גילאור דמרי לא נשאר לבד

גילאור דמרי  שרד את הנובה, לחם 408 ימים וחזר לחובות של מיליונים: חבריו של המ"פ מגולני יוצאים בקמפיין גיוס למענו.

 

חבריו ושותפיו לדרך של רס"ן במיל' גילאור דמרי יוצאים בימים אלה בקמפיין גיוס המונים למענו, לאחר ששרד את הטבח במסיבת הנובה, שירת 408 ימי מילואים כמפקד ולוחם בגולני, וכשחזר מהחזית גילה כי מפעל החיים שלו קרס וכי נקלע לחובות של יותר משני מיליון שקלים.

 

סיפורו של דמרי הוא גם סיפורם של עצמאים ומילואימניקים רבים, שעזבו באחת את העסקים והמשפחות, יצאו להילחם במשך מאות ימים, וכששבו הביתה גילו כי עבורם המלחמה הכלכלית רק החלה.

 

לקמפיין נרתמו יערית שושן, מייסדת ארגון SOS ISRAEL  הפועל בשנים האחרונות להעלאת המודעות לתופעת הפוסט טראומה, וכן 'עמותת קהילת שבט הנובה,' במטרה לסייע בגיוס התרומות ולהרחיב את החשיפה הציבורית למאבקו של דמרי.

 

בשעה 6:28 בבוקר של 7 באוקטובר היה דמרי באחד מרגעי השיא המקצועיים בחייו. המיזם הסביבתי שהקים הפעיל במסיבת הנובה את פרויקט "אקו נובה", שנועד לצמצם את השימוש בפלסטיק חד-פעמי באירועים. דקה לאחר מכן הכול השתנה. דמרי נאלץ להילחם על חייו ולהימלט מהתופת.

 

זמן קצר לאחר מכן עלה על מדים. דמרי, רס"ן במילואים, בוגר פלחה"ן גולני ומפקד פלוגה לוחם, יצא ל־408 ימי מילואים בעזה, בלבנון ובסוריה. בזמן שנלחם, העסק שהקים נותר מאחור והתקשה לתפקד.

 

מאז שחזר מהסבב השישי מתמודד עם חובות של יותר משני מיליון שקלים, תביעות ותיקים בהוצאה לפועל.  המשבר מאלץ אותו, את אשתו ואת בתם הקטנה לחזור להתגורר בבית הוריו.  כיום הוא עובד לבד כמעט 21 שעות ביממה ומבצע לבדו עבודה שבעבר התחלקה בין שמונה עובדים, בניסיון להציל את העסק.

 

רס"ן במיל' גילאור דמרי: "אני לא מבקש רחמים ולא שיצילו אותי. אני מבקש הזדמנות להרים מחדש את העסק שבניתי בעשר אצבעות. אני עובד 21 שעות ביום וכבר הצלחתי לצמצם מאות אלפי שקלים מהחוב. הוכחתי לעצמי שהעסק הזה יכול לחיות מחדש. עכשיו אני צריך גב שיעזור לי לעבור את הקילומטר האחרון ולחזור לעמוד על הרגליים, בשביל המשפחה שלי ובשביל מפעל החיים שיעשה טוב לכולנו."

 

הקמפיין פתוח לציבור הרחב באמצעות פלטפורמת גיוס ההמונים: בקישור