חוויה שלעולם לא תברח מליבי

השקט הערמומי נקטע על ידיי נביחות כלבים שהזכירו לי את המעין ריב שלנו, שעורר סערות בלבי.

הבטתי בשושנים מלאות החן, האדמומיות, המפגינות אושר ואתה היופי בתמימות, והן הזכירו לי את הרגעים המעודדים שלנו. אך על גבעולי השושנים ישנם חוחים,קוצים פוצעים המערערים את האופטימיות שלי כלפיי הקשר שעבר. והמבט הדוקרני בעייני, בראותי את תמונתינו המשותפת, שצולמה באותם ימים שהיינו יחד-כח של שניים. והיום אנו כוחות פרודים, מאחוריי מחיצה עבה ושוברת לבבות. המחיצה הזו חוצה אותנו, מטביעה את הכוח שלי ושואבת, ממסגרת את שלך , המחיצה הזו הא אהובתך החדשה.

"אני אוהב אותך", מילים שהדהדו באוזניי פעמים רבות, ונשקו לצווארי במשך זמן ארוך, אך ממך הן כבר לא ייצאו שוב אליי, אלא לאחרת. עכשיו אתה גורם לה להיות מאושרת, נאהבת.

וגם היא תחייה באשליה שאהבתכם נצחית, שלא תרפו זה מזו לעולם. אבל יגיע הרגע:"ההתנגשות"- שתבוא לה בפתאומיות. התנגשות שאני לא מאחלת לאף אחת, אפילו לא לה, לזאתי שלקחה לי אותך, שבגללה שקעתי בחול, ובזכותך היא מאושרת על חשבוני. ואני?, אני לא יכולה להביט עליכם כי אתם רחוקים- רחוקים ומאושרים בלעדיי, ואולי אלה האושר והאהבה שחלפו, חמקו לי מבין האצבעות.

בגלל המרחק הזה, של כמה עשרות קילומטרים. המרחק שבגללו דילגת לאחרת, לא מימשת את רצונותייך, לא התאפקת מספיק כדי לחכות לי. הייתה יהיר, זריז, אבל בכל זאת רומנטי.

ולמרות הכל, למרות שאני מבינה אותך, ואת התשוקות שלך. החוויה איתך שאני מגדירה-"חוויה" כדי ליפות את המציאות, הייתה מדהימה. אני מנסה להיות אופטימית במחשבותיי, ומבינה שגרמת לי להבין את רזי החיים.
עברנו יחד שלב, צעד, חלקיק קטן בבגרות שלנו, טיפין טיפין, אולם לא הספקנו הכל.

כאשר תראה אותי ואת המבט המיואש בעיניי, תדע ותבין ש- אהבה היא רגש זמני, ואחריה בא הרגש שאורב לה, העצב, המחכה שהיא תחלוף, ובא ומתמקם במקומה בלבבות. וזהו מעין מעגל של רגשות, מעגל מסחרר, שאני תמה-לעולם!

אהובתך לשעבר.