פרשת השבוע בראשית
מסרון מפרשת השבוע בראשית פותחת את התורה כולה בַּמִּלִּים: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ". מתוארים בה בריאת העולם ובריאת האדם. אדם וחוה בגן עדן וסיפור פרי עץ הדעת, לידת קין והבל, רצח הבל בידי קין.
המשך השושלת מאדם דרך שת בנו עד ימי נוח והחלטתו של הקב"ה להחריב את העולם עקב חטאי בני האדם.
נקודות התייחסותי מהפרשה, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
בפרק ג מתוארים חייהם של אדם וחוה בגן עדן ומיד נכנס ביניהם הנחש. הוא מפתה את האישה ומביא אותה ואת האיש בעקבותיה לאכילת הפרי האסור פרי עץ הדעת. עיניהם של אדם וחוה נפקחות והם נהיים כאלוהים יודעי טוב ורע.
תחושות הבושה והאשמה יוצאות החוצה וגם המודעות לגוף, לעירום ולמיניות. כשהחטא מתגלה כל אחד מגלגל את האחריות הלאה ממנו, אך למעשה יש תוצאות – כל אחד מקבל את קללתו, ואדם וחוה מגורשים מגן העדן.
בימים קשים אלה וזאת בלשון המעטה אקדים ואומר, שאת סיפורם של אדם וחווה ניתן ליחס כסיפורו של כל אחד מאיתנו. הסיפור הזה קשור מאד לכוחו של השקר.
רמב"ם בספרו מורה הנבוכים (ח"א פ"ב), מסביר כי לפני חטא עץ הדעת היו אדם וחוה בעלי שכל ודן בנושא לפי מושגים של אמת ושקר ,למעשה שיקרו.
אחד הניסיונות הקשים ביותר בתקופה שבה אנו חיים הוא להבדיל בין אמת לשקר. על מנת לתת הזדמנות לתיקון, העולם כולו מוצף בשקרים, אם זה בפוליטיקה, בעסקים ואף במקרים מסוימים גם בחיי המשפחה.
העבודה הרוחנית שלנו חייבת לכלול מאמץ לזהות מה הוא שקרי, ואפילו בקצת, ולא להרשות לשקר להתגלגל.
במועד כתיבת שורות אלה אוסיף ואמר- ברגע זה האינטרס הלאומי הוא לנצח את האויב שרוצה להשמידנו, את אלה שטבחו באחינו ואחיותינו.
חשוב להקים ממשלת חירום לאומית בלא להתייחס לשקרים פוליטים או פוליטיקה אינטרסנטית. ממשלת חירום שקמה במועד כתיבת שורות אלה, אמורה לחזק את רוח העם, תתן אפשרות לטיוב קבלת ההחלטות במלחמה הקשה הזאת ותקרין החוצה, גם כלפי אויבינו.
כל השיקולים הפוליטיים פחות חשובים ברגע זה. אנחנו לפחות צריכים לעשות את הניסיון ואת המאמץ הזה. לכל דבר אחר יהיה זמן אחרי המלחמה שבה צריך לנצח".
התורה פותחת באות ב' בראשית ברא." נשאלת השאלה, מדוע פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה בָּאוֹת בֵּי"ת, הַשְּׁנִיָּה בְּסֵדֶר הָ"אָלֶף בֵּית",וְלֹא בָּאוֹת אָלֶף הָרִאשׁוֹנָה בְּסֵדֶר הָ"אָלֶף בֵּית"?.
רבים מאיתנו מְבָרְכִים בְּכָל בֹּקֶר אֶת בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה שמתחילות באות ב: "בָרוּךְ אַתָּה הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל",וּ"בָרוּךְ אַתָּהנוֹתֵן הַתּוֹרָה". מאידך במשך היום אנו עוסקים כנידרש, במלאכתנו או בדברים אחרים לצורכי פרנסה או לכל צורך ומצווה אחרת.
האל שמדובר עליו בתורה הוא אלוהי ההיסטוריה, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב. נשאלת השאלה, אם כך- למה התורה מתחילה בכל זאת ב"בראשית", כלומר בבריאת עולם הטבע.?
לנאמר בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, התקיימה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בשאלה מה נברא קודם השמים או הארץ. לדעות בית הלל, קודם אלוהים הניח את האדמה תחת רגלינו.
אבל בית שמאי חושבים שדווקא השמים נבראו ראשונים. קודם נוצר המרחב האווירי האינסופי שבתוכו אנחנו חיים ורק אחרכך התווספה הקרקע.
מאידך איך אפשר עולם ללא עוגן יציב, ללא קרקע בטוחה, ללא חיבור לצרכי העולם הזהשואלים בית הלל ובית שמאי עונים להם שאי אפשר שהעולם יתקיים בלי שאיפה שבלב וחתירה לאמת רוחנית גבוהה. התמצית של החיים טמונה בשאיפה הזו מעלה, לעולם רוחני טהור ובלתי מושג.
חז”ל מסיימים את המחלוקת בין בית הלל לשמאי, וקובעים זה וזה כאחת נבראו, השמים והארץ נבראו בבת אחת לשניהם כדי לחיות.
לארץ היציבה, המציאותית וסדוקה תחת רגלינו ולשמים מלאי ההבטחות מעלינו. ובהתאם אנחנו עומדים בפתח השנה הזו. נבראים מחדש בפרשת השבוע הראשונה של השנה, כשסוף סוף הגיעה “אחרי החגים” ומקווים לחזור לשגרה.
מצד אחד אנחנו זקוקים לנחמה שביציבות שמעניק לנו הסיפור המוכר. ומצד שני חלומות תלויים מעלינו, מפצירים בנו לשוב ולנסות, לכתוב פרקים חדשים ומרתקים בסיפור העתיק שלנו.
