמרו שאני צריך להעביר את כרטיסי האשראי שלי לשליח שיגיע לאסוף אותם. אמרו לי שאני צריך להגדיל את מסגרת האשראי שלי והגדלתי וגנבו ממני 56 אלף שקל ובהמשך הגניבה עלתה ל-94 אלף שקל. באתי לבנק וביטלו את הכרטיסים שלי. בבנק יהב ואמרו לי שאני אשם שנתתי את הכרטיסים והקודים. לא נתתי קודים. יש עצורה שיושבת בכלא שמשכה את הכסף ופניתי לבנק ישראל. הכנופיה הזאת גנבה מ-47 אנשים".
 

 

אליס יפימוב מנהלת תחום חברתי-כלכלי ב"לובי המיליון": "הפגיעה בקשישים אינה רק כלכלית, אלא גם נפשית ובריאותית. אחד האתגרים המרכזיים הוא ההיבט התרבותי רבים מהמבוגרים בישראל נוטים לשמור כסף בבית, וזה דורש מאמץ הסברתי מקיף. קיבלנו דיווחים מדאיגים על מקרים בהם נוכלים מתקשרים לקשישים ומבקשים למשוך כסף ללא כרטיס. זו נקודה שהבנקים יכולים לטפל בה ביעילות למשל, הגבלת משיכות ללא כרטיס מגיל מסוים.
 

 

עו"ד אלכס זרנפלוסקי: "כולם יכולים להיות קורבנות לא רק קשישים. בכלים האלו אפשר לגייס גם מרגלים. רוב התיקים לא מטופלים ואין למשפחות והקשישים יכולת לאסף ראיות. חלקם עם תחושת קלון שהם נעקצו. זאת אוכלוסייה שצמאה לתשומת לב והנוכלים מנצלים את זה. הבנקים יכולים לסמן את חשבונות הקשישים ובמקרה שיש פעולה חריגה לעצור מיד כל פעולה. הבנקים צריכים לקחת את האחריות כי הם מנהלים את הכספים שלנו. לבנקים קל להתעלם ולא לתת את הפיצוי".
 

 

רפק רויטל יהושע קצינת הונאה ארצית: "אנחנו לא יודעים לסווג את התלונות. יש לא מעט פרשיות שמנהלות על ידי יחידות ההונאה. הוגשה פרשיה באזור הדרום שכללה כתב אישום עם 33 תיקי חקירה. העוקץ הרוסי או הליטאי זה עבירת קבלת דבר במרמה וכולן מסווגת באותה צורה. הגשנו כתב אישום נגד אדם בן 83 שעקץ 1.3 מיליון שקלים במרמה מקשישים. אנחנו לא מתעלמים מזה. לצד על תיקי החקירה אנחנו משקיעים הרבה מאמצים להסברה ולהרמת דגלים אדומים ושיתופי פעולה. יש אבולוציה של התופעה באמצעות בינה מלאכותית.  אני לא יודעת אם התופעה מתגברת כי אין לי יכולת לתת נתון מספרי. העבירה מסווגת לכל שיטות העוקצים ואין לי יכולת פילוח. יש ענישה וכתבי אישום. הקשיש קיבל 6 שנים בפועל והחזרת כספים. אנחנו מקיימים פורומים עם הגורמים ברשויות מקומיות. הפצנו סרטונים בתרגום לרוסית. אנחנו מקיימים לפחות הרצאה אחת בשבוע בעברית ועוזרים להם להבין".
 

 

ח"כ יבגני סובה: "אל תתרגמו. תביאו אדם שמבין את השפה והמנטליות. תביאו חוקרים מפנסיה ותביאו עוד אנשים שיעזרו בחקירות. קחו את זה כפרויקט. הבנקים יכולים לעשות פעולה אקטיבית ואם צריך לעשות חקיקה תגידו לנו. זה לא רק קבלת דבר במרמה אלא תחושת הציבור שהמשטרה לא עושה כלום. תפנו ישר לחוקרים דוברי רוסית ואולי תצמצמו את התופעה הזאת". יוליה אוספובט מנהלת תחום פניות הציבור במשרד העלייה והקליטה אמרה כי לא התקבלו תלונות בשלוש השנים האחרונות: "אבל מקבלת את העוקצים גם באופן אישי לטלפון. ואנחנו נייצר הרצאה ברוסית שתועבר בהוסטלים ונוציא פליירים".
 

 

זהר בן דוד מנהל יחידת סייבר במשרד התקשורת: "התוקף תמיד יהיה לפנינו ולא נצליח למגר את התופעה. נצליח לצמצם אותה. משרד התקשורת ביצע תיקון לתקנות התקשורת בזק ושידורים בעקבות דיונים בוועדה וניתנה הנחייה לחסום מספרים שמתחזים למספרים ישראלים והתקנה נכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחברות התקשורת דיווחו שהיו עשרות אלפי מספרים שנחסמו. משיח עם המשטרה בתלונות שנובעות ממספרים שמתחזים מרוסיה יש ירידה דרסטית ונשיג נתונים. יש עוקץ חדש על סריקת ברקוד לדו"ח שנמצא על שמשות רכבים".
 

 

הילה דניאלי נציגת בנק ישראל: "לא יודעת כמה תלונות בנושא הזה קיבלנו. חלה התגברות ואנחנו צופים שהתופעה תתגבר בשנת 2025. הבנקים צריכים לנתר פעילות חריגה בחשבונות לקוחות ובהרבה מקרים הקורבן תחת כסות המניפולציה הבנקים מזהירים לקוחות ומחתימים אותם על טופס שהם מבינים שמדובר במניפולציה והקורבנות עדיין מעבירים את הכספים כי הם לא מאמינים לבנק".

 

טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים: זאת תופעה חמורה שהולכת ומתגברת. 100 מיליון שקלים בשנת 2024 נעקצו ו- מעל 1.2 מיליארד שקלים כמעט ונעקצו. אנחנו מנסים להקים מנגנון לשיתוף מידע בין בנקים לשיתוף מידע ולא מצליחים. עושים כל מאמץ ובחו"ל זה קיים". נציגת משרד הרווחה דיווחה: "יש עלייה של 20% בכמות התלונות ביחס לשנה הקודמת". היו"ר בדיון סיכם: "התופעה מתרחבת וכל הגורמים הרלוונטיים חייבים לעלות הילוך. אני רגיל לדבר ולעבוד ומספרים ואנחנו נקיים דיון מעקב במהלך חודש יוני. צריך גורם מתכלל להתמודדות עם התופעה ואולי זה יהיה שר המשפטים שיקים צוות בינמשרדי".