שהציבור ידע מי היה יוסף נסר אלדין
מעטים המה אלה שמותם אובדנם משרה אבל כה כבד על בני משפחתם, על בני עדתם, העדה הדרוזית, על התנועה הציונית ועל מדינתם, מדינת ישראל, כמו האיש הזה שהיה ואיננו עוד יוסף נסר אל דין.
ההכרות שלי עם יוסף החלה לפני כמה עשרות שנים, תחלה הצטמצמה בידיעות שהעביר לי לשידור בקול ישראל ולעיתונים בעברית ,ערבית ואנגלית ,שבהם כתבתי .אך חיש מהר גלשה
הכרותנו לשיחות רבות ,הקשורות ליחסים בין הדרוזים לבין מדינת ישראל. יוסף היה בן מסור ונאמן לבני עדתו ,אבל גם פטריוט וקנאי לשלום המדינה.
מן התחושה העמוקה הזאת ייסד את התנועה הדרוזית הציונית וטפח אותה במגמה לקרב את חניכיה לצהל,. לא מעט מהקצינים והמפקדים הדרוזים באו משורות התנועה הזאת.
לעתים התרשמתי שיוסף העדיף את שליחותו הצבורית על פני פרנסתו ועל האינטרסים האישיים והמשפחתיים. לא תמיד ידעו מקבלי ההחלטות לגמול לבני עדתו על מסירותם והקרבתם למען המדינה ובית העלמין הצבאי בעוספיה וחלקות הקברים בבית גאן ובמגאר יעידו על כך. כאבתי את כאבו כאשר במלחמת לבנון הראשונה חברה מדינתו,ישראל למרונים ובכך פגעה בעקיפין באחיו בעליי ובהרי השוף.
יוסף היה בין הדור הדרוזי השלישי אשר קשר את גורלו בגורל העם היהודי.הדור הראשון החל בבן חמולת אבו רוקן אשר עבד כשומר בשדות קיבוץ יגור, והמשכו בסיוע של שייח סאלח חניפס ושייך חוסיין עליאן משפרעם לארגון ההגנה ובשייך לביב אבו רוקן מעוספייה.
האחרון הבריח את אבא חושי להר הדרוזים בסוריה ,ובכך מנע את מעצרו על ידי הבולשת הבריטית. ואלו הדור השלישי מיוצג על ידי אמל נסר אל דין ייבדל לחיים ארוכים, אשר שכל את בנו ונכדו בשרותם בצה"ל, ויוסף אשר הלך מעמנו בטרם השלים את כל תכניותיו. אולם, מה שעשה עד כה מחייב את כולנו לנצור את זכרו לעד.
בין יתר הישגיו -הקמת קרן לעידוד ההשכלה בקרב בני העדה, מתן הרצאות תוך הדגשת הקשר בין היהודים לדרוזים, השתתפות בחוגי בית , פגישות עם שרים ועם מעצבי דעת קהל במגמה ליידע אותם בתרומתם של הדרוזים למען בטחוננו ועתידנו המשותף.
במלאכת קודש זו עשה ימים כלילות, ימים רבים שהה בחול כדי להסביר את עניינה של ישראל בקרב סטודנטים שלא תמיד קבלו אותו בזרי פרחים, והיה עליו לעמול קשה כדי להדוף את התעמולה העויינת,
רק זוטות סיפרתי , מן הסתם יבואו אחרים ויוסיפו על מעשיו של האיש הגדול הזה .
וברוח חז"ל אסיים-חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הכותב יואל דר הינו עיתונאי ושדר, יליד 1938 במוסול שבעיראק. עבד כעיתונאי וכשדר במשך 42 שנה ב"קול ישראל" ובעיתונים רבים בישראל ובעולם.
