התלמידות של אתמול, המורות של היום

"בפעם הראשונה שאני רואה את התלמידים בכיתה, אני אומרת להם: לפני כמה שנים ישבתי בדיוק במקום שלכם", מספרת נוי לוי, שמלמדת כיום בבית החינוך אמית עתידים באור עקיבא. "הם מסתכלים עליי מופתעים ושואלים: 'מה, ובכל זאת חזרת לפה?'. ואני עונה להם שגם כשאני ישבתי על הכיסא שלהם, אולי לא חשבתי שאין סיכוי שאחזור לכאן. אבל כשמתבגרים ומסתכלים על הדרך שעברת, מבינים שזה פשוט המקום הכי טוב להיות בו".

נוי לא לבד. 15 מהמורים  הם בוגרי אמית עתידים שלמדו באותן הכיתות שבהן הם מלמדים כיום. המנהל אמיר מלכה אומר כי השילוב הייחודי הזה של מורה שהוא בוגר,  "מייצר DNA ייחודי למקום, תחושת שייכות וקשר הדוק שמתחיל בגובה העיניים".

לוי, שסיימה את לימודיה בשנת 2013, עבדה בחברת תקשורת וניהלה צוותים שבחלקם היו תיכוניסטים. "ראיתי כמה משמעותית עבורם דמות של מבוגר. הם חיפשו אוזן קשבת הכוונה והדרכה. באחת משיחות ההערכה השנתיות, אחד מהנערים כתב לי: 'תודה שלא ויתרת לי ולא ויתרת עליי ועזרת לי לצמוח ולגדול'. זה היה הרגע שבו הבנתי את הייעוד האמיתי שלי, והחלטתי ללכת ללמוד הוראה". כשחזרה בתחילת השנה והפעם כמורה מן המניין – המחנכת שלה נעמדה וצעקה בהתרגשות: 'חינכתי אותה ארבע שנים!'. "זה היה רגע מדהים. המורים שנשארו זוכרים אותך כתלמידה, התחושה שאת חוזרת למקום מוכר ואהוב שבו כולם מכירים אותך מעניקה ביטחון עצום".

גם קורל קריף (29), מחנכת בכיתת חינוך מיוחד ומרכזת החינוך החברתי בחטיבת הביניים, חזרה ללמד בבית הספר שבו סיימה את לימודיה בשנת 2015. "רציתי ללמד דווקא בעתידים, בגלל הצוות החינוכי שליווה אותי כתלמידה", היא משתפת. "זכרתי את עצמי כתלמידה מאוד חברתית, משהו שלפעמים בא על חשבון הפן הלימודי, אבל תמיד הייתה לי את הדחיפה מהצוות. כשאני למדתי, אמיר המנכ"ל בדיוק נכנס לתפקידו כמנהל, ואני ממש זוכרת איך התעקש ללוות אותנו לקראת הבגרויות מבלי לוותר על  אף תלמיד". כיום, כשהיא עובדת לצד המורים שלימדו אותה בעבר, היא רואה בגילה הצעיר יתרון. "אני מצליחה להתחבר לתלמידים ולהבין אותם, כי לא מזמן הייתי בדיוק במקום שלהם."

נוי הרשקוביץ, בוגרת מ-2014, תיכנס בתחילת שנת הלימודים, לראשונה לכיתה כמורה בעתידים "זה כבוד גדול ללמד כתף אל כתף עם צוות שליווה אותי בילדותי. למשל, רכזת השכבה שהייתה לי כתלמידה הולכת לעבוד איתי כעת באותו הצוות. המעמד של מורה היה מבחינתי משהו נשגב, ולעבוד איתם זו תחושה מדהימה". הרשקוביץ צפויה ללמד ולהגיש לבגרות במגמה שבה למדה, "גדלתי באור עקיבא וצמחתי מהמקום שבו אני הולכת לעבוד. אני דוברת את השפה המיוחדת לקהילה ומכירה את הדינמיקה.  מוכנה ומלאת ציפייה להתחיל בעשייה".

אלינור אלימלך (40), בוגרת המחזור השני של בית הספר מלפני כ-22 שנה, עבדה במשך שנים במערכת הבנקאית, ובחרה לעשות הסבה להוראה מתוך רצון לעסוק בעבודה בעלת משמעות רגשית. "כשהתלבטתי איפה ללמד, חששתי שאולי אני עושה לעצמי חיים קלים כשאני בוחרת במקום המוכר, ואפילו הלכתי לעשות שיעור צפייה בבית ספר אחר", היא משתפת. "אבל יש משהו בבית הספר הזה שכשאתה נכנס בדלת, אתה מרגיש את הלב. אני אדם שחייב לעבוד עם הלב, וזו הייתה ההחלטה הכי טובה שלי. כולם כאן עושים הכול למען התלמידים, בדיוק כפי שזכור לי מתקופתי כתלמידה, אני תמיד מזכירה לילדים שאם מישהו היה אומר לי לפני עשר שנים שאהיה מורה, לא הייתי מאמינה. אני רוצה להיות עבורם ההוכחה החיה לכך שהחלומות הגדולים ביותר שלהם מתחילים כאן, בין כתלי בית הספר, והם בהחלט יכולים להתגשם".

בין הבוגרים שחזרו כמורים גם ליזה אבייב ומעיין סימני, שכבר יותר מעשור שהן מורות לאנגלית, שירן צחייק שמלמדת ספרות ולשון, וחלי שרף, רכזת שכבה ומורה להבעה. את תחום המתמטיקה מובילות ירדן אברגיל שמלמדת בבית הספר שלוש שנים, ואלונה ברדה שהצטרפה השנה כמורה למתמטיקה לאחר הסבה.  רוזה שמיאלוב המורה להיסטוריה, מור רווח המורה למשפט עברי ותנ"ך, יסמין איסקוב המורה לאזרחות בתיכון, ואגם שמייב שהצטרפה השנה כמורה למקצועות רבי-מלל. את הרשימה משלים בן עג'מי, המלמד זו השנה השנייה חינוך מיוחד ושפה.

אמיר מלכה, מנהל קריית החינוך אמית עתידים: "אין תעודת זהות מרגשת יותר לבית ספר מאשר בוגרים שבוחרים לחזור אליו כחברי צוות. החזרה של 15 מורות ומורים אל המקום שבו צמחו כתלמידים היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהחינוך שבית הספר מעניק אינו מסתכם בשנות הלימוד בלבד, אלא נשאר חקוק בלב לאורך שנים. כשהתלמידים שלנו רואים מולם מורים שצמחו מאותו הכפר ומאותה כיתה, הם מקבלים המחשה שבית הספר הוא בית אמיתי לחיים".