1.5 מיליארד ₪ הנזק לכלכלת ישראל ממחלת ריאות כרונית
חוסר הפנייה לשיקום ריאה ואבחון מאוחר גורם לאשפוזים חוזרים, אובדן ימי עבודה וקצבאות נכות' ממלאת מקום יו"ר ועדת הבריאות טטאינה מזרסקי: "אבחון מוקדם, מעקב רציף ושמירה על איזון טיפולי מפחיתים התלקחויות ואשפוזים, חוסכים משאבים ציבוריים ומונעים סבל אנושי רב".
ממלאת מקום יו"ר ועדת הבריאות טטאינה מזרסקי
ועדת הבריאות דנה היום ממושכות בתת-האבחון מחלת COPD בישראל והשלכותיה הבריאותיות והכלכליות. לפי ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), מחקר כלכלי מקיף של "אסותא" מצביע על היקף מדאיג של מחלת ה-COPD בישראל ועל נטל כבד על מערכת הבריאות והמשק. על פי נתוני המחקר, העלות השנתית של הטיפול במחלה נאמדת בכ־1.5-1 מיליארד ש״ח, והיא גורמת לכ־3,000 מקרי תמותה מדי שנה.
COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית פרוגרסיבית, המאופיינת בקוצר נשימה, שיעול כרוני והחמרה בתפקוד הריאתי. מהמחקר עולה כי אבחון מוקדם, מעקב רציף ושמירה על איזון טיפולי מפחיתים התלקחויות ואשפוזים, חוסכים משאבים ציבוריים ומונעים סבל אנושי רב.
ד"ר רוני ברנע, חוקר ראשי ב"אסותא", הדגיש את האומדן של הנזק הכלכלי של המחלה, כאשר בישראל כיום כ־160,000 חולים מאובחנים, כאשר ההערכה היא עד 500,000 חולים בפועל בשל תת אבחון נרחב, ורק כשליש מהחולים הפוטנציאליים בקרב מעשנים בני 45–75 מאובחנים. 22% מהנבדקים אובחנו לראשונה במסגרת מחקר ספירומטריה כלומר, רק בזכות ביצוע יזום של בדיקת תפקודי ריאה.
לדברי ברנע, גורמי הסיכון הם עישון, זיהום אוויר, הזדקנות האוכלוסייה. סך האשפוזים (מכל סיבה) בקרב חולי COPD בשנה החולפת היו כ־37,000, כאשר רק 27% מהאשפוזים מוגדרים כ־COPD באבחנה ראשית, והעלות הכוללת היא כ־567 מיליון ש״ח בשנה לאשפוזים בלבד.
בנוסף, פגיעה ממוצעת מוערכת בפרודוקטיביות ע"פ חישוב על גילאי עבודה בלבד (45–64) כ־212 מיליון ש"ח לשנה. אובדן ימי עבודה מוערך בהפסד שנתי ממוצע של 6.2 ימי עבודה, כאשר 30% מהחולים נמצאים בגיל העבודה (48,000 חולים) והעלות המשוערת היא כ־195 מיליון ש"ח לשנה.
בנוסף, כ־4,200 חולים עשויים להיות זכאים לקצבת נכות (בעיקר בגילאי 45–64), והעלות הפוטנציאלית המלאה - כ־151 מיליון ש"ח לשנה. ברנע סייג שההערכה בפועל (רק 19% מאובחנים) כ־29 מיליון ש"ח לשנה.
ד"ר אמיר בר ישי, רופא ריאות ב"איכילוב", ויו"ר עמותת דרכי נשימה, סיפר על צמצום הפעילות הגוברת של החולים, ותלותם באחרים, הסכנה בהתלקחות המחלה בגלל זיהום אויר, ומיד הדרדרות בתפקוד הריאות. הוא הדגיש כי חיסונים, מניעת עישון, קבלת חמצן ושיקום ריאתי יכולים לצמצם בחדות את התלקחות המחלה והידרדרותה. הוא ציין כי רבים מהחולים לא קיבלו המלצה לאחר האישפוז לשיקום ריאתי, למרות שמדובר בכלי מצויין לבלימת המחלה.
פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות הדגיש את הצורך אחות מתאמת בקהילה למחלות נשימה, במניעת העישון, מניעת מכירת מוצרי עישון לנוער ומאבק בעישון אלקטרוני, הגדלת הזמינות לספידומטריה והגדלת תגמול בדיקות הספידומטריה."אנחנו מתמקדים בשיקום, כי הוא בקושי קיים בישראל, הוא בתת ניצול, אבל צריך לזכור שיש חיסונים למניעת החמרות אבל אין כיסוי מספק לחולי COPD לחיסונים, ויש גם טיפול תרופתי מצוין היום".
ד"ר אורי ונד, יועץ ב"מכבי" לרפואת הריאות, אומר כי מדד הבריאות של ישראל מבית מכבי מצביע על כך ש־30% מהמעשנים הגבירו את צריכת העישון בשנה האחרונה, ו־11% מהמעשנים לשעבר חזרו לעשן, נתונים שיכולים להצביע על סיכון מוגבר להתפתחות והחמרת COPD.
