מפת האנרגיה האזורית ועתיד חבל הבשן

הכותב: סאמר ת'אבת מחבל אל בשן בסוריה, עיתונאי עצמאי מוסמך על ידי רשות התקשורת הלאומית באיחוד האמירויות הערביות, איגוד העיתונאים הגרמני DPV International IPC בריסל.

 

צפות מעת לעת הדלפות ממעגלי קבלת החלטות אסטרטגיים, העוסקות במסלולים היפותטיים של צינורות נפט וגז, המקשרים בין שדות האנרגיה הגדולים במפרץ הפרסי לבין הים התיכון, דרך שטחה של סוריה.

 

למרות שמיקומו של שדה ארמקו, המצוין במפה הדמיונית, מהווה ייצוג סמלי לרשת השדות הענקית באזור המזרחי של ערב הסעודית (כדוגמת שדה אל-גוואר, הנחשב לגדול בעולם, עם רזרבות של יותר מ-58 מיליארד חביות שוות ערך, וכן שדות ח'ורייס ושייבה), עצם העלאת התרחיש של מעבר בדרום סוריה פותחת פתח לניתוחים מעמיקים של השלכות התרחיש הזה, במיוחד בכל הנוגע לאזור הבשן.

 

אמיתות מיקום ארמקו והיכולות המוכחות, חברת "סעודי ארמקו" מתבססת על מערך ייצור הנחשב לגדול בעולם, כאשר סך רזרבות הנפט והגז של ערב הסעודית מוערך במאות מיליארדי חביות שוות ערך. שדות כמו אל-גוואר, ספאניה וח'ורייס מזרימים מיליוני חביות ביום על מנת לספק את הביקוש העולמי.

 

ההתייחסות לחיבור שדות אלה במסדרון היפותטי המפנה צפונה לעבר סוריה היא ניתוח המזכיר פרויקטים היסטוריים, כדוגמת צינור "טאפ-ליין" שפעל בעבר. עם זאת, כיום התרחיש מקבל צביון גיאופוליטי שונה לחלוטין, המשתלב עם האינטרסים של מעצמות אזוריות ובינלאומיות.

 

היתרונות הכלכליים והאסטרטגיים הפוטנציאליים לאזור "בשן" במסגרת התרחיש ההיפותטי של מעבר מסדרון אנרגיה אזורי דרך דרעא ובשן, דיווחים מודיעיניים מצביעים על כך שהאזור עשוי לחוות תמורות יסודיות ברמה הכלכלית והפיתוחית:

 

הפיכת האזור לצומת מעבר (טרנזיט) אזורי: מעבר של צינור אסטרטגי להובלת נפט וגז מעניק לאזור "בשן" משקל גיאוגרפי וכלכלי עצום, כאשר הוא הופך מאזור מבודד למ תחנת מעבר חיונית המחברת בין התפוקה במפרץ לבין השווקים באירופה דרך הים התיכון, דבר שיניב הכנסות כספיות אדירות מאגרות מעבר ותחזוקה.

 

צמיחה בתשתיות ובשירותים: אבטחת פרויקטים בסדר גודל כזה דורשת הזרמת השקעות עתק בתשתיות, כולל רשתות כבישים, תחנות אגירה ובקרה, וקווי אספקת חשמל ותקשורת, מה שיבוא לידי ביטוי ישיר ביצירת מקומות עבודה רבים לתושבי האזור ויביא לתנופת פיתוח עירוני ושירותי.

 

תעסוקה ושגשוג מקומי: השווקים המקומיים ב"בשן" ירוויחו מהתנועה הכלכלית הנלווית להפעלת המסדרון ואבטחתו, החל משירותים לוגיסטיים ועד לתעשיות ייצוא קלות ופרויקטים של אנרגיה מתחדשת קשורים, מה שיעלה את רמת ההכנסה לנפש ויפחית את שיעורי האבטלה.

 

 האתגרים וצללי השליטה: הכרח האחיזה בדרום סוריה מנגד, ניתוחים המבוססים על ההדלפות מצביעים על כך שתרחיש זה אינו נטול סיבוכים ביטחוניים וגיאופוליטיים מכריעים, פיקוח של גורמים אזוריים כמו ישראל – לפי מקורות – על מוקדי השליטה והבקרה באמצעות טכנולוגיית ניהול הזרמה ונמלים (כדוגמת נמל חיפה), מעמיד את הפרויקט במסגרת "כלכלה המקושרת להסדרים ביטחוניים".

 

הפיכתו של מסדרון נפט זה לעורק אנרגיה אסטרטגי חוצה גבולות, המחבר בין המפרץ הפרסי לים התיכון, מאששת באופן מוחלט את חוסר יכולתה של ישראל לוותר על השפעתה או על שליטתה הישירה והעקיפה בדרום סוריה ובאזור הבשן. זאת, משום שאבטחתו של קו חיוני זה והבטחת הזרמת הנפט ללא שיבושים, או מניעת הפיכתו לקלף מיקוח נגדה, מחייבות שליטה ביטחונית וטריטוריאלית מוחלטת באזור החיץ. מצב זה הופך את דרום סוריה ואת עומק אזור הבשן לקו אדום בתפיסה האסטרטגית של ישראל, שנועד להבטיח את זרימת האנרגיה ואת השליטה במאזן הכוחות האזורי.

 

סיכום הדברים: נתיב הנפט דרך הבשן ודרעא לעבר הים התיכון נותר תרחיש היפותטי, המשקף את מאבק האינטרסים ואת מפת האנרגיה העתידית. עם זאת, עצם העלאתו לדיון מציבה באור הזרקורים את הערך הגיאופוליטי והביטחוני העצום של דרום סוריה, וחושפת כיצד מסדרונות כלכליים אלה הופכים אזורים גיאוגרפיים המפרידים בין מדינות לזירות השפעה שלא ניתן לוותר עליהן.