סיבוך השליה הנעוצה
אחת לאלף לידות מתרחשת תופעה הקרויה שליה נעוצה. ד"ר ראיד סלים מנהל חדרי לידה במרכז רפואי העמק על התופעה
שליה נעוצה היא אירוע נדיר יחסית שבו השליה חודרת בצורה לא תקינה בשריר הרחם ועשויה אף לחדור לאיברים סמוכים כמו שלפוחית השתן או המעי. גורמי סיכון לשליה נעוצה כוללים בעיקר ניתוח קודם לחיתוך דופן (ניתוח קיסרי) ושליית פתח. גורמי סיכון נוספים הם ולדנות, גיל אם מבוגר, כריתת שרירן קודמת ושרירן תת–רירי.
בגלל העלייה באחוז הניתוחים לחיתוך הדופן בשנים האחרונות נרשמה גם עלייה בשיעור ההשרשה הפולשנית של השליה והמספרים עומדים היום על 1:500 עד 1:000 לידות.
הסיבוך הנפוץ ביותר בנשים אלו הוא דימום רב, בעיקר במהלך הלידה, המיוחס בעיקרו למחזור הדם ההיקפי המפותח של הרחם ההיריוני. דימום זה מתגבר במיוחד עם ניסיון הפרדת השליה, הגורם לחשיפת כלי דם גדולים. אובדן דם עלול להוביל להלם ולהעלות את הצורך במתן מספר רב של מוצרי דם והצורך בכריתת רחם ולהוביל לסיבוכים נוספים, לרבות התפתחות קרישה תוך כילית מפושטת, אי ספיקת כלייתית חדה ובהמשך זיהום.
גורמי תחלואה משמעותיים נוספים במהלך הניתוח הם פגיעה בשופכנים או בשלפוחית השתן ונזק למעי. הגישה הטיפולית המומלצת ברוב הנשים עם שליה נעוצה היא ניתוח לחיתוך הדופן וכריתת הרחם עם השליה ביחד לאחר חילוץ העובר.
במצבים מאוד מיוחדים קיימת האופציה של טיפול שמרני. הרעיון העיקרי של טיפול שמרני, במקרים בהם הועלה חשד לשליה נעוצה לפני הלידה, הינו להשאיר את כל השליה או את החלק הדבוק לשריר הרחם במקומו וזאת על מנת לשמר את הרחם מאחר וניסיון הפרדה ידנית של האזור הדבוק של השליה במיוחד אם גדול, עלול לגרום לדימום רב. רק במקרים נבחרים ניתן לטפל באופן שמרני, כאשר אבדן הדם במהלך הניתוח נמוך, החולה יציבה ויש רצון לשמר פוריות.
שיפור בטכנולוגיית העל שמע ויישום אמצעי דימות נוספים, איפשרו אבחון טרום לידה ונקיטת אסטרטגיות מסייעות לפני הניתוח, במהלכו או אחריו, להפחתת אובדן הדם והסיבוכים במהלך הלידה. בשנים האחרונות נכנס השימוש בפרוצדורה מסייעת המתבצעת על ידי החדרת צנתר בלוני לחסימה ו/או תסחוף לכלי הדם של האגן לפני התחלת הניתוח.
שיטה זו דווחה כיעילה בחלק מהמחקרים ומיושמת כדי להפחית מאובדן הדם במהלך כריתת הרחם, או לחלופין, לסייע בשימור הרחם על ידי הפחתת הדימום לאחר הוצאת העובר כשקיימת חשיבות לשימור הפוריות. שיטה זו קיימת גם במרכז רפואי העמק וההחלטה לגבי השימוש בה אינדיבידואלית ועל סך הנתונים של אותה אישה.
אנחנו מעריכים כי קיימת חשיבות רבה לאבחנה טרום לידתית על ידי שימוש בטכנולוגית העל-שמע, וכן שימוש באמצעי דימות נוספים במידת הצורך, במיוחד ביולדות עם גורמי סיכון לשליה נעוצה. במקרים אלו מעורבים בד"כ צוותים בכירים רב תחומיים לפני הניתוח הכוללים בנוסף למיילדים, מרדימים בכירים, אורולוגים, כירורגים רדיולוגים, המטולוגים וצוות של בנק הדם.
לאור המיעוט היחסי של מקרי שליה נעוצה והחשיבות של רכישת מיומנות כירורגית וגם הדמייתית במקרים האלה, אנחנו מעריכים כי יש מקום להפנות יולדות כאלה למרכזים שרכשו ניסיון בטיפול במקרים אלו בעבר.
