משפטנים: הגבר שכלא את אשתו ובנותיו עלול להישפט ל-20 שנות מאסר

מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי במהלך השנה האחרונה מנע גבר תושב חולון מחברתו ומבנותיו טיפול רפואי ולעתים גם מזון, על פי החשד, הבעל היה נוהג לומר לאשתו,"קניתי אותך בכסף" ואז כלא אותה אנס אותה והתעלל בה.

12.05.2014 מאת: פורטל הכרמל והצפון
משפטנים: הגבר שכלא את אשתו ובנותיו עלול להישפט ל-20 שנות מאסר

האישה מצויה בחודשי הריונה האחרונים, ניצלה, ככל הנראה, לפני מספר ימים, את העובדה שהחשוד לא נעל את דלת הדירה, וביקשה את עזרתה של שכנה, אשר קראה למשטרה.

מעצרו הוארך ביום שישי האחרון חמישה ימים.

עו"ד אייל בסרגליק העוסק בדין הפלילי ועבירות צווארון לבן, מסביר מול איזה סעיפים עלול החשוד לעמוד בכתב האישום שיוגש נגדו, אם החשדות נגדו יתגלו כנכונים.

לדברי עו"ד אייל בסרגליק, בחוק העונשין, בסעיף 377, נקבע כי "העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים".

מדובר על כן בעבירה פלילית חמורה על פי חוק העונשין שכותרתה פגיעה בחירות. בפרק זה של חוק העונשין מצויות גם עבירות של חטיפה לשם הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה, וגם חטיפה לשם כליאה.

לדברי עו"ד בסרגליק, אותו אב, יכול להיות מועמד לדין גם לפי סעיף 371 – 'חטיפה לשם כליאה' שתוכנו הוא: "החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים. פרטי המקרה המזעזע, אם יתבררו כנכונים מתאימים גם לכך" אומר עו"ד בסרגליק.
בפרק זה בחוק העונשין יש התייחסות לעבירות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, חטיפה לשם חבלה חמורה, חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם, והחזקה בתנאי עבדות.

"לאור נסיבות המקרה ועל פי הפרסומים המוקדמים בתקשורת, ייתכן ויתברר שאותו אב איים על משפחתו, ולכן גם תחול עליו עבירת האיומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין" אומר עו"ד בסרגליק. לפי סעיף זה, אדם אשר מאיים על אדם אחר, בפגיעה כלשהי בחירותו, בגופו, בשמו הטוב, בפרנסתו או בנכסיו, עובר עבירת איומים. עבירה זו, אשר מבוצעת בכדי להקניט או להפחיד את המתלונן, עלולה לטמון בחובה עונש של שלוש שנות מאסר.

הגבלת תנועה ומניעת טיפול רפואי

לדברי עו"ד בסרגליק, מהפרטים שהתפרסמו בתקשורת עולה כי הפרשיה כללה גם הגבלת תנועה ומניעת טיפול רפואי מהאם וילדיה. לדבריו, הגבלת תנועה לרוב הינה עניין זמני – ועל כן ייתכן שהפרקליטות לא תעשה שימוש בסעיף זה. לעומת זאת, הסעיף מניעת טיפול רפואי ראוי, במקרה ומניעת הטיפול מובילה לתוצאה קטלנית או לפגיעה בגוף - יכולה בהחלט להיחשב בגדר התעללות.

לדברי עו"ד בסרגליק, החוק מתייחס להתעללות בקטין או חסר ישע, בסעיף 368ג לחוק העונשין, ומדובר בעבירה המוגדרת כך:
"העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו - מאסר תשע שנים".

לדברי עו"ד בסגרליק, נסיבות המקרה עשויות להתאים לעבירה זו, והאב עשוי לעמוד לדין עליה שכן בהגדרה: "חסר ישע" הוא מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו". הכליאה עונה על הסעיף "כל סיבה אחרת"- וילדיו של הכולא לא יכלו לדאוג לצרכי מחייתם ולבריאותם, ועל כן, אם יתברר כי ההאשמות למניעת טיפולים רפואיים נכונות – סביר להניח שהאב יורשע גם על פי סעיף זה.

עורך דין אייל
לדברי עו"ד בסגליק, האב בהיותו האחראי על הקטין ועל חסר הישע, עלול לעמוד בפני עונש מאסר קשה משבע שנים, ולהישפט לתשע שנים מאסר בפועל. כמו כן, המשמעות הפלילית של מניעת טיפול רפואי בקטין, הינה בגדר התעללות, ונכנסת גם היא בגדר העבירה.

תביעת פיצויים במישור האזרחי

לדברי עו"ד בסרגליק במישור האזרחי, עוולת כליאת שווא הינה עוולה נפרדת בדיני הנזיקין, בניגוד לעוולות מסגרת כמו רשלנות והפרת חובה חקוקה. אין צורך להוכיח נזקים בתביעה אזרחית על כליאת שווא, על מנת לקבל פיצוי בשל המעשים. עוולה זו קבועה בישראל בסעיפים 26-27 לפקודת הנזיקין.

סעיף 26 קובע ש"כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות".

לדברי עו"ד בסגרליק, קיימות הגנות מיוחדות בסעיף 27 לפקודת הנזיקין, העומדות לנאשם כדי להתמודד מול אותה העוולה, ולא להיכנס לגידרה.

לדברי עו"ד בסרגליק, מומלץ לאדם אשר הוגבלה תנועתו או שנמנע ממנו טיפול רפואי, שייגש מידית למשטרה וידווח על כך, וייגש לטיפול רפואי בהקדם האפשרי, על מנת למנוע את המשך הנזק. כמו כן יש לבצע תיעוד מוקדם, בטרם קבלת הטיפול הרפואי.
מקרים דומים בישראל

לדברי עו"ד בסרגליק, בישראל היו בעבר מקרים שמזכירים באופיים את הפרשייה הנוכחית, בעיקר בהקשר של סחר בבני אדם, בעבירות של עבדות, בין השאר פרשיית הכת של גואל רצון.

עו"ד אייל בסרגליק היה מעורב בטיפול משפטי בפרשייה של כת – פרשיית אמבש - כת של הגבר עם שש הנשים – אשר היו חלק מכת ירושלמית. לדברי עו"ד בסרגליק, אחד המוקדים שהפכו את הכת לאטרקטיבית שהיה מעורב בה אחד הנכדים של רבי נחמן מברסלב (נחמן מאומן).
 
הכותב הינו מרצה למשפט פלילי בקריה האקדמית, סגן יו"ר הוועדה לענייני פלילים של וועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, ובעל משרד עורכי דין המתמחה בתחום הפלילי.

תגובות

מומלצים