לכ-3.2 מיליון תושבי ישראל אין מיגון תקני

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן:" הדוחות המתפרסמים היום מדגישים את החשיבות הקריטית של ביקורת המדינה. הם מלמדים על הליקויים בפעולות הרשויות השונות אשר לא התארגנו לתת את השירותים הראויים לאזרחים ועל הצורך לתיקון ליקויים באופן מיידי":

מיגון: "העדר מיגון מסכן חיים. שליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי, ובכללם למעלה מ-42 אלף תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון. פיקוד העורף בחר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית מבלי לדאוג לתוכנית חלופית. בנוסף נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו - בכ-11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות. למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני בלמעלה מ-50% מגני הילדים. הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב-שנתית ללא הקצאה של מקורות תקציביים, זאת על אף שבדוח קודם הערנו על כך".

מיגון בתי חולים: "חייבים לטפל בפערי המיגון בבתי החולים - פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה. פערי המיגון בבתי החולים הכלליים מעלים כי 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח הם ללא מיגון. ב'מרכזי-על' הקרובים לגבול 56% מחדרי הצנתורים ודימות כלי דם ללא מיגון.  כך, במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא נאלצו בתי חולים להוריד מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים אך לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים כאלה וגם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', שבהם פועלים בתי החולים - אינם מוגנים תקנית למעשה. עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים".

חינוך: על אף המלצתנו כבר ב-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית. מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק. גם בהגעה למרחבים מוגנים - מערכת החינוך אינה מוכנה: מסקר שערכנו עלה כי בקרוב ל-40% מבתי הספר שנדגמו - לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים.

קרן הפיצויים: משרד האוצר ורשות המיסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה בעלת תוקף קבוע. ההליכים הללו מאריכים את פרק הזמן בין מועד גרימת הנזק לבין המועד לקבלת הפיצוי. הזמן שחלף הגיע עד ל-92 ימים. מצב זה הקשה על עסקים להתאושש מהנזקים שנגרמו ולהמשיך את פעילותם. אין להסכים לכך שמשך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים יעמוד על 851 ימים - 2.3 שנים. בסיורים שקיימתי בצפון עלה כי הרשויות מתקשות בניהול וביישום תהליכי השיקום הנדרשים. בנוסף, לא קיים מנגנון לאיגום תקציבים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה. קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמת חרבות ברזל ובסבבים קודמים תשלומים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד ש"ח בלי שמגישי התביעות היו זכאים להם, 1.5 מיליארד ש"ח מתוכם שולמו ביתר במלחמת חרבות ברזל.  1.9 מיליארד ש"ח טרם נגבו עד מועד סיום הביקורת".