הרוגים ונפגעים בנפש נזקי רכוש ועוד

 

 

הרוגים ונפגעים בנפש, הרוגים מפגיעות טילים בין התאריכים 28.2026 – 5.3.2026, לפי אזור פצועים בבתי החולים, בדומה למבצע עם כלביא, גם בימים אלו נדרשת מערכת הבריאות בישראל לתת מענה נרחב לפצועים רבים בדרגות חומרה שונות.

 

מאז תחילת המבצע באיראן אושפזו בבתי החולים יותר מ-1,563 פצועים, רובם במצב קל יחסית. בתרשים ניתן לראות את מספר הפצועים שאושפזו בבתי החולים לפי תאריך הפגיעה.
 
נכון להיום 6.3.26, 87 פצועים עדיין מאושפזים בבתי החולים בישראל, 4 מהם במצב קשה. מספר הנפגעים היומי עומד על 260 בממוצע, מעט נמוך מהממוצע במבצע עם כלביא.

 

מספר מאושפזים חדשים ביום כתוצאה מהמלחמה

הערים עם מספר המאושפזים הגדול ביותר הן תל אביב (126) ובאר שבע (121). מספר מאושפזים חדשים ביום כתוצאה מהמלחמה מפונים ונזקי רכוש, ירי הטילים הבליסטיים מאיראן גרם לפגיעות נרחבות בשטחים עירוניים בישראל.

 

בעקבות הפגיעות נאלצו כ-2,800 בני אדם לעזוב את בתיהם חלקם באופן זמני עד לתיקון הנזקים ואחרים לצמיתות, בשל הצורך בהריסת בתיהם שאינם ראויים עוד למגורים. מתוכם, כ-1,350 מתל אביב וכ-660 מבית שמש.
 
בעקבות נזקי הטילים הוגשו 6,230 תביעות למס רכוש. כפי שרואים בתרשים, מרבית הנזקים נגרמו מפגיעות במבנים.

 

מספר התביעות בגין פגיעה ברכוש, לפי סוג הנכס שנפגע, 28.2.2026 – 5.3.2026 העלות הכלכלית העלות הכרוכה באירועי הלחימה מול איראן ליל הטילים באפריל 2024, מבצע עם כלביא ביוני 2025 והמלחמה הנוכחית כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים:

 

המרכיב הראשון, והקל ביותר למדידה, הוא מרכיב העלות הישירה הכרוכה בפעילות הצבאית, ובפרט עלות טילי היירוט, החימושים המוטלים על איראן, שעות הטיסה וימי המילואים. עלותו של מרכיב זה במתקפת הטילים ב-2024 הייתה בין 4 ל-5 מיליארד ש"ח. עלותו של מבצע עם כלביא מוערכת בכ-20 מיליארד ש"ח, כאחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי השנתי של ישראל.

 

על פי דיווחי צה"ל, כבר היום, שבוע בלבד מתחילת המבצע, כמות החימושים שהוטלה על איראן עולה על זו שהוטלה בכל 12 הימים של מבצע עם כלביא. עם זאת, מאחר שכמות הטילים ששיגרה איראן בשבוע האחרון נמוכה יותר, יש להניח שגם כמות המיירטים שנורתה נמוכה יותר. מכל מקום, ההערכה היא שעלותה הישירה של המלחמה תעמוד על כ-15–25 מיליארד ש"ח.

 

המרכיב השני נובע מאובדן תוצר עקב היעדרות עובדים ממקום עבודתם, אם בשל שירות מילואים מוגבר ואם בשל סגירת מקומות עבודה ומערכות החינוך. בחודש אוקטובר 2023 נעדרו ממקומות עבודתם כמעט מיליון עובדים מתוך כוח עבודה של 4.5 מיליון איש. התוצאה הייתה אובדן תוצר רבעוני בשיעור של 8–9 אחוזי תוצר בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת: במקום לעלות ב-3%–4%, התוצר ירד ב-5%. שנים עשר ימי הלחימה בעם כלביא גרמו להיעדרותם של כחצי מיליון עובדים מהעבודה ולאובדן תוצר רבעוני של כ-2%.

 

הכלכלן הראשי במשרד האוצר מעריך שבמבצע שאגת הארי מאבד המשק 9 מיליארד ש"ח בשבוע, מהם כמעט מיליארד כתוצאה מהשבתת מערכת החינוך. הערכה זו תואמת את נתוני משרד העבודה, שלפיהם מספר הנעדרים עד כה במבצע שאגת הארי דומה לזה שהיה בעם כלביא, ובהתאם גם הנזק לתמ"ג דומה. עם זאת, במידה שמקומות העבודה יחזרו לתפקד ומערכת החינוך אכן תורשה לחזור לפעילות יצטמצם הנזק עד מאוד.

 

המרכיב השלישי הוא הנזק לרכוש. בגין מבצע עם כלביא הוגשו כמעט 50,000 תביעות למס רכוש. הנזק הכולל מוערך בכ-5–10 מיליארד ש"ח. עד כה נראה שהיקף הנזקים (בנפש וברכוש) נמוך יותר. מספר התביעות שהוגשו עומד על כמעט 6,200, אך גם חומרת הפגיעות נראית נמוכה יותר.

 

הוצאות אלו לא הובאו בחשבון בעת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. מדובר בחריגה שתאלץ את הממשלה לעדכן את תקציב המדינה לשנת 2026 ולהגדיל את הגירעון המתוכנן.

 

הוצאות בכרטיסי אשראי, המלחמה משפיעה גם על דפוסי הצריכה של הציבור הישראלי. על פי נתוני חברת שבא, בשבוע הראשון של המלחמה נרשמה ירידה של 27% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שקדם לו. יוצא דופן הוא ענף המזון, שבו נרשם גידול של 21% ברכישות. 

 

שינויים בדפוסי הצריכה: היקף הרכישות באשראי, 28.2.26–1.3.26 לעומת 22-21.2.26 ישראלים השוהים בחו"ל
על פי הערכות, יותר מ-125,000 ישראלים שהו בחו"ל ערב המבצע ולא יכלו לשוב ארצה בשל סגירת המרחב האווירי. עד 5.3.26 שבו לישראל כ-14,200 ישראלים, כמעט כולם באמצעות מעברי הגבול היבשתיים.

 

ירידה משמעותית במספר האזעקות ועלייה בחלק שמקורו בלבנון, ככל שהמלחמה נמשכת ישנה ירידה מתמדת במספר האזעקות ברחבי הארץ ופער הזמנים ביניהן הולך וגדל. בימים האחרונים אנו עדים לעלייה באחוז האזעקות בגין ירי מלבנון, שנכון ל-5.3.26 עמד על כ-13%.

 

למרות האתגרים הרבים והמחירים הכבדים, מדינת ישראל מפגינה חוסן ועוצמה אזרחית וחברתית יוצאי דופן.