חיה על הקיר
אדם לוקח צבע ובורא חיה על הקיר זו המהפכה הגדולה של האמנות, ציורי האדם הקדמון מגדירים עבורנו מחדש את חידת האמנות
תופעת ציורי המערות היא המהפכה התודעתית העמוקה ביותר בתולדות האדם: היא יצרה מעבר מקיום הישרדותי לתודעה המסוגלת להמציא עולם אישי סובייקטיבי.
הדמיון והאינטליגנציה שודרגו במעבר זה, במהלכו מוח האדם פיתח יכולת להפוך סיפור לדימוי ולהפשטה.
שכלו של האדם הקדמון הצליח, כבמטה קסם, להפוך חיות מפחידות ליצירה אמנותית מעוררת השתאות. במאות מערות חשוכות, מנותקים זה מזה בזמן ובמרחב, ציירים קדמונים עשו מעל ומעבר כדי לממש רעיון בלתי נתפס לתקופתם, להדליק לפיד, לקחת צבע ולברוא חיות על קיר.
בחזרה אל הציורים שמגדירים מחדש את חידת האמנות. מלאכת הציור לא היתה קלה. הצייר הקדמון נדרש ללפידים מרוחים בשומן חיה לתאורה, לפיגמנטים צבעוניים ולכלי חריטה משברי אבנים ועצמות. ולמרות התנאים הקשים, מיקומם של הציורים, הישנותם והאיזון ביניהם מעידים על תכנון מודע ותפיסת מרחב מתוחכמת.
בעזרת המעט שהטבע הציע לצייר, נוצרה שפה חזותית מורכבת, עשירה ומפתיעה באיכותה. יום נפלא הפציע בתולדות האנושות: ההפשטה והאמנות נולדו. פעולת הציור נתפסת בעינינו כיום כדבר טריוויאלי, שאינו דורש הסבר. לא כך לגבי אותו אדם הקדמון שמעולם לא ראה ציור.
איך עלה במוחו של הומו ספיינס לתרגם יצור ממשי, סוס לדוגמה, לצורה סימבולית באמצעות קווים על דופן של מערה חשוכה, כך שהעין האנושית תזהה אותה מיד כסוס? איך עלה בדעתו הרעיון המטורף להפוך את הדבר עצמו, את הסוס, לדימוי? כלומר, איך הצליח להפוך אובייקט ממשי לסימן קווי שהעין מזהה כסוס? איך נולדה המחשבה שמציאות יכולה להיות מיוצגת באמצעות סימן חזותי מופשט?ההומינם ההבנה שמה שאינו נמצא יכול להופיע באמצעות סימן?.
