מה זה בדיוק סוכרת נעורים?

מהי בכלל סוכרת?
"סוכרת היא מחלה שכיחה מאוד ושיעור הימצאותה בקרב האוכלוסייה הוא 3%־6%.  סוכרת המופיעה בגיל ילדות או ההתבגרות היא לרוב 'סוכרת מסוג 1' לעומת 'סוכרת מסוג 2' שמאפיינת את החולים המבוגרים יותר. כ־10% מכלל חולי מחלת הסוכרת לסוגיה לוקים בסוכרת מסוג 1".

מדוע מכנים את המחלה סוכרת נעורים?  
"מכיוון שיותר ממחצית החולים בה הם מתחת לגיל 20. זוהי מחלה אוטואימונית בה המערכת החיסונית משתבשת ומתקיפה תאים החיוניים לגוף. במקרה של סוכרת נעורים, המערכת החיסונית מתקיפה את התאים המייצרים אינסולין בלבלב ונגרמת ירידה חדה בייצור והפרשת האינסולין. תפקיד האינסולין הוא לעזור למולקולות הסוכר המצויות בדם, כלומר לגלוקוז, להיכנס לתאים. הסוכר חיוני לקיום תאי הגוף ליצירת אנרגיה. במצב של מחסור באינסולין רמת הסוכר בדם גבוהה ביותר אך רמת הסוכר בתאים נמוכה. משמעות הדבר היא שהסוכר הרב בדם יפונה על ידי הכליות, והתאים יוותרו ללא מרכיב התזונה החשוב. למרות שמה המחלה יכולה להופיע בכל גיל ולכן היא נקראת גם 'סוכרת התלויה באינסולין'.

מה ההבדל בינה לבין סוכרת המופיעה בקרב מבוגרים?
"סוכרת בקרב מבוגרים מופיעה בדרך כלל בגיל מאוחר הרבה יותר והחולים בה אינם סובלים מחסר מוחלט של אינסולין לכן הם יכולים להיות עם ערכי סוכר מאוזנים למשך שנים רבות ללא הזרקות אינסולין, אלא על ידי שמירה על תזונה מאוזנת וטיפול תרופתי דרך הפה.

איך מאבחנים את המחלה?
"כשמתעורר חשד למחלה החולה עובר סדרת בדיקות מעבדה. הבדיקה הבסיסית ביותר היא של רמת גלוקוז בדם. אם ערך גלוקוז לאחר צום של 8 שעות הוא מעל 126 מ"ג או שערך הגלוקוז בבדיקת דם אקראית הוא מעל 200 מ"ג, וערכים אלו חוזרים על עצמם בשתי בדיקות דם רצופות, האדם קרוב לוודאי חולה בסוכרת. בדיקות נוספות שמבוצעות הן בדיקת דם להמצאות נוגדנים כנגד מרכיבים שונים של התאים מפרישי האינסולין בלבלב (תאי ביתא), בדיקת רמת אינסולין, וכן בדיקת רמת ההמוגלובין המסוכרר (המוגלובין הקשור לסוכר א.ד). חשוב לציין שברוב המקרים של סוכרת מסוג 1 חדשה, מופיעים סימני המחלה בצורה חריפה עם ערכי סוכר גבוהים מאוד".

מה הסיבות להופעת המחלה?
"למרות המספר הגדול של החולים, הסיבות למחלה אינן ידועות עד היום. ההערכה היא שישנם  גורמים רבים המשפיעים על הופעתה ובהם תורשה וגורמים סביבתיים שונים כמו תזונה ומחלות ויראליות למיניהן".

במה מתבטאת המחלה?
"הסימפטומים הראשוניים השכיחים ביותר כוללים לרוב צמא מוגבר, מתן שתן בתדירות גבוהה, איבוד משקל, עייפות ועליה בתאבון. במידה ולא תעשה האבחנה בשלב זה, מצב החולה יחמיר והוא יפתח מצב מטבולי מסוכן המתבטא בחמצת בדם עם נשמת (כתוצאה  ממחסור בגלוקוז בתאים מתחולל תהליך של פירוק השומנים לשם יצירת מקור אנרגיה חלופי. פירוק השומנים מביא ליצירת תוצרים חומציים הגורמים להחמצת הדם. ואילו החמצת הדם גורמת בין היתר, להאצת קצב הנשימה, כאבי בטן והקאות". 

כיצד מטפלים בסוכרת נעורים?
"הטיפול מתבסס על מתן אינסולין, שהוא חלבון, שלא ניתן לתת אותו דרך הפה, אלא בזריקות תת עוריות. בדרך כלל חולי סוכרת מסוג 1 מקבלים  3־4 זריקות אינסולין ליום או מטופלים לחלופין במשאבת אינסולין, המזליפה אינסולין באופן מתמיד ומתמשך, בצורה המחקה את הפרשת האינסולין מהלבלב.
בנוסף לטיפול התרופתי חולי סוכרת צריכים להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת ועל פעילות גופנית סדירה ששומרת על רמת סוכר תקינה".

מה החידושים בטיפול באינסולין?
"ההתקדמות בתחום ההנדסה הגנטית הביאה לאחרונה לפיתוח סוגים חדשים של אינסולין, הנקראים 'אנלוגים של אינסולין'. הם מאפשרים לרופאים להגיע לאיזון מטבולי אופטימלי אצל חולי סוכרת אשר תלויים באינסולין לתפקודם התקין".

האם צפוי פתרון קבוע שיימנע את הצורך בהזרקת אינסולין?
"כיום המחקר מתרכז בפיתוח לבלב מלאכותי שיפריש אינסולין בדומה ללבלב אנושי. המרכיבים הבסיסיים של הלבלב המלאכותי כבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים והם משאבת אינסולין, חיישני סוכר ותוכנת מחשב, אשר שולטת בכמות האינסולין המוזרקת למטופל בהתאם לשינוי ברמת הסוכר בגופו. כמו כן, לאחרונה יש דיווחים על השתלת 'איי לנגרהנס' אצל מבוגרים, הסובלים מסוכרת מסוג 1. מדובר בקבוצות של תאים, המפוזרות בלבלב ומכילות את תאי הביתא יצרני האינסולין. ההתקדמות בתחום נרשמה גם הודות לשימוש בתרופות חדישות, שמונעות את דחיית השתל על ידי מערכת החיסון של המושתל. בינתיים מדובר על הצלחה חלקית בלבד. בנוסף, העובדה שכל מושתל צריך לפחות שני תורמים (שני לבלבים), על מנת להגיע לרמות סוכר תקינות ללא צורך באינסולין, מהווה בעיה רצינית, לנוכח מיעוט התורמים.

השלב הבא, מתרכז במציאת מקור אחר לאיי לנגרהנס, אצל חיות כמו בקר וחזיר, המייצרות אינסולין הדומה לאינסולין האנושי, או מתאי ביתא אנושיים, אשר יתפתחו מתאי גזע עובריים. הנושא מתפתח בצורה מהירה ומבטיחה, אך עד ליישומו אצל חולי הסוכרת, הדרך עדיין ארוכה".

עד שיימצא פתרון קבע האם החולים חייבים להזריק כמה פעמים ביום?
:"כאמור, ישנה חלופה של מתן אינסולין בעזרת משאבת אינסולין שמחוברת לגוף באופן תמידי. זו למעשה השיטה הקרובה ביותר להפרשה הטבעית של ההורמון. לדור החדש של המשאבות רמת דיוק ואמינות גבוהה מאד. גודלן של המשאבות כגודל מכשיר סלולארי זעיר והן ניתנות לנשיאה בכיס והן עמידות בפני חבלות ורטיבות. בתוכן ממוקם בקבוקון אינסולין שמוזרם דרך צינורית דקה שהקצה שלה נמצא מתחת לעור. ספיגת האינסולין טובה מאוד והמטופלים נהנים מחופש יחסי וירידה בסיכון לפתח היפוגליקמיה לילית. כמו כן, המשאבה מאפשרת לרדת באופן משמעותי במספר הזריקות היומיות הנחוצות".

איך מתמודדים עם הצורך לבדוק כמה פעמים ביום את רמת הסוכר בדם?
"ישנו פיתוח של מכשירים חדשים הפועלים כחיישני סוכר (Glucose Sensors), שמסוגלים לבצע מדידות סוכר אמינות, רציפות וממושכות ללא צורך בדקירות (Real time monitoring). יתר על כן, החיישנים יכולים לשמש כמערכת התראה אשר תתריע בכל מקרה של עליה או ירידה קיצונית ברמת הסוכר, ובכך למנוע בעיקר התקפי היפוגליקמיה קשים".

פרופ' נעים שחאדה, מנהל מחלקת ילדים א' ומנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים ברמב"ם.

מילנה לוי, מתאמת סוכרת ילדים ונוער במרפאה.