ממדי ביקורו של בילאל ארדואן בלבנון והסיכונים הטמונים בו

ביקורו של אחד מבניו של נשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, בלבנון מעורר שאלות החורגות מההיבט הטקסי־דיפלומטי, במיוחד לנוכח מאזן הכוחות העדין בלבנון, התחרות האזורית ותפקידה ההולך וגובר של טורקיה במרחב.

16.11.2026 מאת: מנדי צפדי
ממדי ביקורו של בילאל ארדואן בלבנון והסיכונים הטמונים בו

כדי להבין את משמעות הביקור ואת הסיכונים הטמונים בו, יש להבחין בין שלושה היבטים: האינטרס הטורקי, המסרים הפוליטיים המועברים לגורמים השונים בלבנון והשלכות הביקור על קשריה האזוריים של לבנון.

 

מדובר בבילאל ארדואן, בנו של נשיא טורקיה, ולא בביקור רשמי של הנשיא הטורקי עצמו. על פי התכנון, בילאל צפוי להגיע ללבנון באמצע חודש נובמבר, בראש משלחת כלכלית מטורקיה. תחנתו המרכזית תהיה טריפולי, לצד ביקור בביירות. במסגרת הביקור צפויים להתקיים מפגשים עם הנשיא ג’וזף עאון, יו”ר הפרלמנט נביה ברי וראש הממשלה נואף סלאם, וכן עם דמויות דתיות ופוליטיות.

 

התוכנית המסתמנת כוללת ביקור בנמל טריפולי, באזור הכלכלי המיוחד ובמתחם יריד ראשיד כראמה הבינלאומי. נוסף על כך, מדובר ביוזמות לשיקום אתרים מהתקופה העות’מאנית, להרחבת מערך המלגות לסטודנטים ולקידום פרויקטים חברתיים ופיתוחיים.

 

חשוב להדגיש כי מדובר בפרטי תוכנית ביקור עתידית, ולא בפעילויות שכבר יצאו אל הפועל.

 

לביקור זה כמה ממדים אסטרטגיים משמעותיים.

 

הראשון הוא הממד הפוליטי, המתבטא בניסיון להרחיב את ההשפעה הטורקית באזור. אנקרה ניסתה לקדם יעד זה בעבר באמצעות מהלכים שונים, שלא צלחו, ולכן פנתה לאסטרטגיה של חדירה והשפעה רכה.

 

טורקיה אינה זקוקה בהכרח לשליחת בעל תפקיד ממשלתי בכיר כדי לחזק את נוכחותה בלבנון. בילאל ארדואן, אף שאינו נושא בתפקיד רשמי בממשל הטורקי, נהנה ממעמד והשפעה בחוגים המזוהים עם מפלגת הצדק והפיתוח ועם ארגונים טורקיים. באמצעות רשת קשרים זו הוא עשוי לקדם יעדים שאינם בהכרח בהישג ידם של הערוצים הדיפלומטיים הרשמיים.

 

אנקרה מקווה להפיק מהביקור כמה הישגים מרכזיים, ובהם יצירת קשרים עם ההנהגה הפוליטית והדתית בלבנון, חיזוק הקשר עם הציבור הסוני והרחבת ההשפעה הטורקית בקרבו, במיוחד בטריפולי ובצפון לבנון.

 

יעד נוסף הוא בניית מערכות יחסים ארוכות טווח עם אישים ועם מוסדות מקומיים, תוך הכשרת הקרקע לביקורים רשמיים נוספים ולשיתוף פעולה עתידי עם טורקיה.

 

במובן זה, המהלך עשוי להעמיק את הזיקה של חלקים מהציבור הסוני בלבנון לטורקיה, וליצור נאמנות פוליטית ותודעתית המזכירה את הזיקה לסולטנות העות’מאנית בגלגולה המודרני. במקביל, הוא עשוי לסלול את הדרך להרחבת הנוכחות הטורקית הרשמית בלבנון.

 

הממד הכלכלי והגיאופוליטי: טריפולי כמפתח להשפעה הטורקית

 

קיים גם ממד כלכלי וגיאופוליטי, כאשר טריפולי היא המפתח להבנת הביקור. להערכתי, זהו אחד ההיבטים החשובים ביותר של המהלך, הראוי למעקב ולבחינה מעמיקה.

 

לטריפולי שלושה מרכיבים אסטרטגיים מרכזיים:

נוסף על כך, מתקיים בלבנון תהליך בחינה של אפשרות לשדרוג קו הרכבת בין טריפולי לאל־עבדייה, הסמוכה לגבול הסורי. מהלך כזה עשוי לפתוח בעתיד אפשרויות להרחבת התעבורה המסחרית.

לפיכך, נראה כי העניין הטורקי עשוי לחרוג מתחום הסיוע החברתי וההומניטרי, ולהתמקד גם בבניית אינטרסים כלכליים ולוגיסטיים ארוכי טווח.
 

תגובות

מומלצים