שנת הבצורת החמורה ביותר מזה מאה שנה 

משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות, המים והמשק כולו, בדיון חירום בכנסת עלתה תמונה עגומה של מיעוט משקעים, כשלים בהיערכות ממשלתית וניהול כושל של משק המים, שמאיים על ביטחון המזון של המדינה ופוגע באופן חסר תקדים בחקלאות, דבר שיביא לזינוק ביוקר המחיה כבר בשנים הקרובות.

06.08.2025 מאת: פורטל הכרמל והצפון
שנת הבצורת החמורה ביותר מזה מאה שנה 

 

משרד החקלאות: "החקלאים בישראל נמצאים במשבר עמוק שלא היו בו מעולם" בשנת 2026 צפויה ירידה של 30% בתוצרת החקלאית.

 

הוועדה בראשותו של ח"כ מיקי לוי קיימה דיון חירום בנושא שנת הבצורת שהוכרזה רשמית. מהדיון עלו ממצאים מדאיגים על מצב משק המים בישראל, פערים בהיערכות המדינה למשבר האקלימי, והפגיעה החמורה בחקלאות הישראלית.

 


יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "לא צריך להיות חזאי בשביל להבין שהכרזה על שנת בצורת זה אירוע שיחזור בתדירות גבוהה יותר בשנים הקרובות. גורמי מקצוע מדווחים שזו הבצורת הקשה ביותר ב-100 שנים האחרונות. שנת בצורת אינה רק עניין של גשם או מזג אוויר, זו סוגיה לאומית, שמשפיעה על חקלאות, מים, יוקר המחיה, ביטחון תזונתי, משק החשמל, הסביבה והחברה כולה. לצערי, מה שעולה מבדיקות שנעשו לאחרונה כולל ע"י מבקר המדינה, הוא שיש פערים מדאיגים בין תוכניות ההיערכות לבין המצב בפועל בשטח".

 

 

ח"כ אלון שוסטר: "השנה היתה שחונה וגידולי שדה ברחבי הארץ לא קיבלו מענה ויש לתת לכך פתרון. משמעות של אי ייצור מזון מאסיבי נוכח המחסור במים בשנים הקרובות יוביל בהכרח לייבוא יותר גדול".

 


חכ"ל איתן ברושי, מים לישראל: "המשבר אינו במשק המים אלא בניהול משק המים. ההסכם צריך להיות עם 2 גורמים: ה' ופקידי האוצר. 100 מיליון קוב קולחין בשנה נשפכים לים כי אין מי שיקח אותם. תיקון 31 לחוק אינו יוזמה של רשות המים, אלא יוזמה שמגיעה מלמטה. לא נעשה דבר נוכח הביקורות של מבקר המדינה. ראוי שהיתה קמה מועצת מים. 100 שנה לא היה אירוע כזה ומדובר באסון טבע. ללא מים אין קיום לחי ולצומח. צריכה לקום ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא המים ועל מבקר המדינה להכין דוח מעקב כדי לבדוק אילו ליקויים תוקנו".

 


עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה: "הפערים שעלו בדוחות האחרונים שעסקו בנושא מים: אמנם יש מתקני התפלה שנמצאים בהליכי הקמה אך הם איטיים וחלקם נובעים מבעיות תשתית של המדינה. השבת מי קולחין, מתקנים קיימים נמצאים ברמת ספיקה גבוהה מעבר לקיבולת והקמת מתקנים חדשים מתמהמהים, חיבור אזורים מנותקים, רמת גולן, עמקים אזרחים, כנרת, החיבור לרשת הארצית אינה משביעת רצון".

 


מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, חזי ליפשיץ: "יש צניחה דרמטית בספיקות בנחלי הצפון. יש בצורת חריפה שלא נראתה זמן רב. החורף הנוכחי התאפיין במיעוט של משקעים ופריסה לא טובה.

המילוי החוזר עומד השנה על 25%, משק המים הרוויח רבע מהממוצע. 30 שנה לא היינו ברצף מעל הקווים הירוקים, ואילו בחורף האחרון ירדנו בכל האקוויפרים. בכנרת ירדו גשמים בחצי מהממוצע השנתי. אם החורף הקרוב יהיה ממוצע, אנו נהיה עם כ-500 מיליון קוב מתחת למפלס סף המומלץ".

 


מיקי זיידה, רשות המים: "אנו המשרד היחיד שהטמיע בתכניותיו את סוגיית שינוי אקלים. יש משבר במדינות אירופה ואיננו נמצא במצב שלהם שאין להם מי בברזים. מתקני ההתפלה עבדו במיצוי של 90%. אין אמינות של 100% מים שפירים לחקלאים. אנו צופים עוד שנים קשות. מס' מתקני התפלה התעכבו ואם לא היו בעיות ביצוע בשרשרת האספקה, לא היתה בעיה עבור החקלאים".

 


יובל ליפקין, משרד החקלאות וביטחון המזון: "יש ירידה משמעותית ביבולים וייבוש עשרות אלפי דונמים בעיקר בצפון, פחת במרעה דבורים שיפגע בגידולים והשקייה חורפית. החקלאים בישראל נמצאים במשבר עמוק שלא היו בו מעולם. התחזיות ברורות וצפויה ירידה של כ-30% בתוצרת החקלאית בשנת 2026. כמו כן אנו צפויים לראות עליית מחירם משמעותית עקב ייבוא מוגבר שיובילו לפגיעה כלכלית".

 

תגובות

מומלצים