עוקץ הפדיונות של כספי הפנסיה

 

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, התכנסה היום לדיון בעקבות תופעת עוקץ פדיונות כספים שהביא לפגיעה קשה בציבור החוסכים. עפ"י החשדות גורמים עסקיים שונים, שרובם אינם בעלי רישיון מרשות שוק ההון, מעודדים חוסכים לפדות את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם. פעולה זו מובילה לפגיעה בחיסכון העתידי, עלולה לבטל רכיבי ביטוח חשובים כמו אובדן כושר עבודה או מוות, וגורמת לחוסכים לשלם מס של לפחות 35% על הפדיון ועוד שכר טרחה לגורמים המפתים, שיכול להגיע עד 25%-30% מהסכום שנפדה. לשכת סוכני הביטוח טענה בדיון כי ניסתה להילחם בתופעה ובין היתר באמצעות פנייה לרשות שוק ההון אך הרשות השיבה לה כי היא אינה יכולה לפעול בנושא בטענה שאין לה סמכות לפעול נגדם מכיוון שהם אינם מפוקחים על ידה.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "התופעה של הונאת אזרחים שרבים מהם קשישים, עולים חדשים ואנשים במצבי פגיעות - מטרידה ומדאיגה במיוחד. הם נופלים קורבן לעוקץ מתוחכם במסווה של סיוע בפדיון כספים לרוב מזכויות או כספים פנסיוניים קרנות השתלמות ולעיתים גם תשלומים מהמדינה. כבר דוח המבקר חשף ליקויים של רשות שוק ההוןבחקיקה, באכיפה ובהגנה על הצרכן. סיפור העוקץ שכבר פורסם וכעת בחיקרה הוא כנראה רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר שעדיין מתקיימת. מעבר לאובדן הכספים, התופעה פוגעת באמון הציבור במערכות הפיקוח והפנסיה במיוחד באוכלוסיות פגיעות וכן מערערת את יציבות המערכת הכלכלית-חברתית. על רשות שוק ההון לדווח בעוד חודש על קבלת תקציב להגדלת כוח אדם טכנולוגי והקמת מדור ייעודי ולפרסם אזהרות נגד סוכנים ללא רישיון. הוועדה ביקשה מרשות שוק ההון לשקול להגביל פדיון כספי פנסיה באמצעות חקיקה".

 
ממשרד מבקר המדינה הציגו את הדוח בנושא הרשות מלפני שנה וחצי ובו נכתב כי נמצאו ליקויים משמעותיים בפיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, על הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך. על פי הדוח, רשות שוק ההון מתמודדת עם מחסור במשאבים, חוסר בתיאום עם גורמי פיקוח אחרים, וחסר במערכות ניהול מידע, דבר הפוגע ביכולתה להגן על חסכונות האזרחים.

 

 

הדוח מראה כי התקציב המקורי של הרשות לשנת 2022 היה נמוך בהשוואה לגופי פיקוח מקבילים, כמו בנק ישראל ורשות ניירות ערך. התקציב לעובד ברשות הוא כמחצית מזה שברשות ניירות ערך וכשליש מזה שבבנק ישראל. הדבר מוביל למחסור חמור בכוח אדם, כאשר בפועל היו חסרים כ-23% מהתקנים המאושרים.

 

 

מבקר המדינה מצא כי במשך שבע שנים הוטלו רק ארבעה עיצומים כספיים על חברות המנהלות את כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. סך העיצומים עמד על 4.2 מיליון ש"ח בלבד, שהם 7.7% מסך כל העיצומים שהוטלו על ידי הרשות בתקופה זו. היקפם הנמוך של העיצומים פוגע ביכולת ההרתעה של הרשות. מערכות המידע של הרשות נמצאו מיושנות וחסרות, מה שמקשה על ניהול ידע, ניתוח נתונים וביצוע פיקוח יעיל וכן על פיקוח סיכוני סייבר.

 

שלמה אייזק נשיא לשכת סוכני הביטוח אמר כי מדובר בגל הולך וגובר שהחל בימי הקורונה. "קיים סכום של כ-1.65 מיליון ש"ח שלא שויך לחשבונות הפנסיוניים. כל המידע מרוכז בידי המסלקה הפנסיונית – דבר שיוצר סיכון לחשיפת סייבר. לשם מאבק בתופעה, השקיעה הלשכה 200 אלף ש"ח בקמפיין הסברה.

 

 

יו"ר הלשכה, יניב גוב ארי, הדגיש כי מדובר במכת מדינה של ממש. עשרות חברות נפתחות ללא פיקוח או רישוי, ומשדלות אזרחים למשוך את כספי הפנסיה תוך פגיעה בכיסוי הביטוחי ונטל עתידי על המדינה. לדבריו, נדרשת חקיקה תקיפה. גם פנייה למשטרה נתקלה באדישות, ותיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. קנס של 5.5 מיליון ש"ח שהוטל על אחת החברות – י.פ. פיננסים – הוא רק "טיפה בים".

 

עו"ד יניב מאיר, יועץ משפטי בלשכה, הבהיר כי הפעולה של משיכת כספי פנסיה מהווה ייעוץ פיננסי הדורש רישוי, ולפיכך מדובר בעבירה פלילית. "הציבור אינו מודע לכך שפדיון פנסיה כולל גם אובדן כיסוי ביטוחי, מה שעלול להשאיר את האדם חשוף וללא רשת ביטחון". עו"ד טל הפלינג, אמרה כי רשות שוק ההון אינה בנויה לטפל במורכבות וביקפי הבעיה. עם 150 עובדים בלבד וחוסר באמצעים טכנולוגיים – אין די כוח אדם ואכיפה כדי להרתיע. לדבריה, הציבור מאבד אמון, ותיקים פיננסיים מורכבים פשוט "מתמוססים" במעבר בין הגורמים.

 

ברק נורי, סגן הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון אמר בדיון כי הרשות לא חוקרת לגבי סוגיית סלייס. אנו בקשר עם המשטרה ומעבר לזה לא אוכל להרחיב." בהתייחסו לאכיפה, הוא אמר: "למדנו את דוח מבקר המדינה והתאמנו את מדיניות האכיפה. התחלנו להתעסק עם גופים שאינם בעלי רישיון." הוא הוסיף כי הרשות עוקבת אחר חברות, וכי "העיצומים הכספיים עלו משמעותית בשנת 2025 כלפי הגופים הללו." נורי הדגיש כי "לא כל הנושאים נמצאים במגרש שלנו," וציין כי "התחלנו בפעילות משותפת יחד עם רגולטורים נוספים כמו הרשות להגנת הצרכן והרשות להגנת הפרטיות, במטרה למצוא גורם משותף לטיפול בתופעה." הוא ציין כי עיסוק ללא רישיון הוא עבירה פלילית שיש בגינה סנקציה פלילית, וביקש "שתהיה אכיפה משולבת יחד עם המשטרה." נורי סיכם כי המטרה היא "להגן על הצרכנים הפיננסים בישראל," וכי בימים אלה הרשות בוחנת את סמכויותיה הפליליות, והמסקנות יוגשו לממונה שיפעל בהתאם.

 

גל יעקובי מהרשות אמר כי "הדוח מלווה אותנו בתכניות העבודה בשנתיים האחרונות, ואנו מנצלים את התקציב במלואו, ב-100%. אולם, ישנן פעולות שאנו מבקשים לעשות ואנו נתקלים בחוסר תקציבי שמונע מאיתנו לבצע אותן, ומשרד האוצר מכיר את המצב." הוא ציין כי בעוד שהחטיבה הטכנולוגית מאוישת במלואה, תחום מערכות המידע נמצא בתהליך שדרוג מתמשך עם חוסרים תקציביים. בהקשר הארגוני, יעקובי הדגיש כי הרשות נמצאת בתהליך לאיוש כלל התקנים, והקימה אגף אסטרטגיה שיכלול גם חטיבה ייעודית לחינוך פיננסי. הוא הוסיף כי פיתוח הקודקס נמצא בעיצומו, וכי הרשות שואפת לגבש נהלים פנימיים להטמעת רגולציה.

 

 

"מבנה האגרות הנוכחי אינו מספק," אמר יעקובי, "ויש הצעה חדשה על שולחנה של ועדת הכספים." באשר לסוגיית פדיון כספים, הוא הסביר כי זוהי סוגיה מדינית מורכבת בשל זכות הקניין, אך פתרון אפשרי הוא מתן תמריץ שלילי באמצעות הטלת מס של 35%. רמי עזריה, מחלקת הפנסיה, הוסיף: "אין ביכולת החברה לתקן את הליקויים שהתגלו, פעילות המנהל המורשה מתמקדת באיתור והשבת כספים באמצעות בתי משפט. 65% מהכספים אותרו, אך לא כולם מומשו. נחתמו הסכמי פשרה עם חלק מהגורמים, והכספים זורמים בהדרגה. יש השבה חלקית של הכספים, איתור נרחב יותר של הכספים והפעילות מניבה תוצאות,פעילות סמויה התקיימה, וכי המנהל המורשה מפרסם כל דבר באתר הרשות ושולח הודעות לעמיתים באופן תקופתי. כל פנייה שמגיעה מטופלת ואנו דואגים שהיא לא תישאר ללא מענה".